עולם הפוך ראיתי: כך כמעט עשיתי תאונה בלונדון

בס"ד, יום חמישי לפרשת תצוה – זכור אדר תשפ"ה. לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.

כל מה שסיפרו לכם אי פעם על העיר לונדון, זה אמת, ולא הגזימו.

ביקרתי בלונדון לראשונה לפני כחצי יובל שנים, והשבוע ביקרתי שם שוב לרגל שמחה משפחתית.

עוד באתר:

הפרטים המלאים

התקדמות משמעותית: ביסמוט פרסם את טיוטת חוק הגיוס

שלום שטיין

סערת קמפה

מנחם טוקר מגיב: "מי שצר עין, יישאר בלי עין"

אלי יעקובוביץ

השיעור המרתק

הרב ברוך רוזנבלום: יעקב אבינו כתב את ספר תהילים

הרב ברוך רוזנבלום

זה מה שהתברר

אימה בדרך מביתר לירושלים: "היינו בטוחים שזה פיגוע"

שמעון כץ

לעומת כל העולם שמתפתח עם השנים, לונדון הפוכה, היא הולכת ונסוגה לאחור. לא לחינם נוהגים שמה הפוך.

קשה לתושב לייקווד, שרגיל לרחבות בכבישים (ובדעה), להגיע ללונדון ולנהוג שם.

סמטאות צרות, שבעירנו היה דינם נחרץ, שאין שם מעבר לכלי רכב ממונעים, שם בלונדון זה רחוב מכובד, רכבים חונים בשני הצדדים, והנסיעה מותרת לשני הכיוונים וכל פעם ששני רכבים מגיעים זה מול זה, אין ברירה, ואחד מהם חייב למצא מפרץ בגודל רכבו להיכנס לשם ולהמתין עד שהשני יעבור, ואם אינו מוצא, על אחד מהם לסגת ולנסוע אחורה עד מקום מפרץ או על הצומת הקרובה שמאחוריו.

אינני רוצה לתאר לעצמי מצב כזה בארץ, כי על הרבה פחות מזה, אנשים כבר קיבלו מאסרי עולם והמבין יבין.

אז הפעם שכרתי רכב וכל צומת כמעט עשיתי תאונה, וברור שבדקתי שרכב לא מגיע, אבל הסתכלתי לכיוון ההפוך כמובן ותושבי לונדון שאינם רגילים שרכבים מפעילים את הצופרים, נאלצו לספוג את רעש הצופרים והכל בגללי.

מסופר על שני נהגים יהודים, שנסעו בלונדון הבירה, וכשהגיעו לרחוב כזה כפי שתיארתי, שניהם לא טרחו לחפש מפרץ ונעצרו זה מול זה בחריקת בלמים, רצה האחד להראות שאיננו ממהר לאף מקום, וכיבה את המנוע.

הנהג ממול, גם הוא רצה להראות שאינו נחפז, כמנהג אנשי המקום. כיבה אף הוא את מנועו, הוריד את משענת כסאו אחורה, הרים את רגליו על הדעש-בארד והתרווח על מושבו כאילו הוא נופש כעת על כורסה נוחה במרפסתו.

הנהג ממול היה חייב תגובת נגד, פתח את דלתו ופנה אל הטראנק שלו (בגז') ושלף משם עיתון, חזר אל רכבו והתיישב אף הוא בנוחות והתחיל לקרא את החדשות.

הנהג השני לא רצה להישאר חייב וחילץ את עצמו מכורסתו, יצא מרכבו ופסע מעדנות אל עבר הרכב ממול, נקש על החלון וכשהיא נפתחה הוא ביקש מהנהג: 'תעשה לי טובה בבקשה, כשתסיים את העיתון תעביר לי אותו, תודה…'

עוד קטע שהיה לי שם, למרות שאינני רוצה ח"ו להיות כפוי טובה, אבל זה קצת הסביר לי מדוע בן דוד טרם בא?

ואקדים סיפור קצר: כשהתגוררתי ברח' מנחת יצחק בי-ם, הייתי מתפלל בביהכנ"ס המרכזי של 'קהל עדת ירושלים' – מתמידים, יום אחד אני רואה את הרה"ח הישיש ר' משה ווייס ז"ל, מחותנו של כ"ק הרבי מצאנז קלויזנבורג זי"ע, שהתגורר באותו רחוב, מגיע להתפלל אצלנו, שאלתי אותו 'מה יום מיומיים'? והוא ענה לי: הגמ' בברכות דורשת על הפסוק בירמיהו: 'על כל שכני הרעים', מי נקרא שכן רע? זה שיש לו ביהכנ"ס סמוך לביתו ואינו נכנס לשם להתפלל, ע"כ דברי הגמ', אמר לי ר' משה הישיש, אינני רוצה להיקרא חלילה 'שכן רע', על כן החלטתי לבוא פעם אחת לכאן.

אמרתי לו: אסביר לך איך אני הבנתי את המאמר בגמ' הזו: יש אנשים שיש להם בית כנסת, ש'שם אני לא דורך', וזה כוונת הגמ', כל מי שיש לו ביכנ"ס ש'שם אני לא נכנס' הוא 'שכן רע'.

מישהו סידר לי אכסניה מפוארת בלונדון, באמת פאר והדר, ובעל האכסניה היה אלי כ"כ נחמד, מעל ומעבר, רק ביקש ממני דבר אחד: 'אתה מבין, שכשאתה אורח שלי, אתה לא הולך לשם', הבנתי בדיוק למה הוא מתכוון, וחשבתי לי, למה הגענו לכזה מצב שיהודים חסידים ואנשי מעשה, בקיאים במסכתות רבות בש"ס כמונה מעות, נשטפו במוחם בצורה כ"כ קיצונית עד כי הם אפילו לא קולטים, כמה זה כואב ומתמיה למי שחי בעולם נורמלי ללא שטיפות מוח מצד אינטרסנטים שאין בינם לבין אידישקייט שום קשר, רק מאבקי כח ושררה.

יה"ר שעם מחיית קליפת עמלק שמקננת בתוך הלבבות, נזכה לניקוי רעלים שהצטברו במוח ונזכה לשטיפת מח מתקנת מכח הבטחת הכתוב 'ומלאה הארץ דעה את ה', כשנזכה לימים שאין בהם לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ולא ילמדו עוד מלחמה.

בברכת שבת שלום ומבורך: ישראל אהרן קלצקין