סכנה: קיפאון חרדי • גואל ועקנין

יש משהו מדהים שעובר על פוליטיקאים בזמן מערכת בחירות. הם משום מה חושבים שהאזרחים טיפשים, סניליים ואולי אפילו גרוע מזה.

מה שעוד יותר מדהים – זו היכולת שלהם לערבב את הבוחרים עם אמירות אומללות על תפקודה הלקוי של הממשלה היוצאת, ועל הדרך בה הם יתנהלו כדי לטפל בכל תחלואי החברה – לו רק תינתן להם הזכות להוביל ולהנהיג את המדינה בקדנציה הבאה.

העסק נהיה הרבה יותר מביך כאשר האמירות יוצאות מפיהם של אלו שעד לפני ימים ספורים עוד ישבו סביב שולחן הממשלה ונהנו מכורסאות עור הצבי ומעוד תופינים, מנעמי שלטון ושאר ירקות.

נראה שאין גבול לציניות בה ניחנו שרינו ואין דרך אחרת חוץ מציניות כדי להסביר את התנהגותה ואמירותיה של ציפורה לבני. הגברת שעברה מספר רב של מפלגות בפרק זמן כל כך קצר ושהייתה עד הימים האחרונה הממונה הישירה על המו"מ מול הפלסטינים ואף נפגשה איתם בחשאי ובניגוד לדעתו של ראש הממשלה – שהוא הממונה הישיר עליה – מדברת על הבידוד הבינלאומי בו נמצאת ישראל בגלל התנהלותו של נתניהו בו בזמן שהיא יודעת את האמת יותר טוב מכל אחד אחר, אמת אחת פשוטה וברורה האומרת שאין רצון מצד הפלסטינים להגיע לנרמול היחסים עם ישראל באמצעות הסכם כלשהו, אבל כל זה לא מונע ממנה לפטפט עצמה לדעת ולהכפיש את ישראל ולהטיל עליה את כל האשמה.

אם הדברים היו יוצאים מפיו של פעיל שמאל סהרורי – לא כולם כאלו – עוד היה ניתן להבליג אבל כשזה מאחת כמו ציפורה זה כבר נראה כמו ניסיון לפגוע באינטליגנציה, ועל כך – קהל הבוחרים בטח כבר לא יסלח לה.

גם יאיר לפיד לא טומן ידו בצלחת – ומעל כל במה אפשרית הוא ושרי מפלגתו מפריחים סיסמאות בגנותה של הממשלה האחרונה, ממשלה בה הם היו חברים בכירים.

יאיר מדבר על התקציב החברתי אותו לא נתן לו ראש הממשלה להעביר ובאותה הנשימה הוא מסביר כמה בעיה יש באותן העברות כספיות סיטונאיות אל החטיבה להתיישבות.

לפיד פשוט שכח שמי שישב על השיבר הראשי באותן שנתיים היה הוא ולא מלאך, הוא ולא שליח, ממש הוא ולא אחר.

זה אותו לפיד ששאל במשך תקופה ארוכה 'איפה הכסף' והעדיף למכור לבוחריו את התזה שהכסף נמצא אצל החרדים ולא בתתי הסעיפים שאושרו בלי סוף ובלי הכרה בוועדת הכספים שבראשה עמד העסקן מספר אחד של הציונות הדתית שבלי הפסקה ביצע העברות סיטונאיות לצורכי הציונות הדתית – עד שלרגע היה נדמה שהם הסקטור היחיד במדינה הקטנה שלנו וכל השאר הם סתם עלוקות.

בקיצור, אם נערבב את החוצפה ואת הציניות בטח יצא מזה שילוב של לבני ו'יהיר'.

  יש משהו מוזר מאוד במערכת הבחירות הזו. הציבור החרדי מגיע אליה מהמקום הטוב ביותר שיכול להיות. כמעט שנתיים של אופוזיציה קשה כשממול נצבת קואליציה חזקה והרסנית הפוגעת בלי סוף במעמד הביניים ובשכבות החלשות.

קואליציה שהחלה את ימיה בשאלה 'איפה הכסף' ובשיכרון חושים של מרבית חבריה שלא ידעו שהגלגל הפוליטי מסתובב לו מהר מאוד, והיום הם כאן ומחר הם עפים הרחק.

המצב הכלכלי במדינה גרוע, המצב החברתי בכי רע והפערים החברתיים רק הולכים וגדלים. קיצוץ חד בעולם התורה ובקצבאות ויחס גרוע ומשפיל לכל נדכאי החברה, החל מילדי החינוך המיוחד וכלה בקשישים ניצולי שואה ולכל זה אחראים אנשי הפוליטיקה החדשה, ובמקום לנצל את המצב הזה ולאסוף את המנדטים שזרוקים בכל פינה ולהכניסם למאגר החרדי – נציגנו בוחרים באופציה אחרת לחלוטין. הם בוחרים לריב ולריב ולריב. הם רבים על מיקומים ברשימה, גם אלו הלא רלוונטיים. הם רבים על זהות בעלי התפקידים במטות הבחירות. הם אפילו רבים למי מרן זצ"ל היה מצביע לו היה חי אתנו.

במילים אחרות, שנתיים של קיצוצים כואבים ושל קואליציה דורסנית לא ממש הזיזו להם ומבחינתם נראה שנפילה במנדטים זו לא הצרה המונחת לפתחם.

בזמן שאצלנו נעים בין מריבה לשאננות, יאיר לפיד וחברי מפלגתו חורשים את הארץ לארכה ולרוחבה וממלאים אולמות. לפיד מציג אג'נדה ברורה בכל נושא ומסית בכישרון רב את כישלונותיו הרבים לכיוון נתניהו ויורה בכינון ישיר כנגד השחיתות השלטונית הנחקרת בימים אלו.

לתשומת לב נציגנו, במוצאי ליל הבחירות כשכולנו נגלה ש'יש עתיד' ירדה רק במעט – אף אחד לא ייתן לכם להפיל את הכישלון הכלל חרדי על קבוצות מיעוט בחברה החרדית שכביכול הזיקו לכלל הציבור, אז כדאי שתנערו מעל עצמכם את האבק וצאו לקושש קולות מבית ומחוץ כי הזמן קצר והמלאכה מרובה והמצב של עמך ישראל דוחק.

לפני שנה בימים אלו הייתי תקוע מספר שעות ברכב ביחד עם בני משפחתי כאשר מסביב התרחש מחדל השלג הגדול בירושלים ובדרכים המובילות אליה.

ביחד עם עוד מאות מכוניות ואנשים היינו בין תקווה לייאוש, וככל שנקפו השעות הבנו את גודל הקריסה ואת המצב הבלתי נסבל אליו הגענו בגלל החלטה אחת פשוטה שאותה מישהו לא קיבל, ובכך כמעט וגרם לאחד האסונות הגדולים שהיו כאן אי פעם.

עברה לה שנה ונראה היה שמישהו למד את הלקח. עיריית ירושלים שמעה את קולות החזאים, הזמינה מודלים מיוחדים כדי להעריך ככל שניתן את היקפה של הסערה המתקרבת, שכרה כלים כבדים ומפלסות לשעת חרום – אם וכאשר נהיה עדים לאם כל הקריסות, ואף הגדיל לעשות ראש העיר כאשר ביקש את עזרת הצבא וכלים כבדים זרמו לירושלים עד שלתייר מהצד זה היה נראה כמו כיבושה של ירושלים מחדש.

מישהו בעירייה הלך רחוק מדי ויקר מדי. זה בהחלט מעודד לראות את הראיס הירושלמי נכנס ויוצא מהחמ"ל העירוני משל היה יצחק רבין ומוטה גור בתקופת מלחמת השחרור, אפילו לראות אותו מסתובב בחוצות העיר כשהוא חמוש במירס וביפר ומתנייד באמצעות נגמ"ש זה משעשע, אבל מישהו היה חייב לצעוק 'המלך הוא עירום' ולעצור את הסאגה המטורפת ואת הבדיחה היקרה הזו.

כל רגע ורגע בו שהו הכלים הכבדים באזורים השונים עלו למשלם המיסים כסף. הרבה מאוד כסף. לרגע היה נראה שמישהו בעירייה ארגן לעצמו אליבי חזק מאוד על חשבון הציבור כשהוא עוטף את זה בצלופן מרשרש של הפקת לקחים מהשנה שעברה. אז זהו, הבנו את הקטע, ניר ברקת אוהב חמ"לים והצוות שלו יעשה הכל כדי לתעד אותו בפוזה מהסוג הזה, אבל למה הציבור אמור לשלם על זה.

הערה לסיום: שמישהו יבהיר לגביר התורן שכסף הוא משאב חשוב, אבל לא קונים באמצעותו תבונה פוליטית.