לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
ימי החנוכה נוהגים לחזר על הפתחים לאסוף צדקה, יש בהלכה זו גם ענין פרקטי, שהרי כל השנה כאשר נוקשים בדלת, לרוב בעל הבית לא נמצא (וכאשר כן נמצא צריך רחמים, כי ע"פ הרוב עונים 'נאט אוועיילעבל' שפירושו 'הוא לא זמין'), אך בחנוכה זה 'נר איש וביתו' ובנקל יודעים לאתר את הקשים להשגה.
שנה שעברה, בכינוס של חסידי סאטמר בכ"א כסלו, עמד הנואם וסיפר בסיפוק כי ב"ה בתלמודי תורה והישיבות לצעירים שלהם יש כעשרת אלפים תלמידים כ"י, שבוע לאחר מכן, בזאת חנוכה, כאשר על כל פסוק שאמרנו בסידור בשעת התפילה, הושיט נער חמד את ידו לבקש 'חנוכה געלט' וצדקה למוסדות, הרהרתי בליבי כי אותו נואם הגזים לצד ההפוך, יש הרבה יותר מעשרת אלפים.
עוד באתר:
אכן, בני ישראל נתבעים ונותנים ובכל מוצאי שבת בסעודת מלווה מלכה, אנו פוצחים בזמר 'איש חסיד היה' ומספרים את סיפורו של אליהו הנביא שהעניק לאותו חסיד שמונה מאות אלף זהובים.
מכאן אפשר להסיק כי אפילו מי שמעידין עליו שהוא 'איש חסיד' טוב שיתחיל את השבוע עם 800 אלף זהובים.
ניסיתי לחשב כמה זה במושגים של ימינו, אין לי הערכה ברורה, אך יש השערה, שהרי בליל הסדר אנו מזמרים את 'חד גדיא, דזבין אבא בתרי זוזי', שם מסופר כי האבא קנה את הגדי בשני זוזים, זוז הוא דינר זהוב, זאת אומרת, ארבע מאות אלף גדיים, נניח כי מחיר הגדי הוא 100 דולר, שוי ערך ל-40 מליון דולר תבין ותקילין.
נשמע אגדי, לא בתקופה שהונו של אלן מאסק נערך בארבע מאות מליארד דולר, הוי אומר, פי 10 אלף ממה שקיבל אותו 'איש חסיד'.
הגיע בעל חוב לדרוש את חובו מהלווה, ענה לו הלווה, איני משנה ממנהגי, חובות ישנים אני לא משלם, חל על זה חוק התיישנות.
שאל המלוה: אבל החוב שלי הוא חוב חדש? אז נחכה שיתיישן! ענה הלווה, אינני ממהר לאף מקום.
כל זה סיפרתי בגלל כמה קוראים שפנו אלי באימייל שארכוש להם כרטיס לוטו שטיפס לכדי 1.2 מליארד דולר, היינו פי 30 ממה שקיבל ה'איש חסיד', משום מה יש לי הרגשה שאף אחד לא יזכה, והמחיר יזנק לכ-2 מיליארד לקראת זאת חנוכה, כך, שעוד יש לנו כמה ימים לבקוע שערי שמים.
ראיתי פעם יהודי ירושלמי מבוגר, שהגיע לקושש להכנסת כלה של נכדתו, משתעשע בכרטיס הלוטו הגדול, שאלתי אותו: מה תעשה בסכום העצום הזה? מה זאת אומרת? ענה היהודי בתמיהה. אתה רואה אותי כבר בקושי סוחב את הרגליים, ויש הרבה בניינים בויליאמסבורג של 5-6 קומות ואין שמה מעליות, בעזהי"ת אתקין בהם מעליות שיקל עלי המלאכה לעת זקנה.
אם הסכום אכן יעלה בשבוע הבא, נארגן בעזהי"ת קבוצה לרכישה ומזלא דבי תרי עדיף.
נסיים בחידה שנולדה לי בעקבות המאמר של שבוע שעבר.
איזה פסוק אמר הנביא בתורת קללה והעם משתמש בזה כברכה?
ואיזה פסוק הוא ההיפך, הנביא אמר אותו כברכה והעם חושב שהוא קללה?
התירוץ: הפסוק 'הנה ימים באים נאם ה' לא רעב ללחם ולא צמא למים וכו", שהזמרים משוררים אותו בניגון רגשי, נאמר ע"י הנביא לצד השלילי, דהיינו, שלא יהיה מי שידע ללמוד ולהפיץ תורה בישראל.
ואילו הפסוק 'מהרסיך ומחריביך ממך יצאו' שכולם בטוחים שזה קללה, שמתוכנו יוצאים מהרסים ומחריבים, נאמר ע"י הנביא כברכה, כלומר שהארץ תקיא את המהרסים והמחריבים, והם יצאו מאיתנו ויניחו אותנו לנפשנו במנוחה.
נ.ב. יוסף נתבקש לפתור החלומות, ואחר הפתרון הוא מייעץ לפרעה 'יפקד פקידים' וכו', מי ביקש ממנו לתת עצות?
מה הכוונה 'הבוחר בנביאים טובים' וכי יש נביאים שאינם טובים?
יוסף כינה את שמעון 'אחיכם אחד' ויעקב כינהו 'אחיכם אחר', מה נשתנה?
כל זה ועוד בגליון 'מעדני הפרשה' שלפניכם. למדו ותהנו.
