בלי מראה; אין שום ערך לתכשיטים

התורה מצווה למחות את זכר עמלק, ומצד שני הרבה שפע היה להמן ובית המן ניתן למרדכי, וכמו שכתוב 'יכין רשע וצדיק ילבש'

ודרשו רבים איך היה הדבר מותר למרדכי?

הרי רש"י בפירוש לתורה בנושא מחיית עמלק

כותב 'והיה בהניח מכל אויביך מסביב תמחה את זכר עמלק, למאיש ועד אשה…משור ועד שה…'

שלא יהיה שום זכר לעמלק אפילו על בהמה

לא לאמר – בהמה זו של עמלק הייתה בעבר.

במכילתא בפרשת בשלח כתוב שאסור אפילו להשאיר אילן או גמל של עמלק שלא יאמרו אילן זה של עמלק גמל זה של עמלק.

והאבן עזרא בסוף פרשת כי תצא כתב  תמחה את זכר עמלק – משור ועד שה עולל ועד יונק כמו שאמר שמואל לשאול המלך.

האבן עזרא אומר שהתורה אמרה באופן כללי תמחה את זכר עמלק

ושמואל הוא רק פירט את הפרטים, מי זה העמלק שאין להשאיר אותו, הוא פירט את הפרטים.

וכך רשי בסוף ית תצא כתב לא להשאיר זכר מעמלק.

ורבינו בחיי כתב – 'מלחמה להשם בעמלק מדור לדור' שהשלל של עמלק במלחמות הוא אסור בהנאה …

אז איך מרדכי קיבל את בית המן….?

בטעמא דקרא כתב שהאיסור לקחת את השלל של עמלק, זה רק בזמן מלחמה, בשעת מלחמה זה אסור!

בשעת המלחמה אסור הביזה

ובאמת המן נתלה ביום ט"ז בניסן אחד עשר חודשים לפני שבית המן ניתן למרדכי

אז מתי שניתן בית המן למרדכי, כבר לא הייתה מלחמה אתו, הוא כבר מת מזמן!

יש אומרים תירוץ נוסף,  שאם אנו הורגים את עמלק אז אסור לנו לקחת את הרכוש של עמלק, אבל במקרה הזה אחשוורוש הוא זה שהרג את עמלק, את המן, ואז הנכסים של המן כבר  לא של המן, הם לא של עמלק אלא הם עוברים לאחשוורוש ולכן הם כבר לא של עמלק וכמו שעמון ומואב טיהרו בסיחון.

את עמון ומואב אי אפשר לכבוש, אבל אם סיחון כובש את עמון ומואב אז הכיבוש מעביר בעלות ואז אפשר לכבוש את סיחון.

כך לגבי רכוש המן, אחרי שהוא נתלה על ידי אחשוורוש הבית שלו הוא כבר לא בית המן אלא בית אחשוורוש

וכמו שאומר אחשוורוש בית המן נתתי לאסתר.

ואחר כך היא נתנה למרדכי.

כך אומרים בשם הרב מבריסק

עוד מהלך מרדכי היה האדון של המן

המן היה העבד של מרדכי

שהרי באחת המלחמות המן כמעט מת מרעב ומרדכי היה מוכן להחיות אותו בתנאי שיחתום לו על שטר עבדות.

ולכן בעצם המן העמלקי הוא עבד למרדכי

ומה שקנה עבד קנה רבו ולכן כל הרכוש של המן הוא לכתחילה של מרדכי.

ולפי זה אפשר להבין מהלך נהדר של אסתר

כך אומר הגאון ר' יהונתן אייבשיץ

למה הזמינה אסתר את המן לסעודה?

יש כל מיני סיבות ביערות דבש כתב את הסיבה שלו.

היא בעצם רצתה לעשות סעודה לאחשוורוש אבל היום הראשון והיום השני של הסעודה היו שני ימים ראשונים של פסח (מגילה טו)

והחת"ס אומר שלכאורה נהגו גם יום טוב שני של גלויות כבר אז.

אם כן בזמן הסעודה זה יום טוב ראשון ושני של גלויות.

והרי אסור ליהודי לבשל עבור גוי אם זה יום טוב והיהודי לא אוכל מהסעודה הזו.

והרי היומיים הראשונים האלה, היו יומיים ראשונים של תחילת הצום, שלושה ימי צום הרי אסתר אמרה

גם אני ונערותי נצום כן .

אז אם היא צמה אסור לה לבשל בשביל אחשוורוש לכן היא הזמינה את המן שהוא העבד של מרדכי ומדין עבד כנעני.

הוא מחויב במצוות כמו אשה.

אז הוא מחויב לשמור יום טוב ולמרות שהמן הוא לא שומר יום טוב.

אבל סוף סוף הוא עבד לישראל אז הוא

מחוייב בשמירת שבת ויום טוב ולכן מותר לה לבשל אוכל להמן לכבדו למען יום טוב…

שהרי כל מי שקונה עבד גוי, הוא מטביל אותו, והוא עבד כנעני, וכנראה שכך עשה מרדכי שהטביל את המן כעבד כנעני, ועבד כנעני חייב במצוות כמו אשה

פטור ממצוות שהזמן גרמא אבל חייב במצוות לא תעשה.

ואז תשאר עוד מנה למען אחשוורוש

היחיד שלא התענה ויכל לאכול סעודת יום טוב בשושן מי היה?

זה היה המן.

ובכל אופן למדנו שהמן היה עבד למרדכי ולכן מרדכי יכל לקחת את בית המן לעצמו.

שהרי הממון של המן הוא ממון של עבד למרדכי

ומה שקנה עבד קנה רבו לכן הכל של מרדכי.

וכך גם מיישבים מה שמצינו, האחרונים הקשו  על הגמרא בגיטין נז  מבני בניו של המן , למדו תורה בבני ברק… וקשה  הרי המכילתא אומר שנשבע הקב"ה שאם יבוא גר מבית עמלק שלא יקבלו אותו…

אז איך רב שמואל בר שילת, הוא מבני בניו של המן.

והוא גם מי שאומר משנכנס אדר מרבים בשמחה..מי כמוהו יודע  משנכנס אדר… מרבים בשמחה כי מהרע יצא טוב… אפילו מהמן יצאה טובה  הגיע רב שמואל בר שילת!

אז איך מהמן יש יהודים במהלך הדורות הרי אין לקבל גרים לפי המכילתא מעמלק…

איך קבלו מעמלק גרים?

התשובה היא  – שהמן הוא היה עבד כנעני

ואם אשתו, הייתה אחת מאומות העולם ולא מעמלק, אז הצאצאים שלו לא מיוחסים אליו, אלא אליה…ולכן מבני בניו של עמלק אפשר ללמוד תורה!

והרי הגמרא במסכת מגילה טז אומרת שאמר מרדכי להמן, כל מה שקנה עבד  אתה המן קנה רבו, הכל שלי מרדכי… וזה רק בעבד כנעני שמל וטבל…יוצא שהמן היה צריך להימנע מעבירות.

אז כל בית המן לכתחילה הוא של מרדכי שהרי מה שקנה עבד קנה רבו…

ועוד מהלך למה בית המן נתן למרדכי..

הגמרא במגילה בדף י אומרת:

אבא בר כהנא היה פותח את הדרגשה מקהלת

'לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה = זה מרדכי הצדיק,  ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס= זה המן, לתת לטוב לפני האלוקים זה מרדכי ואסתר…

וכתוב :

ותשם אסתר את מרדכי על בית המן.

אז כתוב שבית המן ניתן למרדכי

וגם בפרשת ויחי על הפסוק

'בנימין זאב יטרוף בבוקר יאכל עד  ולערב יחלק שלל'

אומר רש"י

שיקחו אסתר ומרדכי את השלל של בית המן.

זו כבר ברכה של יעקב אבינו…

– אחשוורוש נתן את בית המן לאסתר והיא העבירה למרדכי.

חז"ל אומרים שהיה עימות בין מרדכי והמן,

בעניין בנין בית המקדש

(בילקוט רמז תתרמ"ה  ובתתרנג ובתתרנט )

אחשורוש והמן שניהם שונאים את עם ישראל, ואחשוורוש ידע שעם ישראל אמורים

להיות בגלות 70 שנה, ואם אחרי 70 שנה הם עדיין לא נגאלו, הוא האמין ששוב הם לא נגאלים.

ולכן גידל אחשוורוש את המן, שהוא יהיה הזרוע המבצעת נגד מרדכי.

והמן = הבית שלו היה בגובה 50 אמה כך הבית

ייראה בכל מקום הוא לקח לבית שלו עצים מבית המקדש.

והוא גם עשה עץ גבוה למרדכי  50 אמה

הוא בכוונה לקח עץ מהמקדש (פרקי דרבי אליעזר נ) כמו לאמר:

'זהו עם ישראל לא ייגאלו עוד '

ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה

הוא הרי משבט בנימין,

ועליו נאמר

ידיד השם ישכון לבטח עליו,

ולכן הוא לא מתכוון להשתחות להמן.

שהרי הגמרא בזבחים נד

אומרת שהשכינה היא בחלקו של בנימין

ובסוטה לז

כתוב  שזכה בנימין שהשכינה תהיה בנחלה

שלו

בית קודשי הקודשים בנוי בחלקו של בנימין.כך בסוטה לז

כך ביומא יב

ומרדכי משבט בנימין לכן בית המן, שהוא מקורות בית המקדש..הוא של מרדכי משבט בינימין…

ורש"י במגילה טו

אומר שנתנבא מרדכי בשנה השנית למלכות דריווש שעוד יחזרו עם ישראל לבנות את המקדש

לכן הוא במיוחד

לא כורע ולא משתחווה להמן

כי המן זה לא רק אדם

==אלא סמל  להשקפה ותפיסה

= שבית המקדש לא ייבנה עוד

שהשם עזב את עם ישראל.

המן לקח קורות  מבית קודשי הקודשים כדי להתגרות במרדכי ומהקורות  האלה הוא בנה את ביתו

ודווקא מבית קודשי הקודשים ולמה?

כי זה חלקו של בנימין , ומרדכי מגיע משבט של בנימין

ולכן המן עושה את הבית שלו חמישים אמה כדי שכולם ייראו… ולמה?

כי הוא עשה את הבית מעצים של בית המקדש…

והוא רצה להראות שאין תקומה לעם ישראל.

ולכן הוא עשה כך ברבים,

כדי שאומות העולם וגם עם ישראל יאמינו שבית המקדש לא ייבנה עוד,

וזה החידוש שבית המן ניתן למרדכי,

היות ובית המן נבנה מעצי המקדש מקודש הקודשים,

לכן בית המן ניתן למרדכי,

ולמה?

כי זה חלקו של מרדכי.

וכך אפשר להבין את הגמרא

הגמרא מביאה את הפסוק מקהלת,

'לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה'

= זה מרדכי הצדיק

הקב"ה יהיב חכמה לחכימין, החכמים מקבלים עוד חכמה ולכן נתן השם למרדכי עוד ועוד חכמה.

ומה הייתה החכמה של מרדכי?

שהוא לא ייכרע ולא יישתחוה

מה שאומר שהוא לא נכנע הוא לא מוותר על

התקווה והשאיפה לבנות את המקדש.

ולכן כאשר ניתן בית המן למרדכי בעצם נתנה לו האפשרות מחדש לעורר את התקווה שייבנה המקדש.

התקווה של מרדכי ניצחה את המזימה של המן.

ולכן ותשם אסתר את מרדכי על בית המן.

זו המשמעות של אכילת

'המן טאשן'

הכיס של המן

שיכין רשע וצדיק ילבש.

אז לכן כתב המהרי"ל אוכלים

'המן טאשן', כיס המן

לאמר שכל הכיס שלו עבר אלינו.

ומהו הביטוי אוזני המן?

אוזני המן מופיע בכמה מקומות,

כמו ברבינו יום טוב צאהלון,

תלמיד הבית יוסף  והמבי"ט

ומופיע אוזני המן גם

בזרע שמשון

ומה הכוונה אוזני המן?

הפסוק אומר 'שמעו ותחי נפשכם' אומרים רבותינו

הכל תלוי באוזנים

אם מטה אוזניו לשמוע דברי תורה הרי הוא חי חיים טובים, ותחי נפשכם! ואם לאו, לאו!

עד זמן המן הרשע לא קבלו תורה מאהבה אלא כפה עליהם את ההר כמו גיגית הפוכה אמר להם אם אתם מקבלים את הטוב מוטב אם לאו שם תהא קבורתכם.

אז עם ישראל אמרו נעשה ונשמע אבל בכל אופן עדיין זה לא היה מושלם.

 

הם אמרו נעשה ונשמע אבל זה ביטא מחוייבות מוחלטת, אומרים תוס' רק על התושב"כ לא על התושבע"פ

ולכן היה צריך הקב"ה לכפות עליהם למחרת היום שהם אמרו נעשה ונשמע,

למחרת היום שהם אמרו נעשה ונשמע,

הקב"ה כפה עליהם את ההר כמו גיגית הפוכה.

אז עדיין לא קבלו תורה מאהבה, ואמרו נעשה ונשמע, אבל היה חסר…

עד הזמן של

ימי אחשוורוש והמן, מתוך החושך הגדול,

אין 'אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים'

הפוך יש:

'אנוכי אסתר אסתיר פני' ומתוך ההסתר האדם מבטא ומגלה את האנוכי,

את היכולת שלו לבחור בהשם ובתורתו מתוך אהבה!

ולפי זה אפשר שזו הכוונה אוזני המן

העם התדתדר-  בדור הקודם השתחווה לצלם

בדור הזה נהינו מסעודתו של אחשוורוש

ותשע שנים אחר כך ישנה גזירה רעה להשמיד להרוג ולאבד..

יכלו העם לאמר ,למה כל זה קורה?

בגלל מרדכי שהוא לא ייכרע ולא יישתחווה…

אבל הם לא האשימו  הם לא אמרו  מרדכי אתה המנהיג אתה

עושה בעיות, לא מתחנף לרשע המן…

אלא הם ידעו לקחת אחריות ולאמר, אנו עושים תשובה וצמים!

עמיד להם השם מלך קשה כמו המן, והם הזדעזעו מיראה. מעמיד להם מלך קשה כמו המן

אבל לא כל יראה מעוררת לתשובה מאהבה

הרבה יראה גורמת לאדם מעשים רעים

הם יכלו באותה מידה כעת להמשיך להשתחוות להמן ויותר ויותר ולחשוב שהוא המאיים ור בו להיות תלויים…

ולכן החידוש התחילו לחזור בתשובה מתוך יראה,

אבל לאט לאט זה הפך להיות גם מתוך אהבה.

ולכן אנו אוכלם אוזני המן

המן גרם לנו לפקוח את האוזניים.

'שמעו ותחי נפשכם'

נפתחנו לקבל ולשמוע באמת את האמת.

ונעמיק עוד:

ואוזני המן

הכוונה היא האוזנים שלנו שנפקחו על ידי המן.

כך התקיים שמעו ותחי נפשכם

 

 

וכמו שאמר שמואל :

'שמוע — מזבח טוב'

הטוב הוא 'לשמוע' ולהיכנע ולא להמציא זבחים אפילו הטובים ביותר,

שום זבח אפילו הטוב ביותר הוא לא טוב יותר מאשר 'שמוע'.

שלמה המלך אומר שומע לעצה חכם ולמה

כי בהרבה מקרים אומרים לאדם עצות אבל הוא לא שומע הוא לא מקשיב…

הוא שומע למה שהוא רוצה לשמוע הוא לא שומע למה שאחרים אומרים לו…

הוא שומע למה שהוא רוצה לשמוע

הוא לא מטה אוזן..

הוא בוחר עם האוזן מה לשמוע..הוא מסנן מידע…

 

לכן אומר שמואל הנביא לשאול המלך

שמוע טוב מזבח טוב ומחלב אילים

האמת – להיות מדוייק מה השם רוצה,

לא מה אנחנו רוצים

אנחנו רוצים מה שהשם רוצה

אבל קודם להקשיב מה השם רוצה

אחר כך מה אנחנו רוצים

אם כן איפה היצר הרע נמצא?

באוזנים שלנו ,אנו לא שומעים כל מה שנאמר לנו אלא מה שאנו רוצים לשמוע

האדם יודע מה השם רוצה ממנו

אבל הוא שומע מה שהוא רוצה

לכן העבד רוצעים את האוזן שלו

הוא הרי שמע 'אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאיתיך מארץ מצרים', ולמה? כדי שתהיו עבדים של השם

ומה עושה העבד?

הוא מחפש אדון אחר…

הוא לא מפעיל את השמיעה שלו

או שהוא מכבה את השמיעה שלו מסנן מה כן ומה לא לשמוע.

ולכן אנו אומרים שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד

והעבד העברי שממשיך עם האדון שלו ולא רוצה לצאת לחופשי להיות עובד השם…הוא הפוך – הוא לא רוצה לשמוע את שמע ישראל –השם אלוקינו לכן רוצעים את האוזן שלו.

הבן חורין שומע הכל – ולא עושה סינון.

שמעו ותחי נשפכם…

איפה היצר הרע נמצא?

גם באוזנים, אוזני המן

הוא שומע מה שהוא רוצה לשמוע.

ולכן אוזני המן הם מצד אחד האוזנים של המן…

אנו מבזים את האוזנים של המן

ומצד שני אנו מכבדים את האוזנים שנוצרו בגלל הגזירות של המן

בגלל שהמן יצר את הגזירה להשמיד להרוג ולאבד

אנחנו עם ישראל חידדנו את השמיעה שלנו  ובחרנו לקבל את כל התורה מאהבה לא רק מיראה

הדור קבלוה בימי אחשורוש.

ונעמיק , כאשר שאול לא הרג את אגג הוא עשה מעשה לא נכון ומצד שני היה בדבר תועלת

ולמה?

השם אמר לא לפגוע בעמון ומואב ולמה? בגלל שיש שתי פרדות טובות שיצאו משם… רות המואביה ונעמה העמונית

אבל בעניין אגג היה אמור להיות אחרת, היה צריך להרוג את אגג.

בל אם לא הרג שאול את אגג…

אומר שמואל הנביא

'שמוע טוב מזבח טוב'

כלומר לא לייצר סינון בשמיעה אלא לבחור לשמוע…

ואם לא שומעים לגמרי ומייצרים אפילו זבחים טובים אבל אם זה על חשבון השמיעה. זה לא בעל ערך.

ולכן מהמעשה הזה,

מה שאגג נשאר בחיים באותו היום…

בהמשך נולד המן…

 

וכל זה למה?

כי התיקון למעשה שאול זו מגילת אסתר

אז נאמר לשאול = להשמיד את עמלק

והוא בחר 'בזבח טוב'

על פני השמיעה…

הכל לפי דרגתו הנעלית

של שאול המלך

ולכן דורות לאחר מכן התיקון לזה יהיה על ידי שיהיה דור שיהיה הרבה הרבה יותר קשה לשמוע זה לא זמן של גילוי פנים אלא

של הסתר פנים ובכל אופן בוחרים לשמוע לדבר השם

 

 

 

 

לא בזמן ששמואל הנביא מדבר את דבר השם

אלא בזמן הסתר פנים,

התיקון הוא תמיד יותר קשה ממה שצריכים לתקן

ולכן כעת אנו מתקנים, מה שאז שאול לא שמע אפילו שיש מי שהשמיע…

התיקון הוא שאין מי שמשמיע וצריכים לבחור לבד להקשיב ולשמוע,

אין 'אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים' אבל כן יש 'אנוכי אסתר אסתיר פני ביום ההוא'

אין גילוי מלעמלה, אבל כן יש צורך שהאדם יחשוף את ה'אנוכי' האמיתי שלו.

הבחירה בתומ"צ.

 

בזמן של הסתר פנים צריכים לבחור לשמוע.

ואומרים רבותינו,

יש עשרים וארבעה ספרים הם נחשבים בלשון חז"ל עשרים וארבע קישוטי האשה

והספר האחרון הוא המראה!

בלי המראה איך ערך לקישוטים, אם אין מראה איך יידע האדם איך הוא נראה…

הוא לא יעריך את התכשיטים אם הוא לא רואה את עצמו עם התכשיטים.

ולכן מגילת אסתר זו המראה, זו ההשתקפות

אחרי כל הספרים וכל עבודת השם במהלך הדורות

הזמן האחרון…

מגילת אסתר, המראה

הוא ההשתקפות איך עם ישראל נראה אחרי כל התורה נביאים וכתובים שנתנו במהלך הדורות.

נתנו 23 ספרים… הדרכה הכוונה איך לחיות איך לחשוב איך להרגיש איך להתנהג…כעת נשארת המגילה האחרונה =

מגילת אסתר, היא המראה,

איך כעת עם ישראל ייתנהג בזמן של 'אנוכי אסתר אסתיר פני ביום ההוא'

כך אומר הנתיבות שלום

אמר שאול לשמואל אמנם נכון שלא הרגתי את כל עמלק

אבל כך הקימותי את דבר השם

ולמה?

כי על ידי מה שלא הרגתי את כל זכר עמלק נשאר אגג וכך תהיה מגילת אסתר

וכך הקימותי את דבר השם

כך תהיה תועלת שיש את המגילה האחרונה, את המראה!

אם כן יש צווי של הקב"ה  – להכרית את עמלק

והצווי יהיה!

השאלה איך?

או על ידי שאול, ואם הוא לא יעשה את העבודה באופן המושלם…

אז שמואל הנביא אומר

'טוב שמוע מזבח טוב',

משמע שחסרה השמיעה.

אם כך, צריכים לחזק את המושג של 'טוב שמוע'.

 

 

 

איך זה ייעשה ? זה כעת שינוי שיהיה בתהליכים….

בזמן אסתר ומרדכי, ולכן אומר מרדכי לאסתר אם לא תפעלי למען עם ישראל,

את ובית אביך תאבדו…

בית אביך הכוונה לשאול…

שאת צריכה לתקן את מה שלא תוקן בזמן שאול.

ונורא עלילה על בני אדם

הקב"ה מצווה צווים אבל משאיר פתח גדול לטעות בצווי, צריכים להתפלל הרבה להקב"ה הורני השם דרכיך

כמו שאומר האור החיים הק' לגבי חטא עץ הדעת.

הקב"ה אמר לאדם הראשון,

'ומן עץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו',

וראתה חוה שטוב העץ למאכל

כל שאר האילנות העצים עצמם לא ראויים למאכל אלא רק הפירות,

וכאן היא ראתה שטוב העץ בעצמו למאכל ולכן היא באמת לא אכלה את פרי עץ הדעת

אבל היא כן אכלה מהעץ בעצמו,

ונתן הקב"ה מקום לטעות,

וכך מאפשר הקב"ה אפשרויות רבות לטעויות,

צריך האדם לרצות לקיים את רצון השם

לא מספיק לחפש מהי ההלכה,

כי במקרה כזה מח האדם יכול להביא ראיות והוכחות להרבה מהמעשים שהלב רוצה,

ויש הרבה אפשרויות לטעות

לכן לא מספיק לקיים את ההלכה

אלא צריכים לרצות לקיים את ההלכה

כי מי שרוצה הוא פחות קרוב לטעות

הקב"ה השאיר מקום לבחירה לרצון של האדם איך להבין את רצון השם.

 

 

וחווה אמרה בוודאי לא אוכל מהפרי,

אלא טוב העץ למאכל,

היא התחילה מהעץ עצמו, ולא ידעה שגם העץ הוא מלא בקליפות ולא רק הפרי

אבל הכל  מתוכנן או שיתקן אדה"ר את תיקון העולם על ידי אי אכילה מעץ הדעת

או שאנחנו נתקן ב6000 אלפים שנה.

וכך גם המן שנולד בגלל שהחיה שאול המלך את אגג לילה אחד…

הכל צפוי.

יש בחירה לאדם

ואחרי שהאדם בחר שלא כפי צווי השם, יש צורך לתקן,

ועדיין הכל מתוכנן.

הבחירה של האדם היא רק כמה הוא שותף לתוכנית האלוקית

באופן ישיר או באופן עקיף

המן יכל להיות גוי נכבד מאד,

גוי שיש לו עולם הבא

יש לו כח להחזיר בתשובה מה שלא עשו ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות

אלא שהוא בחר לעשות את זה באופן ששמו יזכר לדראון עולם

התכונית האלוקית תהיה, היא גם תצאה לפועל על ידי האנשים הנבחרים השאלה היא איך ברצונם או בעל כורחם.

'הגזירה אמת' מה שציוה הבורא יהיה! והחריצות שקר.

ובכל אופן הקב"ה מאפשר פתחים רבים לטעויות, ולמה?

כדי שאם האדם לא ייפעל כפי הבחירה האלוקית בכל אופן הטובה והאמת תתגלה.

וכך אפשר להסביר – הכל צפוי, מה שרוצה הבורא יהיה ! ואיך הרשות נתונה הבחירה היא בידי האדם, איך זה יהיה או ששאול יהרוג את כל עמלק ולא ישאיר אף אחד…

או שהוא ייטעה ומהטעות יגיע המן, ואז מגילת אסתר תהיה התיקון לטעות של שאול

אבל בכל אופן תיקון טעות הולך להיות – ולמה?

כי הכל צפוי!

אלא הרשות נתונה איך יתממש ה'הכל צפוי'!

ובאמת המן יש לו  כוחות עצומים לעורר את עם ישראל בתשובה והוא ניצל את כוחות ההשפעה שלו לרעה.

אבל בכל אופן הוא עורר את עם ישראל לתשובה

היות וכך – לכן הוא זכה שמבני בניו של המן לומדים תורה בבני ברק

ומיהו ?

בגרסת העין יעקב כתוב שזה רבי שמואל בר שילת, והוא זה שאומר משנכנס אדר מרבים בשמחה

מי כמוהו יודע שעד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי

הקב"ה יכול להצמיח טובה מכל מצב

גם מברוך מרדכי ואפילו מארור המן…

שהרי הוא רבי שמואל בר שילת, הוא בעצמו מגיע מהמן הרשע גם מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק ולכן מי כמוהו יודע.

'משנכנס אדר מרבים בשמחה' – זו השמחה הגדולה, שהכל מתהפך לטובה – אפילו מהמן יש שלומדים תורה בבני ברק.