
בפתח תוכניתו השבועית, הגאון הרב אופיר מלכא הרחיב בסוגיית נטילת שכר על מלאכה הנעשית בשבת, עליה נאמר ש"לא רואים סימן ברכה".
הרב דיבר על אותם שעובדים ב'דבר מצווה' כמו רופאים ואחיות בבתי חולים וכן חזנים ודרשנים בבתי הכנסת, והציג כמה פתרונות לכך שיהיה אפשר ליטול שכר על עבודה בשבת מבלי לחשוש לכך שלא יהיה סימן ברכה.
להלן סיכום הדברים (מומלץ להאזין לדבריו של הרב):
עוד באתר:
איסור שכר שבת: נטילת שכר על עבודה בשבת אסורה מדרבנן, ונובעת מגזירה שמה תבוא לידי מלאכה האסורה, כמו כתיבה. עם זאת, הראשונים נחלקו אם האיסור חל גם על פעולות מצווה.
שכר שבת לדבר מצווה: לפי עמדת חלק מהפוסקים, ניתן להתיר נטילת שכר שבת על דבר מצווה, מכיוון שזהו איסור קל (גזירה לגזירה). אך ישנה מגבלה של חוסר ברכה ברווח שמתקבל מכך.
תנאי שכר קודם השבת: מותר לשכור אדם לדבר מצווה (כגון חזן, בעל תוקע) בתנאי שהסיכום נעשה לפני שבת. הסכמה במהלך השבת אסורה באופן מוחלט.
שכר בהבלעה: פתרון עיקרי לבעיית שכר שבת הוא "הבלעה", דהיינו שילוב השכר עבור עבודה בשבת יחד עם עבודה בימות החול. לדוגמה: חזן שמקבל שכר על תפילות במהלך השבוע יחד עם תפילות השבת.
מתנה במקום שכר: ניתן לפתור את בעיית שכר שבת על ידי קבלת התשלום כ"מתנה" ולא כשכר קצוב. זאת בתנאי שלא סוכם מראש על סכום מדויק.
תשלום על טרחה ונסיעות: מותר לכלול בתשלום את עלות הנסיעות והטרחה הנלווית לעבודת המצווה, משום שזהו תשלום על ההכנות ולא על העבודה בשבת עצמה.
שכר לנזקקים: אדם הנזקק לפרנסתו רשאי לקחת שכר שבת על דבר מצווה, אפילו ללא פתרונות הבלעה, משום שאינו מחפש ברכה בכסף זה אלא צורך בסיסי לקיום.
עבודה חודשית הכוללת שבתות נחשבת להבלעה ומותרת.
יש להימנע מציון מפורש בתלוש המשכורת של תוספת מיוחדת עבור שבת.
האזינו לפתיח ההלכתי המלא מתוך התוכנית "הלכה למעשה" בהגשת הגאון הרב אופיר מלכא >>>