
במהלך תביעת הדיבה של ראש הממשלה, עלתה שאלה עקרונית: האם ניתן לפתוח תיק רפואי של תובע כדי להוכיח "אמת דיברתי"? הסוגיה נידונה במסגרת התביעה שהגיש בנימין נתניהו נגד עיתונאים ואישי ציבור, אשר העלו טענות לגבי מצבו הבריאותי.
האם תובע מחויב לחשוף מידע רפואי?
המשנה ליו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד יוסי ויצמן, שוחח על כך בתוכניתו 'שטח משפטי' עם עו"ד חגי אפרתי, המומחה לדיני לשון הרע. לדבריו, בתביעות לשון הרע, הנפגע אינו מחויב להוכיח דבר—על הנתבעים להוכיח את אמיתות דבריהם. עם זאת, במקרה זה, השופט התיר בדיקה חלקית של התיק הרפואי באופן חסוי.
עוד באתר:
השופט מזרחי קבע כי מסמכים רפואיים של ראש הממשלה יועברו ישירות ללשכתו במעטפה סגורה, כך שרק הוא יעיין בהם. המהלך נועד לאזן בין פרטיותו של נתניהו לבין זכותם של הנתבעים לנסות להוכיח כי דבריהם אינם בגדר לשון הרע.
עו"ד אפרתי ציין כי מקרים דומים בעבר—כגון תביעת נתניהו נגד אהוד אולמרט, שכינה את משפחתו "חולי נפש"—נדרשו להכריע בשאלת הבעת דעה מול קביעת עובדה. במקרה של גונן בן יצחק, שפרסם כי נתניהו לוקה במחלה מסוימת, עשויה לעמוד לו טענת אמת דיברתי, כיוון שנתניהו עבר טיפול רפואי באותו תחום.
ההחלטה צפויה להשפיע על תביעות לשון הרע בעתיד, שכן היא קובעת תקדים מסוים לאופן בו ניתן לאזן בין פרטיות התובע לזכות הציבור לדעת. ייתכן כי מקרים דומים בעתיד יידונו במסגרת דומה, שבה בית המשפט יבחן מידע רגיש מבלי לחשוף אותו לציבור הרחב.
האזינו לדברים המלאים מתוך 'שטח משפטי 'בקול חי':