דרופשיפינג או אתר מפוקפק, איך יודעים?

קניות אונליין הן חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלנו. לצד נוחות והיצע בלתי נגמר, התחום הזה של קניות אונליין מושך אליו גם עסקים הפועלים במודל "דרופשיפינג" – שיטה שבה המוכר אינו מחזיק מלאי, אלא מעביר את ההזמנה ישירות לספק צד שלישי שאחראי גם על השליחה הפיזית של המוצר ללקוח.

הקלות בה ניתן להקים עסק דרופשיפינג – הכוללת השקעה מינימלית ויכולת ניהול העסק מכל מקום בעולם – הפכה אותו לבחירה פופולרית עבור יזמים רבים שמחפשים דרך להתחיל את דרכם בעולמות האי-קומרס ללא סיכונים גדולים.

אמנם עסק של דרופשיפינג יכול להיות לגיטימי והלקוח יקבל את המוצר שהוא הזמין, אבל ברב המשמעותי של המקרים, הוא יקבל מוצר מסין ששילם עליו פי כמה וכמה יותר ממה שהוא באמת עולה (הייתם רוצים להזמין מוצר מעסק לכאורה מקומי, לשלם עליו 200 ₪ כשבפועל מי שעומד מאחורי האתר הזה מזמין לכם מוצר מעלי אקספרס שעולה 30 ₪ בלבד כולל המשלוח עד הבית? כנראה שלא).

אך מנגד, ישנם גורמים לא מקצועיים ואפילו זדוניים שנכנסים לעולם הדרופשיפינג ופועלים באופן לא אתי. לדוגמה, הם עשויים להציע מוצרים באיכות נמוכה, להבטיח זמני משלוח קצרים ולא לעמוד בהם, או אפילו להונות את הלקוחות ולגבות כסף עבור מוצרים שאינם מסופקים כלל. מקרים כאלו הופכים את המודל לבעייתי ואפילו להונאה לכל דבר.

לאחרונה אנחנו רואים טרנד של מודעות פייסבוק שכתובות מפרופיל של אדם שמספר את הסיפור שלו "לצערי אני חייב לסגור את העסק המשפחתי. פתחתי את החנות בציפייה ותשוקה גדולה והבנתי כי לעסקים היום קשה ועם כל הצער אני חייב לסגור את העסק האהוב שלי. בגלל הסגירה הזו אני מציע לכם ב-80% הנחה את כל המוצרים. המציאות קשה היום ולא חשבתי שאגיע לרגע הזה".

ניסוחים מהסוג הזה מיועדים לפנות לרגש של מי שקורא את הפוסט ולגרום לו לרצות לעזור, לצד דיל מאוד שווה והנחה גדולה במיוחד. שילוב השניים אמור לעודד ולהעלות סיכויים לרכישות. בפועל האתר יכול להיות אתר זדוני שמנסה להוציא מכם את פרטי האשראי, או אתר דרופשיפינג.

"בלב כבד החנות נסגרת"

מה אפשר לבדוק על מנת לדעת שאנחנו רוכשים מאתר אמין?

אלכס שטיינברג, מנהל מוצרים בחברת אבטחת המידע ESET מציע לפני רכישה מאתר לא מוכר לבחון את הנקודות הבאות:

1. חפשו את התמונה – בחרתם מוצר? בדקו את התמונה שלו בגוגל או באתרי סחר סינים ידועים. עושים זאת באמצעות שורת החיפוש והאייקון של המצלמה. כך תוכלו לדעת האם התמונה היא מקורית, או שמדובר במוצר שנמכר באינספור אתרים. אם יש לכם אנדרואיד תוכלו להשתמש ב-Google Lens המאפשר חיפוש בעזרת המצלמה או באמצעות תמונה. לחצו לחיצה ארוכה על התמונה ותקפוץ לכם אפשרות לעשות חיפוש לפי תמונה.
2. בדקו את העברית – הרבה פעמים השפה לא תהיה מדויקת והתרגום מעט כושל.
3. חפשו ביקורות אמינות – חפשו את שם האתר בגוגל או בפייסבוק וחפשו ביקורות של משתמשים אחרים. שימו לב אם יש חוות דעת חוזרות ונשנות שמזכירות בעיות עם המוצרים או השירות. בנוסף, הרבה מהביקורות עלולות להיות גם מזויפות. לכן שימו לב האם למשל השאלה נשאלת בעברית והמענה ניתן באנגלית וגם כאן בחנו את השפה.
4. נגמר המלאי – אל תתרגשו ממילים כמו "הרגע פתחנו – 70%, מכירת חיסול, חייבים לסיים את המלאי, מכירה גדולה לפני סגירה". לרב אלו מילים שאמורות לשכנע אתכם שהעסקה כדאית, כשבפועל זו איננה המציאות.
5. יצירת קשר רק מול חו"ל – נסו להבין איך יוצרים קשר עם בעל החנות או האתר. אם זה רק באמצעות שיחה לחו"ל כבר אפשר להעלות ספק.
6. זמן האספקה ארוך במיוחד ואפשרויות ההחזרה לא ברורות – אתרים לגיטימיים היום כבר כוללים הסבר מפורט מה צריך לעשות ואיך מבצעים החזרות או החלפות. אתרים שאינם כוללים התייחסות כזו, לא מספקים מידע מלא, מה שעלול להשאיר פתח לבעיות עתידיות.
7. מדיניות פרטיות ותנאי שימוש – אתרים לגיטימיים כוללים מדיניות פרטיות ותנאי שימוש ברורים ומפורטים. אם קשה למצוא אותם או שהם כלל לא קיימים, זהו דגל אדום.
8. המנעו מלהקליק על פרסומים להנחות ענק – הימנעו ככל האפשר מלהקליק על פרסומות קופצות, גם אם יש בהן מבצעים חסרי תקדים, שכן פרסומות כאלה הן זדוניות בדרך כלל.
9. רגע לפני שאתם רוכשים – נסו ליצור קשר עם החנות או העסק ובדקו האם יש שם מישהו זמין שמספק תמיכה או עזרה. במקרים רבים תגלו שאין אפילו לאן להתקשר.

כבר ביצעתם רכישה?

תוכלו לנסות ליצור קשר עם בעל האתר/חנות ולבקש ביטול. אם זה לא עוזר תוכלו לפנות לחברת האשראי להסביר את הסיטואציה ולנסות לבצע הכחשת עסקה. בכל אופן תמיד כדאי להקפיד ולעקוב אחר חיובי האשראי על מנת להיות בבקרה מפני חיובים שלא אתם ביצעתם.