סוד התחפושות: כשעמלק הפך את עצמו לבהמה

המנהג להתחפש בימי הפורים הוא מנהג יהודי עתיק, עוד מזמן הקדמונים (כמבואר בתשובת מהר"י מינץ סימן סו ומובא ברמ"א או"ח סימן תרצו סעיף ח).

ישנם רבנים שהתחפשו בעצמם ואפילו הרמ"א בעצמו התחפש (כפי שסיפר הג"ר עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל לב העברי ירושלים תש"נ חלק א עמוד ד אות ב).

יש אומרים שהרמ"א נפטר בגיל ל"ג ונפטר בל"ג בעומר בשנת של"ג וכתב ל"ג ספרים והספידו אותו בל"ב שבחים ולא מצאו עוד שבח אחד להשלים למנין ל"ג עד שסיפר זקן אחד שהרמ"א נהג בפורים ללבוש מסכה ולהחליף בגדים ועבר בכל הבתים להזכיר להתפלל ערבית בזמנה

שלא ישכחו כי הם היו טרודים בסעודת פורים.

מה טעם המנהג התחפושת?

האם הותר האיסור לא ילבש?

האם מותר להתפלל עם תחפושת בפורים?

האם מותר להתחפש עם תשמישי מצוה כמו טלית וקיטל?

אז הטעם שמתחפשים בפורים, כתב בספר אוצר המנהגים שלובשים מסכות ומלבושים משונים וססגוניים להרבות אורה דיצה וחדוה והרבה שמחה כמו שכתוב (אסתר פרק ח טז)

ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר.

וכתב הכנסת הגדולה (והובאו דבריו באליה רבה או"ח סימן תרצו ס"ק סו).

שהתחפושת זה זכר לנס שהתהפך לנו הגלגל לטובתנו ויצא מרדכי מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה (אסתר פרק ח טו).

וזה בולט אצל מרדכי, שהרי בהתחלה – מרדכי לבש שק ואפר ובהמשך לבש בגדי מלכות מפוארים לכן יש אומרים שיש עניין ומעלה  להתחפש דווקא בבגדי מלכים יפים ולא בבגדי עניות עלובים ופחותים.

עוד סיבה להתחפש בפורים, כתב האליה רבה (תרצו )

שזה  זכר לנס מפלת המלכה ושתי שהמדרש אומר שלא רצתה לבוא למלך אחשוורוש בגלל שצמח לה זנב, וזו תחילת הישועה שאסתר תהיה מלכה במקום ושתי אז התחפושת הראשונה היא של ושתי, שהיא מתחפשת לחיה, ולפי זה יש מקום להתחפש לחיה שיש לה זנב.

בספר בני יששכר (מאמרי חודש אדר מאמר ט אות א) אומר על בסיס דברי הגמרא, במסכת מגילה (דף יב)

עם ישראל התחייבו כליה כי הם השתחוו לצלם בימי נבוכדנצר ובכל אופן הם זכו לנס

ומידת הדין התחפשה לסכנה גדולה, ועם ישראל נצלו ונהפוך הוא!

ולמה הם זכו לנס, בגלל שכאשר הם השתחוו לפסל של נבוכדנצר

הם השתחוו רק כלפי חוץ ולכן גם הגזירה היתה רק כלפי חוץ ולכן אנו מכסים את הפרצוף ומשנים את הלבוש שלא ייראו הפנים בשמחת פורים

בחוץ היינו נראים כמו 'גויים' שמשתחווים לפסל של נבוכדנצאר אבל בלב היינו בלב שלם באהבת השם.

 

 

רק כלפיי חוץ היינו נראים כמו גויים כמו מראים שהכל היה רק כלפי חוץ אבל באמת בפנים, בלב!  אנו יראים ושלמים גם מה שמשתחווים לנבוכדנצאר זה רק כלפיי חוץ

זו רק תחפושת…. גם הקב"ה נהג אתנו בהסתרה כמו בתחפושת, בהסתר פנים כמו שדרשו בגמרא חולין (דף קלט) על תקופת אסתר, ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא (דברים לא יח)

לבישת המסכה היא מסתירה פנים, כמו כביכול שהקב"ה 'כיסה' את הפנים שלו.

כך אנו עושים זכר ל'הסתרת' הפנים שהיה בעבר.

עוד טעם והסבר לעניין התחפושת בפורים

כתוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים,

ובפירוש הגר"א (מגילת אסתר ח יז) כתוב שאותם מתייהדים לא היו גרי אמת ורק עשו עצמם כיהודים, אז הייתה תקופה טובה וחזקה ליהודים, לכן עשו את עצמם כמו יהודים.

וזכר לעניין הזה לובשים תחפושות ומסכות  ה'נהפוך הוא' היה כ"כ גדול עד שאפילו הגויים התחפשו ליהודים.

זה מסמל את תוקף הנס, שבהתחלה גזרו להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים ואז בחסדי שמים,  נהפך הגלגל עד שהגויים אויבי היהודים מתייהדים בעצמם, ואפילו שהם לא עושים באמת אלא רק כאילו, מעין חנופה ליהודים, בכל אופן עצם זה שנוצר שינוי קיצוני כ"כ הוא מהווה את 'תוקף' הנס.

 

עוד מצינו בעניין המסכות.

במגילה מצינו כמה שכביכול שמו מסכות על פניהם,

אסתר כאילו שמה מסווה על פניה וכיסתה את מוצאה שלא ידעו שהיא יהודייה וכל אחד חשב שהיא מהאומה שלו.

גם כתוב בגמרא (מגילה ז) שמלאכי השרת התחפשו לבני המן קצצו אילנות בגינת אחשוורוש והסבירו לו שכך ציווה המן

מה שמעורר כעס אצל אחשוורוש כלפיי המן.

וגם אליהו הנביא התחפש לחרבונה סריס המלך ואמר לאחשוורוש (אסתר ז ט) העץ אשר עשה המן למדרכי – אז המליץ בזמן של כעס גדול אצל אחשוורוש אם על המלך טוב, ייתלה המן על העץ.

עוד יש מסבירים את ענין התחפושת להמחיש את ענין ה 'ונהפוך הוא' (אסתר ט א) זה היה  גילוי ההסתר.

טעם נוסף כתב בספר מנהג ישראל התחפושות זה משום שהנס היה מלובש ומחופש בדרך הטבע

גם שם הקב"ה לא מופיע במגילה במפורש אלא רק מסתתר במגילה, מסתתר ברמזים בראשי תיבות בסופי תיבות, אחרי כמה שנים התברר למתבונן שיד השם היא זו שניווטה את כל המהלך.

עוד טעם יש בעניין התחפושות בפורים, פורים זה זכר לנצחון על המן מעמלק.

ואנו עושים  זכר למפלת עמלק ששינה מלבושיו כשבא להילחם נגד עם ישראל.

כלומר מול עמלק כבר מהעבר ישנו הכח של 'הקול קול יעקב' וזו ההצלה מול הידיים ידי עשו עמלק מגיע מעשו.

אמרו חז"ל (בראשית רבה סה כ) כאשר הקול קול יעקב בבת כנסיות ובבתי מדרשות, אין הידיים ידי עשו שולטות

וכך אומרת התורה בעניין המלחמה נגד עמלק

משה רבנו היה מרים את הידיים למעלה והיו בנ"י נושאים את עיניהם למרום, והיו משעבדים ליבם לאביהם שבשמים, וכך היו מנצחים

והתרגום יב"ע אומר שמשה רבנו היה נושא את עיניו לשמים בתפילה.

בימי המן היה כח גדול לעמלק וכנגד עמלק העמיד הקב"ה את מרדכי בן יאיר  – שהאיר עיניהם של ישראל בתפילה

בן שמעי – ששמע השם לתפילתו

בן קיש – שהקיש על שערי רחמים ונפתחו

יש כאן גם האיר עיניהם של ישראל חוש הראיה

גם בן שמעי – ששמע הקב"ה תפילתו, חוש השמיעה

בן קיש – שהקיש על שערי רחמים, חוש המישוש

וגם שמו מרדכי, מרדכי, מקורו מהתורה מה שכתוב בבשמים של הקטורת, בשמים ראש, מור דרור והתרגום

מירא דכיא – כלומר מקור השם מרדכי זה התרגום – מירא דכיא

וזה חוש הריח, השם מרדכי מסמל את הריח, ריח ניחוח להשם.

ועמלק מכירים את הכח הגדול של התפילה, כאשר עמלק באו להילחם נגד עם ישראל, במלחמה השנייה שלהם נגד עם ישראל הם שינו את שפתם כשפת אנשי הכנענים מדוע? כדי שעם ישראל לא יידעו בדיוק מי נגדם בקרב, מהו הרווח של עמלק בעניין זה? פחדו העמלקים שתתקבל התפילה של עם ישראל נגדם לכן העמלקים כמו הסתירו את הזהות שלהם, כך עם ישראל לא יתפללו בצורה מדויקת, עמלק הכירו את כל התפילה של עם ישראל.

כתוב בתורה  הכנעני מלך ערד יושב הנגב יצא לקרב נגד ישראל

אומר רש"י מי זה בנגב? אלה העמלקים, כמו שכתוב (במדבר יג כט) עמלק יושב בארץ הנגב.

ושינה עמלק את לשונו ללשון כנען כדי שיתפללו להקב"ה שהכנענים ייפלו בידם, הכנענים ולא עמלק.

ואכן עם ישראל לא לגמרי ידעו מי עומד מולם

אומר רש"י, אמרו בנ"י מצד אחד הסגנון לבוש הוא לבוש של אנשי עמלק אבל השפה היא של הכנענים, מה עושים

מי זה באמת?

לא ידוע, לכן התפללו נתון תתן את העם הזה כלומר באופן כללי=  למדנו שיש צורך חשיבות וערך לתפילה מדויקת.

 

 

וגם בזמן שאול המלך העמלקים הפכו את עצמם לבהמות על ידי כישוף.

בזמן שאול שהיה אמור להרוג את העמלקים

היו כמה עמלקים שלא נהרגו למה? כי הם היו בעלי כישוף והם היו משנים את עצמם ודומים לבהמה, אם כן  זו עוד סיבה לתחפושת בפורים, שעמלק התחפש ובסוף לא עלתה בידו.

 

יש עוד טעם לתחפושות בפורים, עשו הוא הסבא של עמלק ושל המן, ועמלק שנא את ישראל בגלל שיעקב לקח לעשו את הברכות כשלבש את בגדיו, אבל באמת יעקב קנה את הברכות, המרמה שעשה יעקב זו מרמה כשרה כי עשו מכר את הבכורה, ויעקב רק עסוק בלהשיג את שמגיע לו כי זה שלו

אנחנו מתחפשים, למה? אנו עושים כך לאמר שהמעשה של יעקב להתחפש הוא היה לכתחילה כשר, ועשו, הוא נחל את השקר, הוא זה שלא היה מוכן להודות שהוא מכר את הבכורה.

אנו מתחפשים ואומרים, כן אנחנו התחפשנו אנחנו מודים, אבל זו לא הייתה טעות אלא ברירת מחדל בגלל שעשו לא היה מוכן לגלות את האמת ליצחק, הוא לא היה מוכן לגלות את האמת, שהוא מכר את הבכורה, עשו הוא הפחדן הוא זה שלא מוכן לגלות את האמת, הוא זה שלא מוכן להודות שהוא מכר את הבכורה.

נחלת עשו מגיעה לנו בדין, אדרבה מי שלא מוכן להודות באמת הוא עשו שהוא עושה עצמו כמי שמדקדק במצוות הוא מתחפש, הוא זה שעושה את עצמו כאילו הוא צדיק, הוא עושה את עצמו כאילו הוא אדם ישר ושואל היאך מעשרים את המלח ואת התבן.

ויעקב היה נראה כחוטא, אבל הוא איש האמת, הוא ורבקה לא אמרו ליצחק את כל האמת כדי לא לבייש את עשו, אבל באמת, בלית ברירה היה צריך יעקב להתחפש

כדי שנזכור לדורות הבאים, מה שיעקב

מתחפש זה מפני השקר של עשו

 

ועוד אומר התפארת שלמה, פעמים צריך האדם לשנות לבוש לשנות אווירה לשנות מסגרת חיצונית וכך הוא מגיעים לשיפור התודעה המודעה ומצב הרוח שלו

 

אולי בהתחלה זה מלאכותי אבל בהמשך זה יהיה מלכותי.

התורה אומרת על הקללה של האשה, הרבה את עצבונך והאיש גם בזעת אפיך  תאכל לחם…והקב"ה התחיל חסד, מהו החסד הראשון

ויעש  השם לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, היה תסכול כאב מצב רוח שלילי

ולכן צריכים להתעודד, מתחילים עם שינוי בבגדים!

כי אי אפשר שתמיד תגיע השמחה על ידי המבט הבהיר הבריא הערכי האידיאלי על המציאות ולכן פעמים צריכים מעשים שטחיים, מעשים נמוכים שגם ירימו את האדם

 

מרדכי שמע על הגזירה של 'להשמיד להרוג ולאבד'…היה כאב היה קשה!

מיד 'ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה'

אסתר שומעת…אומרת לא!

ותיתחלחל המלכה מאד ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו

היא אומר אין לבוא אל המלך, מלך מלכי המלכים בלבוש שק אלא בלבוש של שמחה תקווה ואמון ביכולת שינוי ויצירת עתיד טוב יותר.

האדמו"ר מפיאסצנא אמר במלחמת העולם השנייה, משנכנס אדר צריכים להרבות בשמחה, אבל זה קשה, אין שמחה!

מה עושים?

אדר כמו אדרת – לבוש מתחילים בחיצוניות

לבוש חיצוני אח"כ תגיע השמחה באמת

וכמו שכתוב – ששונת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי תשועתם היית לנצח

התשועה הייתה לנצח כאשר מרדכי שם לבוש מלכות, למרות שהמן עדיין חי, בכל אופן, מרדכי בתנועה חדשה, הוא בכוון של תקווה, שינוי הלבוש הוא תחילת תהליך השינוי.

אמנם חיצוני אבל מתחילה התנועה.

 

 

ומכאן  לעניין הההלכתי

ישנו איסור ילא ילבש  במהלך כל השנה כך נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קפב סעיף ה) שיש איסור לאיש ללבוש בגד אישה או להיפך.

ואפילו דבר אחד כגון מגבעת לאשה או נעלי אשה לאיש גם אם ניכרת זהותו של הלובש המקור הוא בספר דברים (כב ה) לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה ובשו"ת אגרות משה (אבה"ע חלק ד סימן סב) דן לגבי קטן שאם הוא בגיל שמקפידים שילבש בגדי בנים ואם מבין מה שמלבישים אותו אביו חייב להפרישו מדין חינוך.

לגבי פורים נחלקו הקדמונים האם בשמחת פורים או שמחת נישואין הותר איסור לא ילבש'

לדעת מהר'י מינץ (סימן סו) וכך נפסק ברמ"א (או"ח סימן תרצו סעיף ח) מותר לאיש ללבוש בגד אשה ולאשה ללבוש בגד איש מופיע גם בדרכי משה (סימן תרצו) ההיתר מבוסס על זה   שרבותינו התירו (בגמ עבודה זרה דף כט ובתוס' שם) לאיש להסתכל במראה כשאין כוונתו להתנאות ואיסור 'לא ילבש' הוא רק אם כוונתו להתנאות אבל אם הוא רוצה לסדר את התפילין או הוא רוצה לראות שאין עליו לכלוך בזה אין בעיה להסתכל במראה.

ולכן הרמ"א כתב להתיר להתחפש איש לאשה

אך כבר כתבו גדולי הפוסקים (הב"ח ובאר הגולה וגם  המ"ב על דברי הרמ"א בסימן תרצ"ו)  שאין להתיר דבר זה ומכשולים רבים נגרמו עקב כך ואשרי מי שמבטל מנהג זה וגם כתבו שראוי לחנך את הילדים שלא להתחפש לתחפושות הלקוחות מעולמות הרחוקים מעולמה של תורה

 

ומה לגבי תפילה עם תחפושת?

 

בעניין תפילה עם תחפושות יש לדון האם מותר להתפלל בפורים עם תחפושת שהרי מבואר בשו"ע (או"ח סימן צא סעיף ה) שצריך שיהיה מלבושו ראוי לעמוד בו לפני המלך ועוד שגורם היסח הדעת לקהל המתפללים לכן יש צד לאמר שאסור  להתפלל בשעה שלבוש בתחפושת אם אין ראוי לעמוד בפני המלך

י"א שכן מנהג העולם להתפלל עם תחפושת למה?

כי כך הדרך לעמוד בפני גדולים ביום הזה

וגם ליטאי המתחפש לחסיד וחסיד לליטאי  או שהוא עם ג'לביה או סגנון לבוש של תימני.

זו הדרך ביום זה, ולכן יש אומרים שאין בזה בזיון לתפילה.

גם מי שאומר שאפשר להתפלל עם תחפושת כי זו הדרך בימי הפורים, וגם כך היה מוכן לעמוד לפני מלך בשר ודם, בכל אופן, רק אם זו תחפושת מכובדת

אבל אין ללבוש בתפילה תחפושת של חיה או קוף כי זה ודאי שאין רגילות ללכת כך לפני המלך

והכל לפי הענין אם רגילות ללכת כך לפני המלך

אבל זה רק בדיעבד לכתחילה צריכים ללבוש בגדי תפילה מכובדים

 

וגם אם כוונתו לשמחה ולא ליצנות

וגם  זה בתנאי  שהתחפושת לא גורמת לשחוק וקלות ראש,

זה אסור גם בתפילה וגם בבית הכנסת

יש להיזהר בכבוד בית הכנסת (כמ"ש בש"ע סימן קנא סעיף א) בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגים בהם קלות ראש כגון שחוק ושיחה בטלה

ועוד מצינו בעניין כבוד בית הכנסת

בספר מעם לועז כתב שפורים אע"פ שהם ימי משתה ושמחה אין לנהוג בקלות ראש שר"ת איש לרעהו ומתנות לאביונים אותיות אלול!

כלומר לא רק באלול צריכים להיות בכובד ראש

אלא גם בפורים, איש לרעהו ומתנות לאביונים שהשחוק לא יחצה גבולות.

וגם זה  נרמז במשנה במסכת ראש השגה כתוב שם בעניין השומע את המצווה הוא כמו מקיים אותה, ומדובר על מצוות שופר ועל מצוות מקרא מגילה, כתוב שם היה עובר אחורי בית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגילה… שתי מצוות שאם הוא שמע הוא יצא ידי חובה, ועוד רמז יש בזה, שופר זה בכובד ראש, כך גם המגילה והפורים, שהצחוק לא יהפוך לליצנות של זלזול בערכים.

וכך כתב הפלא יועץ

בספרו הגדול פלא יועץ על הנזק הגדול שנעשה בימי שמחה, כמו שמח"ת שמחת פורים וימים טובים שמגיעים לבית הכנסת שתויים, מרבים בשחוק וקלות ראש בבית הכנסת, וזה חסרון גדול.

וכל מי שיש בידו למחות ימחה על דבר כבוד שמו ואם אין בידו למחות יזהר בנפשו להיות כאלם לא יפתח פיו

אז למדנו על השינוי על הנהפוך הוא על ההסתרה והשמחה בהסתרה, שמחה אבל לא ליצנות שמחה של צמיחה התרוממות

יום הפורים הוא לא יום של שמחה, אלא יום של מקור שמחה

אם זו הוללות זה אירוע חד פעמי

אם זו שמחה, זה אירוע של התרוממות לכל השנה.