כשנגמרים הטיעונים: בין עורך דין לאוזן המן

בגמרא מגילה כתוב בשעה שנכנסה אסתר למלך לנסות לבטל את הגזרה אסתר התפללה אל הקב"ה,  אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי.

כתוב בגמרא, כיון שהגיעה לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה ואמרה אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי, (תהלים כב ב)

לאחר שמרדכי קרע את בגדיו ולבש שק ואפר וזעק זעקה גדולה ומרה ברחובות העיר ובכל מדינה ומדינה.

אבל גדול ליהודים צום ובכי ומספד שק ואפר יוצע לרבים בדיוק בזמן הזה, בשעה הקשה הזו אסתר מכינה את עצמה להיכנס למלך להתחנן ולבקש ממנו על עמה ועל מולדתה להעביר את רוע הגזרה וכהכנה לכניסה למלך היא שולחת למרדכי, לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, גם אני ונערותי אצום כן, ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת  וכאשר אבדתי אבדתי

אסתר מבינה שהכניסה למלך בלי שהמלך קרא לה להיכנס, זו סכנה שהרי כל עבדי המלך אשר כל איש ואישה אשר יבוא אל המלך, אל החצר הפנימית אשר לא יקרא, אחת דתו להמית , ובכל אופן למען הצלת כלל ישראל היא מוכנה לסכן את עצמה ולמסור נפש.

וכתוב במדרש, ותלבש אסתר מלכות ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית,  ואז המלך, וישא עיניו וירא את אסתר עומדת למול פניו ותבער בו חמתו מאד על אשר הפרה את החוקים שלו ותבוא לפניו בלא קריאה.

ואסתר ראתה  שעיניו היו כמו אש בוערות מרוב הכעס.

אסתר נבהלה ובאותה שעה נשאה אסתר את עיניה למרומים וצעקה: אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי.

אמרה אסתר, הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי ואז חזרה וקראה לו אריה שנאמר הושיעני מפי אריה

כתב המהרש"א שהיא קראה לו בהתחלה – כלב ואח"כ אריה, מדוע ולמה?

אומר המהרש"א בהתחלה היא קראה לאחשוורוש כלב, היא אמרה הוא לא כ"כ מסוכן, הוא כן מסוכן אבל לא כ"כ ולכן היא אמרה שהוא כמו 'כלב' שהוא לא כ"כ מאיים.

מכלב אדם מרגיש שהוא עוד יכול להסתדר, הוא פחות מרגיש תלוי בהקב"ה, הוא כן מרגיש מסוגלות ויכולת להתמודד לבד.

 

אבל מאריה אדם מרגיש שהוא לא יכול להינצל, מול אריה האדם כן מרגיש באופן מוחלט חסר אונים, מי שניצול מאריה זה נס הרבה יותר גדול.

מי שניצל מנס הוא מרגיש שזה נס, הוא מרגיש ומבין שלבד הוא לא יכול להתמודד מול האריה, בהתחלה אסתר הגדירה את אחשוורוש כמו כלב, וזה החיסרון, שלא מרגישים הכנעה מוחלטת, אבל לקרוא לו אריה, זו האמת, שהישועה היא בידי הקב"ה

האדם עושה את שלו, אבל הישועה היא בידי הקב"ה.

כאשר חושבים שהצרה היא רק להינצל מהכלב, נדמה שהצרה היא לא כ"כ גדולה, לכן קודם צריכים להגדיר את הצרה, כאריה ולא כלב.

ולכן אז התפילה היא מעומקא דליבא.

כי ערך התפילה היא כערך הצרה

כדי לזכות לישועה זקוק האדם להכיר את החוסר אונים וגם את הישועה מהקב"ה!

המן ואחשוורוש פועלים יחד

המן הוא המתכנן, המן הוא העושה

ואחשוורוש הוא זה שנותן אישור לכל המהלך.

המן, הוא מעמלק, ומול עמלק כבר מהעבר ישנו הכח של 'הקול קול יעקב' וזו ההצלה מול הידיים ידי עשו.

אמרו חז"ל (בראשית רבה סה כ) כאשר הקול קול יעקב בבת כנסיות ובבתי מדרשות, אין הידיים ידי עשו שולטות

וכך אומרת התורה בעניין המלחמה נגד עמלק

משה רבנו היה מרים את הידיים למעלה והיו בנ"י נושאים את עיניהם למרום, והיו משעבדים ליבם לאביהם שבשמים, וכך היו מנצחים

והתרגום יב"ע אומר שמשה רבנו היה נושא את עיניו לשמים בתפילה.

בימי המן היה כח גדול לעמלק וכנגד עמלק העמיד הקב"ה את מרדכי בן יאיר  – שהאיר עיניהם של ישראל בתפילה

בן שמעי – ששמע השם לתפילתו

בן קיש – שהקיש על שערי רחמים ונפתחו

יש כאן גם האיר עיניהם של ישראל חוש הראיה

גם בן שמעי – ששמע הקב"ה תפילתו, חוש השמיעה

בן קיש – שהקיש על שערי רחמים, חוש המישוש

וגם שמו מרדכי, מרדכי, מקורו מהתורה מה שכתוב בבשמים של הקטורת, בשמים ראש, מור דרור והתרגום

מירא דכיא – כלומר מקור השם מרדכי זה התרגום – מירא דכיא

וזה חוש הריח, השם מרדכי מסמל את הריח, ריח ניחוח להשם.

ועמלק מכירים את הכח הגדול של התפילה, כאשר עמלק באו להילחם נגד עם ישראל, במלחמה השנייה שלהם נגד עם ישראל הם שינו את שפתם כשפת אנשי הכנענים מדוע? כדי שעם ישראל לא יידעו בדיוק מי נגדם בקרב, מהו הרווח של עמלק בעניין זה? פחדו העמלקים שתתקבל התפילה של עם ישראל נגדם לכן העמלקים כמו הסתירו את הזהות שלהם, כך עם ישראל לא יתפללו בצורה מדויקת, עמלק הכירו את כל התפילה של עם ישראל.

כתוב בתורה  הכנעני מלך ערד יושב הנגב יצא לקרב נגד ישראל

אומר רש"י מי זה בנגב? אלה העמלקים, כמו שכתוב (במדבר יג כט) עמלק יושב בארץ הנגב.

ושינה עמלק את לשונו ללשון כנען כדי שיתפללו להקב"ה שהכנענים ייפלו בידם, הכנענים ולא עמלק.

ואכן עם ישראל לא לגמרי ידעו מי עומד מולם

אומר רש"י, אמרו בנ"י מצד אחד הסגנון לבוש הוא לבוש של אנשי עמלק אבל השפה היא של הכנענים, מה עושים

מי זה באמת? לא ידוע, לכן התפללו נתון תתן את העם הזה

כלומר באופן כללי.

למדנו שיש צורך חשיבות וערך לתפילה מדויקת.

לכן אסתר כשהיא מתפללת להינצל מהכלב, התפילה לא מדויקת, כי הצרה זו לא צרה של 'כלב' אלא צרה של 'אריה'.

ונעמיק עוד, המדרש אומר שאסתר בהתחלה התפללה באופן רגיל, אח"כ יותר מכל הלב, אח"כ ואח"כ צעקה למה עזבתני. (ילקוט שמעוני תהלים כב רמז תרפה)

בהתחלה אסתר פנתה אל הקב"ה אבל ככל שעבר הזמן היא 'צעקה'!

מהי משמעות הצעקה, מה בין תפילה לבין צעקה.

אומר המדרש (ילקוט שמעוני תהלים קו רמז תתסה) אין ישראל נגאלים אלא מתוך צרה מתוך תפילה מתוך זכות אבות מתוך תשובה מתוך הקץ

ומהי תפילה, כתב הרמב"ן (משות ב כג) תפילה זו לא רק לפנות להקב"ה, אלא 'צעקה' כמו שכתוב בספר שמות

'וישמע אלוקים את נאקתם'…מפני הצעקה קיבל הקב"ה את התפילה שלהם.

כתב רבנו בחיי, ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה, מרוב שצעקו קיבל הקב"ה תפילתם (רבנו בחיי שמות ב כג)

 

משי משמעות הצעקה? זה לא להרים את הקול

הצעקה היא ביטוי לתחושת החוסר אונים

לחוסר יכולת וחוסר מסוגלות

כתוב 'ונצעק אל השם'… וישמע השם.

התורה אומרת וימות מלך מצרים ואז ויאנחו בנ"י מן העבודה, אח"כ כתוב ויזעקו ותעל שוועתם

ויותר מכך, אומרים הרמב"ן ורבנו בחיי אפילו שכבר הגיע זמן הקץ 400 שנה, הם כבר ב 430 בגלות…מאז ברית בין הבתרים

כלומר הייתה אפשרות להיגאל כבר לפני 30 שנה…למה בכל אופן לא הייתה גאולה.

התשובה היא כי עדיין לא הייתה צעקה

הקץ עבר, עם ישראל סמכו על הקץ, הקץ עבר וכעת הם כעת עוד יותר מרגישים חסרי אונים ולכן התפילה היא עוד יותר חזקה.

יותר עומקא דליבא.

לכן אסתר הגיעה לצעקה 'למה עזבתני' רק אז הצעקה היא מקור הישועה.

ההסבר הוא, אם המתגאה דוחק רגלי השכינה אז ההכנעה ושברון הרוח מביאים את השכינה, 'אני אשכון את דכא ושפל רוח'.

'קרוב השם לנשברי לב'

'זבחי אלוקים = רוח נשברה'

גלות בבל הייתה אמורה להיות רק שבעים שנה, ומלכות בבל היא לא רק בבל אלא היא ממשיכה שבעים שנה שזה כולל את מלכות בבל כורש ופרס (רש"י אסתר א א)

אחשוורוש הוא היה המלך אחרי כורש שהיה בהמשך לשליטה של מלכות בבל.

עם ישראל מגיעים לקץ ולא רואים ישועה, התפילה היא עוד יותר עמוקה

כדי לסלק את הצרה צריכים לפנות מכל הלב

הצרה מטרתה היא לעורר את הלב, ומה הכוונה לעורר את הלב? לאדם יש כל מיני תוכניות איך אפשר להסתדר במציאות החיים המורכבת.

אבל אפשר לסדר תקציב לישיבות על ידי פולטיקאים

אפשר לסדר פרנסה על ידי תארים

אפשר להגיע לשלום בית על ידי כל מיני כלים וטכניקות

אפשר להגיע לפרנסה על ידי עסקים

אפשר להגיע לאושר על ידי מהלכים נפשיים

אפשר להגיע להצלחה כלכלית על ידי חכמות מסוימות

ואכן, בני אדם מבינים שכן, יש שיטות שעובדות בשלום בית

ויש שיטות בנושאים כלכלים, יש שיטות הקשורות לבריאות

וזה עובד, לפי מערכות הסטטיסטיקה, כן זה עובד!

זה מוכח.

ובכל אופן למרות כל חוקי הסטטיסטיקה, האדם פונה להקב"ה, ואומר, אני לא רוצה להשתמש בחוקי הפוליטיקה

לא רוצה להשתמש ב'עשרה כללים איך להיות עשיר תוך חצי שנה'

אני לא רוצה להשתמש בכל הגישות עד שאני קודם מגדיר בנפש האדם, שהקב"ה עשה עושה ויעשה לכל המעשים, גם את כללי הטבע, גם כוחות הטבע וכוחות הפוליטיקה כוחות השלטון –  שמרדכי שלח את אסתר לדבר עם אחשוורוש

גם חוקי האינטילגנציה רגשית חברתית תעסוקתית כל אלה הכח שלהם וההצלחה שלהם תלוי בהקב"ה.

ובעומק, הצעקה היא לא כדי להינצל מהצרה, לא.

אלא הצרה היא בגלל שעם ישראל עלו על 'מסלול' מקובע ונוקשה מידי, מסלול של אפשר ללכת לסעודה של אחשוורוש

אפשר לסמוך עליו, גם 'אחות לנו בבית המלך'

בגדול

אנו מסודרים, ממשלת ימין על מלא וגם טראמפ הנשיא, הכל מצוין,

ואכן תנאי חיים מרגשים, אבל בכל אופן, שכחנו שאנו כמו כבשה בין שבעים זאבים, וגם עם הזאבים מחייכים, זה זמני.

אנו יודעים שכך התורה אומרת, כך התורה שבכתב והתורה שבעל פה, וכך ההיסטוריה אומרת

כל המקומות שחשבנו שאפשר להתחבר לזאבים, שאפשר להרגיש בטוחים, הכל היה זמני.

עמ"י הרגישו בקרבה מיוחדת אצל אחשוורוש, הם מסודרים,

ואז הגיע יועץ, המן, אדם עם כח, עשיר גדול, מאד המדרש אומר שהמן היה מהאנשים העשירים בעולם כולו, אבל אותו המן, הוא היה אנטישמי, כמה שאחשוורוש היה נחמד רוצה בטובת עם ישראל, אבל הנעימות והנחמדות שלו תלויה בעבודת השם של עם ישראל.

אם עם ישראל ימשיכו בעבודת השם, אחשוורוש ימשיך להיות מעין 'מלכות של חסד'

אבל כאשר עם ישראל ילכו לסעודה שלו, ו'יהנו' מסעודתו מהקרבה אל אחשוורוש, אז הם כבר לא מרגישים תלויים בהקב"ה, אלא לפני שהולכים לשון בלילה, מרגישים רגועים, אומרים, גם אם יהיו בעיות, אנו מוסדרים עם אחשוורוש, אם זו הגישה, אם זו המחשבה, אם זו ההתנהלות, אז נוצרת צרה

כדי שתהיה צעקה, משמעות הצעקה היא כמו 'טיפול'

משמעות כל טיפול זה לשנות את התפיסה של האדם

לדוגמא האדם מרגיש שהוא מפחד לדבר עם בני אדם

האדם מרגיש שהוא חייב לאגור ולשמור חפצים

האדם מרגיש שיש לו חרדות או דיכאון

משמעות הטיפול זה לא לשנות את תנאי החיים של האדם

אלא לשנות את התפיסה של האדם את העיניים של האדם

את זווית הראייה של האדם על הבעיה, להפסיק לחשוב שהוא חייב לאגור חפצים כדי להרגיש בטחון

אלא הוא יכול להרגיש בטחון שלווה ותחושת מסוגלות

גם אם הוא לא אוגר חפצים

גם אם הוא לא שולט על אנשים אחרים

משמעות הטיפול זה שינוי המחשבות התפיסה וההתניות, האסוציאציות בנפש האדם

הצרה מביאה לצעקה

אם הייתה תפיסה שאנו יכולים לסמוך על אחשוורוש, הצרה מייצרת חוסר אונים

והתפילה מייצרת התניה תפיסה ומסקנה עמוקה שאומרת

אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.

זו  הכוונה שהקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים, התאווה היא בגלל שהתפילה היא ביטוי לשינוי עמוק בתפיסה של האדם את המציאות

כתוב על פרעה – ופרעה הקריב, פרעה התקרב לבנ"י כאשר הם היו לפני ים סוף.

הפסוק לא אומר שפרעה התקרב אלא 'פרעה הקריב'

כי הצרה גרמה לקירבה בין בנ"י להקב"ה.

צעקה היא מעומק הלב, ללא מילים, כמו עניין גולמי, לא תוכן עם צורה, אלא עניין גולמי

צעקה היא כאשר אין לאדם מילים לבטא את עומק המצוקה הכאב והחוסר אונים, לכן הוא צועק.

אומרים בבתי משפט ובתי דין, כאשר עו"ד צועק זה כי נגמרו לו הטענות לכן כעת הוא רק צועק….

אין לו עוד מה לאמר, אלא לצעוק, אם היה מה לאמר, הוא היה משמיע את הדברים.

כאן נאמר, כאשר אדם צועק אל הקב"ה הוא כמו אומר, אין לי עוד מה לאמר

האדם סמך על הרופא הראשון אח"כ על הרופא השני והשלישי…ועל התפתחות הרפואה…עד שהוא מבין שהכל מוגבל…

והוא צועק, אין לו עוד על מה ומי להישען ואין לו מילים לבטא איך באמת יכולה להיות הישועה.

אין לו הסבר איך הוא יכול לזכות לישועה, לכן הוא 'צועק'.

'צעק ליבם אל השם'.

צעקה היא ביטוי לתפילה בלי מילים, תפילה, תפילה שמבטאת את החוסר אונים של האדם

את החוסר ידיעה והבנה איך אפשר להגיע לישועה

כך האדם מגיע למצב בו הוא מאפס את מערכת החשיבה שלו מהתחלה ואומר 'הקב"ה' רק בך אני תלוי.

אאע"ה גר בארץ בדרום, ארץ הנגב מדוע?

כי היא מנוגבת מכל טובה, הוא לא רוצה להיות כמו 'במצרים' מצב שהוא 'סומך' על הנילוס, הוא לא רוצה משכורת קבועה

הוא לא רוצה קביעות בעבודה הוא לא רוצה הצלחה ידועה מראש

הוא מראש מחפש כל יום לסמוך על הקב"ה, זו איכות החיים של אאע"ה!

זה הבטחון, לפתח מסוגלות לסמוך על הקב"ה.

כל תפילה היא כביכול עולה לשמים, ויש כל מיני מעכבים מחיצות שמעכבות את התפילה להגיע לשמים.

אבל תפילה שהיא 'צעקה' לה אין מחיצות אין גבולות היא מגיע לשמים.

מידת הדין לא מקטרגת, כי התפילה הזו כן משנה את האדם.

אומר הגר"א מספר הפעמים שמוזכר שמו של המן במגילה

זה 54 והגימטריא של המילה 'גאים' זה 54

המן מוזכר 54 גאים גימטריא 54 וגם התיבות שיש בעשרת בני המן זה 54

מהי משמעות הדבר?

המילה דן גם היא גימטריא 54

הגזירות של המן זה 'דין' לדון, את עם ישראל, 'מקל חובלים' של הקב"ה.

מפני שעם ישראל נהינו מסעודתו של אחשוורוש.

ממילא מה שהמן היה מצער את עם ישראל, זה דין של הקב"ה לעורר את עם ישראל, 'מעמיד להם מלך קשה כמו המן'.

ובסוף  בגלל השינוי שעשו עם ישראל, אז כמו שנאמר בפיוט של 'מעוז צור'

'ונהיתה לו לפח ולמוקש' אותה צרה שרצה להפיל המן את עם ישראל, היא נהייתה לפח ולמוקש לו בעצמו.

אומר  הפסוק בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל. יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְעַל קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד. (תהלים ז יז).

אומר המדרש 'ישוב עמלו בראשו' זה המן שכל מה שחשב לעשות למרדכי נעשה לו 'הבור' ו'השחת' ו'העמל' שפעל המן הרשע ורצה שעל ידי זה יגרם היזק לישראל

סובבם והשיבם הקדוש ברוך הוא בחזרה על ראשו של המן

ולעומת 'המן' ראש ימיני נשאת, לעומת ההשפלה שהיתה להמן הייתה הגבהה למרדכי.

מרדכי קרוי איש ימיני, הוא משבט בנימין, מה המעלה בכך?

יעקב כאשר פגש את עשו, היה מכבד את עשו היה גם משתחוה, הוא ובני משפחתו

אבל בנימין עדיין לא נולד, הוא מעולם לא השתחווה לסבא של המן, עמלק מגיע מאליפז שמגיע מעשו.

מעלה זו שלא לכרוע ולא להשתחוות לפני רשע ועמידה בגאון לפני הרע קנה מרדכי מסבו בנימין

כך אומרים חז"ל בגמרא (סוטה) אמרו לו עבדי המלך מדוע אתה עובר על מצוות המלך ובו' ענה מרדכי ובו' אני ממשפחת בנימין' ובו' ולא השתחווה בנימין לפני אדם מימיו ובו' הגישה הזו היא זו שהביאה את התשועה המיוחדת של פורים ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.

אילו לא היה מרדכי מתגרה בהמן אפשר והיו נגאלים אבל לא היה מתהפכת הצרה לרווחה היגון לשמחה והאבל ליום טוב

 

ובעומק יש כאן מאבק ערכים בין המן לבין מרדכי

המן עושה את עצמו אלוה (רש"י אסתר ג ב) ועבדי המלך כורעים ומשתחווים לו כי כן ציוה המלך

והוא לא מוכן לוותר למי שלא משתחווה לו, וכאשר מרדכי לא כורע ולא משתחוה, אדם אחד, זה לא עובר בשקט אלא בכעס גדול, המן לא מוכן לוותר.

 

אומר המן 'וכל זה איננו שווה לי בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך'.

בשיא התהילה יש אחד שלא משתחווה אליו

מול המן שלא מוכן לוותר על אחד שלא משתחווה יש את מרדכי שלא מוכן מוותר אפילו אם 'יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו'.

הוא רק כורע ומשתחווה להקב"ה  וכל השאר זה להבל ולריק

מאבק אידיאלוגי למי צריכים להשתחוות.

 

מדוע אוכלים אוזני המן בפורים? כתוב על ימי הפורים 'וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים, וזכרם לא יסוף מזרעם' שגם לעת"ל נזכיר את ימי הפורים באותה חדווה כמו שאנו הזכרנו את נסי הפורים בימי הגלות

מדוע ימי הפורים לא יהיו בטלים לעת"ל? ועוד יותר יצי"מ שהיא החג של לידת עם ישראל, על החג הזה נאמר שיצ"מ לעתיד לבוא היא טפלה לעתיד לבוא (גמרא ברכות יב)  אז למה יש לפורים יתרון על פני חג יציאת מצרים, חג הפסח?

ועוד שאלה למה פורים הוא יומיים? כל החגים הם יום אחד

 

אומר הזרע שמשון, פורים זה יום של 'קבלת התורה ברצון'

בזמן מעמד הר סיני כפה הקב"ה על בנ"י לקבל את התורה, אבל בפורים בנ"י קבלו על עצמם ברצון את התורה.

לכן בפורים צריכים יומיים פורים, מדוע? שבועות שזה יום קבלת התורה, חציו להשם חציו לכם, אז בפורים שזה יום שיש בו הרבה מצוות, חוץ מקריאת המגילה, האדם יכול כל היום להיות פטור ממצוות, הוא במשלוחי מנות מתנות לאביונים והמשתה…לכן פורים זה יומיים, יום אחד קריאת המגילה, יום שני לימוד תורה

תורה מאהבה (על פי זה נפלאה היא ההשגחה שמרן הגאון רבי חיים קנייבסקי נפטר ב טו אדר, פורים דמוקפים, כי ביום יד זה יום השמחה של פורים ויום טו זה יום הלימוד תורה של פורים, קבלת התורה באהבה)

לכן בפורים שותים יין, מעין סימן לעת"ל שישתו את היין המשומר השמור מששת ימי בראשית

ובנוסח הברכה אחרי המגילה אנו אומרים 'ברוכים כל הצדיקים וארורים כל הרשעים'

למה אנו מזכירים שארורים כל הרשעים? כי עד פורים יכלו בנ"י לאמר שהם לא רוצים לקבל את התורה, אבל מפורים, קבלו עם ישראל התורה ברצון ולכן מי שלא מקיים הוא רשע.

לכן פורים לא יישכח לנצח כי הוא לא 'נס' של הקב"ה, כמו יצ"ימ שעל זה אנו אומרים שהנסים לעת"ל יהיו הרבה יותר מאשר הנסים של יצי"מ

אבל פורים זה נס אנושי שהאדם בחר בהקב"ה למרות ההסתר פנים

לכן נהגו בפורים לאכול אוזני המן, מדוע?

כי הפסוק אומר 'שמעו ותחי נפשכם' הכל תלוי באוזן, ומי שמטה אזנו לשמוע ד"ת

דברי תוכחה יש לו חיים

אוזן שומעת תוכחתחיים (משלי טו)

במעמד הר סיני עם ישראל לא רצו לקבל את התורה מרצון, למרות שהתורה היא טובה ומתוקה לעמ"י… בפורים בנ"י החליטו שכן רוצים לקבל, הדור קבלוה ברצון בימי אחשוורוש

על די 'המעמיד להם מלך קשה כמו המן' אז הם פקחו את האוזנים ושמעו את 'טו' וראו את המתיקות בתורה , אלה הם אזני המן, האזנים נפתחו בזכות המן

ולכן אוכלים אזני המן מתוקות, כי הפכנו את המר למתוק.