
יו"ר ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין עו"ד מנחם מושקוביץ שוחח עם עו"ד יוסי ויצמן בתוכנית 'שטח משפטי' ברדיו 'קול חי' על פסק דין חדש, שמשרטט את הקווים האדומים לשימוש בבינה מלאכותית על ידי עורכי דין. במהלך הדיון, הודגש תפקידה של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בקביעת מסגרת ברורה לשימוש בטכנולוגיה החדשה.
האתגרים המשפטיים של הבינה המלאכותית
עו"ד מושקוביץ ציין כי מדובר בתחום חדש יחסית, שהתפרץ לעולם המשפט בשנים האחרונות ודורש קביעת כללים ברורים. "עורכי דין מחויבים לשמור על סודיות לקוחותיהם, וזה אחד החששות המרכזיים בשימוש בבינה מלאכותית. כאשר עורך דין מקליד נתונים למערכת בינה מלאכותית ציבורית, קיים סיכון שהפרטים ייחשפו וייעשה בהם שימוש בלתי מורשה," הסביר.
עוד באתר:
לפי עו"ד מושקוביץ, יש להבחין בין שימוש במערכות פרטיות לבין שימוש במערכות ציבוריות. "מערכת פרטית וסגורה, המיועדת לשימוש פנימי בלבד, אינה בעייתית. לעומת זאת, שימוש במערכת פתוחה ופומבית עלול לחשוף מידע חסוי ולפגוע בלקוח," ציין.
המצאת פסקי דין וראיות פיקטיביות
חשש נוסף שעלה בדיון הוא היכולת של בינה מלאכותית להמציא מידע משפטי לא מבוסס. "מערכות AI עשויות להמציא פסקי דין, חוקים וראיות רפואיות שלא היו ולא נבראו. כאשר עורך דין מגיש לבית המשפט חוות דעת משפטית או ראיה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית, הוא עלול להטעות את בית המשפט – וזו תופעה מסוכנת," הזהיר עו"ד מושקוביץ.
בית המשפט העליון מתערב
פסק הדין החדש של בית המשפט העליון מספק הנחיות ברורות לבתי המשפט בערכאות הנמוכות כיצד להתמודד עם כתבי טענות שנכתבו באמצעות בינה מלאכותית. "במקרים מסוימים, בית המשפט יכול למחוק כתבי טענות שהוגשו באמצעות AI ואף להטיל הוצאות אישיות על עורכי דין שהשתמשו בתוכן כוזב," ציין עו"ד מושקוביץ.
כללי האתיקה החדשים: מה מותר ומה אסור?
לסיכום, עו"ד מושקוביץ הגדיר שני כללים מרכזיים לשימוש בבינה מלאכותית על ידי עורכי דין: שימוש מותר רק במערכות סגורות – אסור להזין מידע רגיש למערכות ציבוריות. החתמת הלקוח על אישור שימוש בבינה מלאכותית – על עורך הדין ליידע את הלקוח ולקבל את הסכמתו בכתב, כולל הבנה של ההשלכות האפשריות.
כמו כן, נשקלת אפשרות לחייב עורכי דין לציין בכתבי טענות אם נעשה שימוש בבינה מלאכותית. "זה נושא שנמצא על השולחן ודרושה הכרעה," סיכם עו"ד מושקוביץ.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'שטח משפטי' ב'קול חי':