
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הטיל רסן משמעותי על פעילותו של אילון מאסק במנהל האמריקני, במה שנראה כמו עצירה דרמטית של מסע הפיטורים הנרחב שהוביל איל ההון בשבועות האחרונים. כך דיווח הלילה (שישי) אתר "פוליטיקו".
ישיבת ממשלה קריטית
על פי הדיווח, בישיבת ממשלה שהתקיימה לאחרונה, טראמפ הבהיר לשריו באופן שאינו משתמע לשתי פנים: השרים הם האחראים הבלעדיים על קבלת ההחלטות במשרדיהם. מאסק, העומד בראש המחלקה ליעילות ממשלתית, מוסמך לתת המלצות בלבד, אך אין בסמכותו לקבל החלטות הנוגעות לכוח אדם ולמדיניות המשרדים.
עוד באתר:
מהלך זה מסמן שינוי משמעותי בעמדת הנשיא, שעד כה נתן למאסק יד חופשית יחסית לקדם את מה שכונה "מהפכת היעילות" במנגנון הממשלתי.
מסע הפיטורים שזעזע את וושינגטון
ההגבלה על סמכויותיו של מאסק מגיעה לאחר שבועות של פעילות אינטנסיבית שהובילה לפיטוריהם של כ-20 אלף עובדי ממשל לפחות מזרועות שונות של הממשל האמריקני, פעילות שעוררה ביקורת נרחבת בוושינגטון.
אחת הדוגמאות הבולטות למתודות העבודה השנויות במחלוקת של מאסק הייתה משלוח הודעת דואר אלקטרוני לעובדים בסוכנויות הממשל לפני כשבועיים. בהודעה נדרשו העובדים לציין חמישה הישגים שלהם בעבודה במהלך השבוע האחרון, כשמי שלא יענה בזמן מסתכן בפיטורין.
שיטה זו, המזכירה את דרכי הניהול של מאסק בחברותיו הפרטיות כמו טוויטר (X), עוררה תסיסה בקרב עובדי הממשל הוותיקים ומומחים למנהל ציבורי.
"איננו מעוניינים להדיח עובדים מוכשרים"
על פי הדיווח ב"פוליטיקו", טראמפ הבהיר בישיבה כי "אינו מעוניין להדיח עובדים מוכשרים בהמוניהם ממשרות בשירות הציבורי". אמירה זו מסמנת נסיגה משמעותית מהרטוריקה המוקדמת של הממשל בנוגע ל"ייבוש הביצה" בוושינגטון.
מאסק עצמו, על פי הדיווח, הסכים עם טראמפ והודה כי הגוף שבראשו הוא עומד אכן ביצע "כמה טעויות" בתחילת דרכו.
מה הלאה?
כעת השאלה המרכזית בוושינגטון היא האם נראה שינוי אמיתי בהתנהלותו של מאסק, או שמדובר בהפוגה זמנית בלבד במאמצי הרפורמה השאפתניים שלו.
מקורבים לממשל מעריכים כי מאסק יצטרך כעת להתמקד יותר בזיהוי חוסר יעילות מערכתית ופחות בפיטורים נרחבים של עובדים, תוך עבודה משותפת עם ראשי המשרדים והסוכנויות.
התפתחות זו מהווה פרק מעניין במערכת היחסים המורכבת בין טראמפ ומאסק. למרות התמיכה הפומבית של מאסק בטראמפ במהלך מערכת הבחירות והתרומה המשמעותית שלו לקמפיין, נראה כי הנשיא אינו מהסס להציב גבולות ברורים כאשר שיטות העבודה של איל ההון מתנגשות עם האינטרסים הפוליטיים הרחבים יותר של הממשל.