"כמו שהאילן תלוי בשורשיו ולא בענפיו היפים או בפירותיו", מסביר הרב שניאור אשכנזי בשיעורו, "כך גם האדם – עיקר כוחו לא בכוונות ובמחשבות, אלא במעשים הפשוטים והיומיומיים". לדבריו, דווקא המעשים הפשוטים, שנראים לעיתים טכניים וחסרי משמעות עמוקה, הם אלו שמעניקים ליהודי את היציבות הרוחנית.
הרב המחיש את דבריו באמצעות סיפור מרגש ממחנה ברגן בלזן, שם הצליח האדמו"ר מבלוז'וב – רבי ישראל שפירא – להשיג כזית מצה בערב פסח. למרות שהוא עצמו מסר נפשו להשיג את המצה, וספג מכות קשות מהנאצים בניסיון להצילה, בסופו של דבר נתן אותה לילד קטן, מכיוון שהמצווה העיקרית בליל הסדר היא 'והגדת לבנך', אמו של הילד ביקשה מהאדמו"ר שיעניק את המצה לבנה, כדי שעוד 50 שנה – יהיה עוד מוישל'ה, שיספר את סיפור יציאת מצרים, והאדמו"ר הסכים.
"מבחינת ההלכה", הדגיש הרב, "דווקא הילד שאכל את המצה הוא שקיים את המצווה, ולא האדמו"ר שמסר נפשו להשיגה".
עוד באתר:
בשיעור הובא גם המתח שבין יהודה ליוסף כדוגמה נוספת. "יוסף היה החכם, האסטרטג, בעל החזון," הסביר הרב, "אבל דווקא יהודה, שהיה פשוט יותר במעשיו אך עקבי בהם, זכה למלכות. זה מלמד אותנו שלטווח ארוך, הצייתנות והעשייה העקבית חשובות יותר מהחכמה והתחכום".
הרב אשכנזי הביא גם פירוש מעניין של האור החיים הקדוש על החזיר, שעתיד להיטהר לעתיד לבוא. "החזיר, שיש לו רק סימן טהרה אחד ברגליים – במעשה, אך לא בראש – במחשבה, מסמל את האדם שמקפיד על המעשים אך אולי חסר בהבנה העמוקה. דווקא הוא, אומר האור החיים, עתיד להיטהר".
בהתייחסו למשמעות ט"ו בשבט, הסביר הרב אשכנזי כי האילן מלמד אותנו שיסוד הקיום אינו בנראה לעין, אלא דווקא בשורשים הנסתרים. "כמו שאילן שנראה מרשים מעל פני הקרקע אך שורשיו רקובים לא ישרוד את הסערה הבאה, כך גם האדם – השאלה האמיתית אינה מה יש מעל פני האדמה, אלא מה יש מתחתיה – בשורשים", אמר.
