מסתורי

מספר 11 והמלחמה בעמלק: הסודות של פרשת תצווה

כך קשור המספר 11 למאבק הרוחני בין ישראל לעמלק, ובין הקדושה לטומאה. קשר שמסביר את מהות חג הפורים

הרב ברוך רוזנבלום

ז' באדר תשפ"ה, 07/03/25 13:19

א+

א-

תמונה בדף הבית: אילוסטרציה | צילום: unsplash

בשיעור מרתק על פרשת תצווה, חשף הרב ברוך רוזנבלום רובד עמוק ומסתורי הקושר את המספר 11 למאבק הרוחני בין ישראל לעמלק, ובין הקדושה לטומאה – קשר שמסביר את מהות חג הפורים ואת הקשר העמוק שלו לפרשת השבוע.

בגדי כהונה ומגילת אסתר

"התורה מצווה אותנו 'ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת'," פתח הרב, "והגמרא במסכת מגילה אומרת שאחשוורוש לבש בגדי כהן גדול במשך 180 יום של המשתה."

לדברי הרב, אחשוורוש ערך משתה כדי להציג את כלי המקדש, לאחר שעשה חשבון שכבר עברו 70 שנה ובית המקדש לא ייבנה יותר. "כל יום הוציא 30 כלים במשך 180 יום – סך הכל 5,400 כלים, שהם בדיוק מספר כלי המקדש," הסביר הרב, תוך שהוא מצטט את דברי חז"ל.

המספר 11 וכוחות הטומאה

החלק המרכזי בשיעור עסק בקשר המסתורי בין המספר 11 לכוחות הטומאה. "המספר 11 מופיע בתורה רק שלוש פעמים," הסביר הרב, "אחת כשיעקב עובר את מעבר יבוק עם אחד עשר ילדיו, השנייה בחלום יוסף עם אחד עשר כוכבים, והשלישית ב'אחד עשר יום מחורב'."

הרב הצביע על דברי האר"י הקדוש שהסביר כי המספר 11 קשור לכוחות הטומאה:

עשו היו 11 אלופים
הקטורת הייתה מורכבת מ-11 סממנים (10 ריחם טוב ואחד – החלבנה – ריחו לא טוב)
יריעות העיזים במשכן היו 11
המן הפיל פור והתוצאה הייתה 11 חודשים (מי"ב בניסן עד י"ג באדר)
המן היה תלוי על העץ 11 חודשים
המן ועשרת בניו יחד היו 11

מלחמת עמלק וחיסרון בשם ה'

"כשעמלק בא להילחם בישראל ברפידים," המשיך הרב, "חסרו האותיות ו' וה' משם ה'. למה? אומרים חז"ל 'שרפו ידיהם מן התורה'."

הרב הסביר שהאותיות שחסרו משם ה' הן בגימטריה 11, כמספר כוחות הטומאה. "כאשר עם ישראל מתרחק מהתורה – חמישה חומשי תורה ושישה סדרי משנה, שיחד הם 11 – אז מגיע עמלק, שהוא מזרע עשו, שיש לו 11 אלופים."

פורים – תיקון שם ה'

בפורים, הסביר הרב, הושלם מחדש שם ה'. "מגילה נקראת בי"א, י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו – וכשמחברים את המספרים האלה מקבלים 65, שהוא הגימטריה של השם אדנ"י."

לדבריו, "בפורים יש קבלת התורה מאהבה – 'קיימו וקיבלו היהודים'. כאשר הרגו את המן ועשרת בניו ואת 75,000 העמלקים, חזר בחזרה כבודו של הקדוש ברוך הוא."

מדוע אסתר לא מוזכרת בפרשה?

"אף שמגילת אסתר היא היחידה בתנ"ך בה לא מוזכר שם ה' במפורש," הסביר הרב, "בנסתר שם ה' מופיע פעמיים: פעם אחת בראשי תיבות 'יבוא המלך והמן היום', ופעם שנייה בסופי תיבות 'כי קלטה אליו הרעה'. זהו הרמז לכך שאחשוורוש מסמל את 'אחרית וראשית שלו' – הקדוש ברוך הוא."

סוד מזבח הקטורת

הרב קשר את העניין למזבח הקטורת שמופיע בסוף פרשת תצווה: "למה השאירו את מזבח הקטורת לסוף הפרשה? כי הקטורת באה לכפר על החלק הרוחני באדם – הנשמה – בעוד שקרבנות מכפרים על החלק הבהמי."

"ב-11 סממני הקטורת יש רמז למרדכי ולהמן," הוסיף, "מרדכי רמוז במור דרור, שהוא אחד מסממני הקטורת, והמן רמוז בחלבנה, שגימטריה שלה 95 – כמו המן."

המסר לדורנו

"מסר עמוק עולה מהשיעור," סיכם הרב, "כאשר עם ישראל מתחזק בתורה ומצוות – 'קיימו וקיבלו' – זה מה שמביא למפלתו של עמלק, ולהשלמת שם השם."

"בפורים אנו חוגגים את הניצחון הזה," הסביר, "ולכן 'אם כל המועדים יהיו בטלים, ימי הפורים לא יהיו בטלים לעולם' – כי פורים הוא מעין העולם הבא, בו יושלם שם השם בארבע אותיותיו."

"ונהפוך הוא" – אותו כוח של 11 שעמלק משתמש בו לטומאה, יהפוך בקדושה לכוח של "חמישה חומשי תורה ושישה סדרי משנה" – זהו סוד הנס של פורים והתיקון של עם ישראל לדורות.