שטח משפטי

ביקורת חריפה על בג"ץ: הסמכות תהיה רק בהסכמה

אם הייתה כוונה לשנות את סמכות בתי הדין הרבניים, היה צריך לעשות זאת בדרך של חקיקה, ולא דרך פסקי דין

אריאל ספקטור

י"א באדר תשפ"ה, 11/03/25 21:58

א+

א-

בית דין רבני | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

עורך הדין קובי מקלב שוחח עם עורך הדין יוסי ויצמן בתוכנית 'שטח משפטי' ב'קול חי', על נושא מורכב ומעניין – הסמכות של בתי הדין הרבניים.

כפי שכולנו יודעים, בתי הדין הרבניים דנים בנושאים משפחתיים, ובמיוחד בנוגע לנושא הגט. נושא מרכזי נוסף הוא נושא המזונות. לאחרונה, בית המשפט העליון (בג"ץ) הפחית את הסמכויות של בתי הדין הרבניים, והחליט כי בכל הקשור למזונות ילדים, הסמכות תהיה רק בהסכמת שני הצדדים.

עורך הדין קובי מקלב מתח ביקורת על ההחלטה. הוא טוען כי ההחלטה סותרת את סעיף 3 לחוק השיפוט בבתי דין רבניים. סעיף זה קובע כי כאשר מוגשת תביעת גירושין, יש לבית הדין הרבני סמכות בלעדית לדון בסכסוך הגירושין בין בני הזוג. בנוסף, הוא קובע כי ניתן לדון גם בסוגיות נוספות הנוגעות לגירושין, כמו מזונות לאישה ולילדי הזוג.

בית המשפט העליון קבע ב-1969 בהלכת "שרגאי", כי הסמכות של בתי הדין הרבניים לדון במזונות מוגבלת רק לעניינים ישירים הקשורים לגירושין. המזונות, כך נקבע, אינם קשורים ישירות לגירושין, אלא לעיתים קרובות מדובר בזכויות של הילדים. למרות זאת, סעיף 3 לחוק קובע במפורש כי בית הדין הרבני מוסמך לדון גם במזונות לאישה ולילדים.

בית המשפט העליון צמצם את הסמכות בכך שפסל את האפשרות לבתי הדין לדון בתביעות מזונות, למעט מקרים שבהם צד אחד מבקש להחזיר הוצאות שכבר הוצאו לצורכי הילדים.

ב-2021, בית הדין הרבני הגדול קבע כי יש לו סמכות לדון בתביעות מזונות, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון. לאחרונה, בחודש שעבר, פסק בית המשפט העליון שוב כי הסמכות לדון במזונות היא רק בהסכמת הצדדים, והוציא את בתי הדין הרבניים ממעגל הסמכות במקרים אלה. פסיקה זו התקבלה בדעת רוב של השופטות יעל וילנר וענת ברון, עם דעת מיעוט של השופט סגן הנשיא נועם סולברג.

עורך הדין קובי מקלב טוען כי הפרדת הסמכויות בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לא צריכה להתרחש באופן כזה. לדבריו, הסעיף שמקנה סמכות לבתי הדין הרבניים לדון במזונות היה תקף על פי החוק, ופסיקה כזו לא הייתה צריכה להתבצע על ידי בית המשפט העליון. אם הייתה כוונה לשנות את הסמכות, היה צריך לעשות זאת בדרך של חקיקה, ולא דרך פסקי דין.

עורך הדין מקלב מציין כי לאחרונה, ביום ראשון, ועדת שרים לחקיקה אישרה תיקון לחוק השיפוט בבתי דין רבניים. התיקון, אשר מקדם שר הדתות, מאפשר לבתי הדין הרבניים לדון גם במזונות. התיקון לחוק מציע פתרון יעיל ומוצע לקדם אותו בהליך חקיקה.

הסוגיה של הסמכות בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט סביב תביעות מזונות נמצאת במחלוקת משמעותית. עם זאת, נראה כי ישנה כוונה לשנות את החוק ולהחזיר את הסמכות לבית הדין הרבני, לפחות כשמדובר במזונות, וההחלטה הסופית תגיע דרך חקיקה ולא דרך פסיקת בג"ץ.

האזינו לשיחה המלאה מתוך שטח משפטי ב'קול חי':

תגובות