אנטישמיות הינה תופעה עתיקת יומין, אחת מ"שיאיה" קרתה במחצית השניה של המאה ה19. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על "פרשת דרייפוס".
א. אלפרד דרייפוס, יליד אוקטר 1859, בן שביעי למשפחה יהודית אמידה מהעיר מילוז שבחבל אלזס (אז חלק מצרפת). משפחת דרייפוס הייתה נצר למשפחתו של רש"י, אולם לדאבון לב הייתה רחוקה מיהדות ולמעשה משפחה מתבוללת. רוב בני המשפחה עסקו בייצור טקסטיל ובמסחר.
ב. לאחר מלחמת פרוסיה –צרפת,בשנת 1871, חבל אלזס הפך לטריטוריה תחת שלטון גרמניה. משפחת דרייפוס שהיו כולם פטריוטים צרפתיים, נטשו את אלזס ועברו לחיות ולפעול בפריז, בירת צרפת.
עוד באתר:
ג. אלפרד הצעיר התקבל ללימודים כצוער בבית הספר הטכני הצבאי (אקול פוליטכניק). לאחר שסיים לימודיו בשנת 1880, המשיך בקריירה צבאית והתקבל לקורס קציני ארטילריה באקדמיה הצבאית שבעיר פונטנבלו.
ד. אלפרד דרייפוס התקדם בקריירה הצבאית שלו ולאחר שזכה בהמלצתו של גנרל צרפתי, החל לשרת בדרגת קפטן (סרן) במטה הכללי של צבא צרפת (ינואר 1891). דרייפוס היה הקצין היהודי היחידי במטה הכללי הצרפתי, בו שרתו קצינים בכירים, רבים מהם אנטישמים ידועים. דרייפוס הקים משפחה, תוך המנעות מהתערבות בענייני ציבור או נושאים מדיניים. לא היה לו שום קשר לפעילות בקהילה היהודית.
ה. בשנת 1894 חשף השירות החשאי הצרפתי ,מסמך צבאי סודי,שנשלח ע"י קצין צרפתי, נגד החוק, לשגרירות הגרמנית בפריז. המטה הכללי הצרפתי הטיל את אשמת ההדלפה והריגול על הקצין היהודי אלפרד דרייפוס. נערך משפט צבאי, בדלתיים סגורות. בפני השופטים הוצגו עדויות וראיות סודיות,ללא שיתוף הסנגוריה שהגנה על דרייפוס. בית המשפט מצא את דרייפוס אשם בבגידה, גזר עליו מאסר עולם וגירוש לבית הסוהר שבאי השדים, אי הנמצא מול חופי גיאנה הצרפתית. בטקס צבאי משפיל ומעליב שנערך ב-5 בינואר 1895 (השבוע לפני 120 שנים), נשללו דרגותיו כקצין צרפתי ולעיני כל הנאספים שברו את חרבו. (החרב היווה סמל חשוב לכל קצין צרפתי). כשהועלה דרייפוס לאנייה שתביאו למקום מאסרו-גלותו, עמד אלפרד וצעק "אני חף מפשע,תחי צרפת".
ו. לאחר ביצוע המאסר החלו בני משפחתו של דרייפוס לנסות ולהוכיח את חפותו. מי שפעל רבות לפרסם את הענין היה אחיו מתייה דרייפוס. הפירסום ברבים גרם להחמרת תנאי מאסרו של אלפרד. הענין הציבורי עקב הטיעון כי זויפו מסמכים,זכה לתשומת לב ולתמיכה של כמה ממנהיגי דעת הקהל. ראש המודיען הצרפתי,ז'ורז' פיקאר, חשד כי את המסמך לשגרירות גרמניה כתב והעביר קצין אחר ששמו הוא: פרדיננד אסטרהזי.
ז. האנטישמיות בקרב הקצונה הצרפתית הבכירה, הייתה כה עמוקה כך שראש המודיעין החשדן, נשלח לשירות באזור ספר מרוחק .אותה קצונה ביצעה זיופים חדשים של מסמכים במטרה אחת,להשתיק את התביעה למשפט חוזר. המחלוקת בין הקליקה הצבאית שעיקר טעונה היה שהתביעה למשפט חוזר תערער את חוזקו של הצבא הצרפתי. מנגד עמדה קבוצה של סופרים ומשכילים. המחלוקת הלכה והחריפה. בקציני הצבא הצרפתי תמכה בעוצמה רבה הליגה האנטישמית בצרפת. היו התפרצויות אנטישמיות קשות בהם הוכו ונרצחו כמה יהודים.
ח. החשדות כי המסמכים נגד הקצין היהודי דרייפוס זויפו,הלכו וגברו. מהפך רציני בפרשה חל בעקבות מאמר בעיתון צרפתי. אחד מגדולי הסופרים הצרפתיים באותם זמנים ששמו אמיל זולא,פירסם ב13 בינואר 1898 מכתב גלוי בעיתון הצרפתי הידוע "ל-אורור"(L' Aurore), תחת כותרת מוחצת: "אני מאשים". במכתבו-מאמרו, פנה ישירות לנשיא צרפת בהאשמה חריפה כי ראשי צבא צרפת,עיוותו את הדין,זייפו עובדות ולא ניהלו את ההגנה על דרייפוס כראוי.
ט. הסופר אמיל זולא עורר במכתבו הפומבי "מהומת עולם"בצרפת. הוגשה נגדו תביעה בגין הוצאת דיבה כנגד הצבא הצרפתי והרפובליקה הצרפתית. אמיל זולא הפסיד במשפט.גזר דינו היה שנת מאסר וקנס כספי גבוה. אמיל זולא הגיש ערעור על פסק הדין אולם בעצת פרקליטו ברח לאנגליה. "פרשת דרייפוס" הפכה לפרשה לאומית צרפתית ועוררה הדים בכל רחבי תבל. לעזרת הסופר אמיל זולא, נחלץ מנהיג סוציאליסטי צרפתי בשם ז'אן ז'ורס, שפירסם כתבה בשם "הוכחות" בה חשף את זיופי הקצונה הצרפתית. שר המלחמה מינה קצין בודק וזה אכן חשף את המסמכים המזוייפים ואת הקצין שביצע אותם. הקצין הנוכל נכלא והתאבד בתא מאסרו.
י. נשיא צרפת ששמו היה אמיל לובה, הכריז על בית דין מיוחד לביצוע משפט חוזר לאלפרד דרייפוס. במשפט החוזר נמצא הקצין היהודי, אשם! בשנית מאידך הקל בית הדין בעונשו וקיצר שנות מאסרו לעשר שנים. לאחר פסק הדין המוזר, שוחרר דרייפוס. תוצאות המשפט הזה,גרמו לגינוי צרפת ע"י הקהילה הבינלאומית. בשנת 1904, הוגש ערעור נוסף על שני פסקי הדין.
ב-1906 זיכה בית המשפט את אלברט דרייפוס מכל אשמה. שמו טוהר לחלוטין. פסק הדין קבע כי דרייפוס יחזור לצבא בדרגה גבוהה משהיה בעת מאסרו. דרגתו נקבעה כמאיור (רב סרן). אלפרד דרייפוס זכה לאות לגיון הכבוד. בטקס רב רושם שנערך ב"אקול דה מיליטר" (ביה"ס לקצינים) בפריז, הוענקו לו דרגותיו והוחזר לו חרבו.
