האם אפשר ללמוד ממוסיקה וההתנהגות שלה – לחיים שלנו?
לדעתי כן, אני לא פסיכולוג וגם לא מטפל רגשי.
אני מנגן מאז היותי בן 7 על פסנתר וקלידים, חקרתי המון והתנסיתי על המוסיקה ואיך אנחנו שומעים אותה, והבנתי כמה תובנות שאני מרגיש חובה לשתף.
עוד באתר:
1 – תבחר קצב
כל מוסיקאי מתחיל יודע שחוש קצב הוא בייסיק בשביל כל דבר במוסיקה, החל מנגינה על כל כלי ועד לשירה ועיבודים וכו'
כך גם בחיים.
הכל קורה.
ואתה צריך להיות בקצב.
אתה יכול לבחור את הקצב שלך, אם יהיה מהיר או איטי, או אפילו את המשקל אם זה יהיה 4/4 או 6/8 וכ'ו
אבל כל הזמן חייבים להדביק את הקצב…
2 – לא לזייף
עוד כלל בייסיק, הוא לא לזייף (ואם אתה מזייף, תדע לצאת מזה בחוכמה) משליך כמובן באופן ישיר על חיינו.
אנחנו פוגשים אנשים במהלך החיים, נוצרים קשרים, נפתחים דלתות..
ואסור לזייף.
תהיה לא אמין, זה זיוף וכולם רואים את זה
אנחנו גם לא רוצים "לזייף" בדברים אחרים בחיים, לקחנו התחייבות? לא מזייף אותה, אני ממשיך הלאה מתגבר על הזיופים ממש כמו בשירה.
3 – דינמיקה
מה שעולה לרובכם בראש בהקשר לדינמיקה זה בטח היכולת לזוז מכאן לשם מחשבתית ולהיות מסוגלים להישאר ממוקדים.
ברור שזה חשוב, אבל לא בהקשר המוסיקלי.
בהקשר מוסיקלי הדינמיקה משפיעה לנו על הווליום, או יותר נכון על הרגש.
בהתאם לכל מיני מצבים אני אבחר לנגן או לשיר, פעם עדין ושקט ופעם עוצמתי ומסתער, וכך גם בחיים האמיתיים, לדעת את המינונים היכן לנגן פורטה ואיפה להיות פיאניסימו, איפה להיות חזק ועצמתי ואיפה להיות שקט.
העבודה היא קשה לשני הכיוונים, צריך להיות בסיטואציה כזו ככה ובסיטואציה האחרת בכלל כך
אין שחור ולבן, אבל לכן מנסים לעשות היקש מוסיקלי.
4 – הרמוניה
לחיות בהרמוניה, מה זה אומר?
יש לכאורה תווים למשתלבים ביניהם בצורה טבעית, וזה יוצר אקורד יפה, מאד הרמוני.
לפעמים יש דיסוננס.
תווים שלא מתאימים לכאורה, אבל כשמשלבים אותם במהלך מסויים, הם פשוט יוצרים הרמוניה נפלאה.
גם מה שמשתלב וגם מה שלא משתלב יכול להיות יצירה נפלאה, זה תלוי באיך אנחנו מכוונים את הלחן, איך מכוונים את המהלכים המלודיים וההרמוניים.
הכל גם בחיים, אנחנו רוצים להשתלב בצורה טובה
גם אם זה מתאים או לא מתאים
5 – נגינה בהרכב
אחד התפקידים הכי קשים הוא לגרום לזה שכל הנגנים ינגנו באותו סולם, מאחר ומנעד הכלי של כל אחד שונה, יוצא שהחצוצרה מנגנת בסי במול, הסקסופון אלט, במי במול ופסנתר בכלל בדו מז'ור – אבל למאזין זה לא משנה, הוא שומע תזמורת מנגנת כראוי, אז איך זה רלוונטי אלינו? כל אחד עם מידות שונות, עם כישרונות שונים, עם שאיפות אחרות, המטרה אולי דומה, אך הדרך שונה ואינדבדואלית.
אנחנו צריכים למצוא את נקודת החיבור המוסיקלי יחד עם האנשים הסובבים אותנו ובעצם, לנגן ביחד בהרמוניה.
6 – לכוון את הכלי
וכמו כל גיטרה, או כינור אפילו פסנתר ותופים
שמושפעים ממזג האוויר, התנודות, הלחות והזמן, וצריכים מתיחת מיתרים מדי פעם, כדי להמשיך לנגן כמו שצריך.
גם אנחנו סובלים משינויים בחיים, בעבודה, בלימודים
אולי שינויי מצב הרוח או מצב רפואי או כל דבר שמגיע שבעקבותיו אנו צריכים רגע לעצמנו, לדעת שמגיע לנו לעשות עצירה קלה כדי לכוון את כלי הנגינה כדי שישמע יותר טוב בהמשך, וגם כדי שלא יקרעו המיתרים.
לדעת שמגיע לעצמכם חופש או טיפול נקודתי.
תחזוק נכון שומר על הכלי לאורך זמן, כך גם בחיים, לא אני אומר את זה כבר הרמב"ם אמר את זה.
7 – אילתור – כמו גם בחיים
לא תמיד יש תווים ולא תמיד התווים מתאימים לסיטואציה בה אנו נמצאים.
צריך לדעת לאלתר.
אלתור אומר להכיר את כלי הנגינה שלך על בוריו, להכיר את יכולות הקואורדינציה שלך ופעילות האצבעות, לחשב מרווחים וסיכונים ולרוץ על המקלדת בלי מטרה מוגדרת.
אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר, עזבו מחר
בעוד רבע שעה דברים יכולים לזוז ולהשתנות, צריכים לדעת לאלתר ו"לזרום" עם המצב הנתון תוך הכרת הסיכונים והיכולות שלך באופן ספציפי, ולהתאים את עצמנו למצב הקיים.
זה לא קשה, זה מצריך הסתכלות ומחשבה.
ואם לא מצליח לכם
תאלתרו!
וכך נשמע הטור בהקראה – תהנו:
