יומא דהילולא • 10 דברים של ידעתם על רבי זושא מאניפולי

"עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך ,עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא" אמרו על הרבי זי"ע. דוד גדנקן מתחקה עם 10 דברים שרציתם לדעת על רבי זושא מאניפולי.

א. אין תאריך מדוייק על הולדתו של משולם זושא. ידוע שנולד בתחילת המאה ה-18 לאביו אליעזר ליפא.

ב. אח היה לו לרבי זושא, לימים נודע בישראל כרבי אלימלך מליז'נסק, בעל ה"נעם אלימלך". מנהג היה לשני האחים "גלות" קראו לו. רבי זושא ורבי אלימלך היו יוצאים למסעות נדודים בין קהילות ישראל. יציאתם לדרך הייתה כשאין ולו פרוטה אחת בכיסם ורק מעט אוכל בתרמילם. בנדודיהם לא היו ישנים יותר מלילה אחד באותה עיירה.

עוד באתר:

מהטיסה לחתונה

צפו: אלפי חסידי סאטמר חגגו בחתונת נכדת הרבי

נתי קאליש

צפו

תיעוד סוער: המטוס החטיא את מסלול הנחיתה

שמעון כץ

הטרגדיה בירושלים

הרב על הנהג הדורס: "ימח שמו, חרם על החברה"

נתי קאליש

בזים ללומדי התורה

האב השכול: "התייאשתי מחלק מהמגזר שלי"

אבי מימרן

ג. בנדודיו הרבים הגיע רבי זושא אל דודו ר' פאילט, שהיה משמשו של המגיד ממעזריטש. רבי זושא דבק במגיד והפך יחד עם אחיו, לאחד מתלמידיו המובהקים.

ד. לימים, אחרי שדבק בתורת החסידות, התמנה רבי משולם זושא לאדמו"ר בעיירה אניפולי. כיום שמה של העיירה אנופול (Annopol), נמצאת במחוז קמניץ-פודולסקי שבאוקראינה .

ה. למרות שעמד בראש קהילה חסידית באנופולי, היה ידוע רבי זושא בצניעותו הקיצונית. חי בדוחק רב. נהג ללמוד תורה ביום ובלילה כשהוא יושב על רצפת בית מדרשו, בבגדים בלויים וישנים, בסמוך לאח הדולקת (כדי לשמור על חום גופו).

ו. ידוע הסיפור החסידי על האחים רבי שמעלקה מניקלשבורג ורבי פנחס הורוביץ שבאו אל המגיד ממעזריטש ושאלוהו "איך אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה"? שלחם המגיד אל רבי זושא מאנפולי. באו לבית מדרשו ומצאהו על הרצפה ליד התנור. הסבירו לרבי זושא כי המגיד שלחם בעקבות שאלתם . ענה להם רבי זושא "כנראה שלא שמעתם נכון, אינני יכול להסביר את המשנה האחרונה בברכות, כיוון שמעולם לא היה לי רע". תשובה דומה הייתה לרבי זושא כשנשאל על עניין קבלת ייסורים בשמחה והשיב: "מעולם לא היו לי ייסורים"

ז. ידוע כי רבי זושא מאניפולי זכה להחזיר יהודים רבים בתשובה. חסידיו סיפרו כי היה מוכיח חוטאים אבל בצורה מאד מתוחכמת. רבי זושא כשפגש ביהודי חוטא היה מתחיל להתוודות בפניו, על חטאיו שלו (כביכול). וידויו היה בד"כ על חטאים שידע והבין כי אותו אדם חטא. בני שיחו היו כה נדהמים עד כי חזרו בתשובה.

ח. רבי זושא היה ירא חטא ויראתו הייתה כה גדולה שהיה לו מנהג לרשום על פתקה מיוחדת, כל דבר שעשה במשך היום, בעיקר דברים שהיו נראים לו כחטא או כ"נדנוד עבירה". לפני לכתו לישון היה קורא את הפיתקה. מיד פרץ בבכי בדמעות שליש. תוך בכיו היה חוזר בתשובה. כשגבר הבכי ודמעותיו היו מוחקות את המילים שעל הפתקה, ידע רבי זושא כי "חטאיו" התכפרו. על "חזרותיו בתשובה" של רבי זושא סיפרו כי נכח בשיעור של המגיד מקוזניץ והחל לגעות בבכי מר. כששאלוהו הסובבים מה קרהו? ענה רבי זושא: "ראיתי כיצד פמליא של מעלה הגיעה לשמוע דברי המגיד, התעורר ליבי ולא יכולתי להתאפק מלשוב בתשובה מלאה"

ט. רבי זושא מאניפולי מעולם לא דיבר על עצמו בגוף ראשון, מעולם לא אמר המילה אני. נוהג היה לדבר על עצמו בגוף שלישי בהגידו "זושא אומר". הסביר זאת רבי זושא "רק הקב"ה יכול לומר אני, כלשון הדיבר הראשון –אנוכי ה' אלוקיך. אימרה ידועה נוספת, הקשורה לאחיו רבי אלימלך מליז'נסק הייתה "אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי אלימלך-אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא-יסתתמו טענותי.

י. רבי זושא מאניפולי נפטר לאחר מחלה בב' שבט תק"ס (28 בינואר 1800) היום לפני 215 שנים. קברו נכרה בסמוך לזה של מורו ורבו המגיד ממעזריטש. על מצבתו הראשונה נכתב "פה נטמן הקדוש-עובד אלוקים באהבה והשמח ביסורים ורבים השיב מעוון". לאחר זמן הוצבה מצבה חדשה עליה נכתב "הרבי ר' זושא". כיתוב שאין מאן דפליג שציינה את צניעותו ואופיו של רבי זושא מאניפולי זצ"ל.