הבגידה נחשפת: סודן של יריעות העיזים

אומר המדרש בתנחומא,  ועשית יריעות עזים לאהל על המשכן',  ואז ראו כמה חבבתי אתכם שהנחתי את הכל ואמרתי לכם ועשית יריעות עזים עשו לי יריעות עזים ואבוא לשכון אצליכם וכו' דווקא ביריעות עזים, מדוע?

עוד ממשיך המדרש ואומר, אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה אהבתנו הפסוק במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב ואוהב את יעקב

למה השרה הקב"ה שכינתו בתוך יריעות עזים?

עוד נקודה,  וכתוב וירח את ריח בגדיו = יצחק הריח את ריח הבגדים שלבש יעקב, בגדים של עשיו, והוא לבש את בגדי החמודות וגם את עור הגדיי עזים, שער הגדיי עזים דומה לשער האדם

והפסוק אומר שרבקה הלבישה את עורות העזים על הידים ועל הצואר של יעקב, 'ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צוארו'

מצד אחד ריח קשה יש לשיער העזים (בראשית כז כז) ובכל אופן נכנס עם יעקב ריח ג"ע

מהי משמעות הריח?

אומרים חז"ל, משבטלה טהרה בטל הריח, חסרון בריח הוא סימן לחסרון ברוחניות, מצד שני על המשיח כתוב שהוא יישפוט את האנשים על ידי הריח, 'והריחו ביראת השם'.

החוש היחיד שלא חטא בחטא עה"ד היה הריח, שהרי העינים, ותפקחנה עיני שניהם, המישוש והאכילה הם נגעו ואכלו ושמעו – לעצת הנחש ואדה"ר לאשתו.

אבל הריח  – בזה לא היה חטא עה"ד, הריח הוא רוחני  יותר, ולכן כתוב ו'יפח באפיו נשמת חיים'.

אז יעקב נכנס, הוא לא נכנס כפי שהוא יעקב אלא כפי שהוא מחופש, הבגדים מסמלים את ה'בגידה', הוא בוגד כביכול, מה עומק הדברים?

אומרים חז"ל וירח את ריח בגדיו גם ריח ג"ע וגם וירח את ריח בגדיו – בוגדיו (גמרא סנהדרין) אז מה  הוא הריח, ג"ע או את הבוגדים (יוסף משיתא)

התשובה היא שיצחק הריח שגם לבוגדים יכול להיות ריח ג"ע.

והבגד של האדם, מה שהוא נראה כמו עשיו, זה רק 'בגד' בגידה זה לא ה'אני' האמתי של האדם.

וכך אנו אומרים בתפילה לפני ק"ש אהבת עולם אהבתנו – מעמד הר סיני, חמלה גדולה – התשובה אחרי חטא העגל

אמנם היינו במעמד הר סיני ולפני כן אמרנו נעשה ונשמע, אבל אז חטאו בנ"י בעגל.

עד שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו

עם ישראל 'חטאו' אחרי שהם היו במצב רוחני נעלה מיוחד ומרומם.

אומר הרמ"ע מפאנו – מאמר חיקור הדין- על דברי הגמ' כתובות (סב) בנו של רבי (בת רבי חייא בת רבי יוסי בן זמרא 12 שנה 6 שנים מיד) הבן של רבי יהודה הנשיא, בהתחלה היה אמור להתחתן עוד 12 שנה, אח"כ העבירו את הכלה לפניו וביקש עוד 6 שנים, אח"כ שוב עברה לידו ביקש מיד להתחתן, אבל התבייש מאביו רבי יהודה הנשיא, אמר לו אביו, יש בך מדעת 'קונך' הקב"ה אמר שרק בארץ ישראל הוא ייבנה את בית המקדש, אבל בסוף הוא בנה מיד במדבר, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, לא חיכינו את תביאו ותטעמו בארץ ישראל…

כביכול הקב"ה לא יכול להמתין מלסלוח ואומר כעת אני סולח – העיקר תהיה סליחה ונדלג על 'הסבלנות' ומיד ייבנה המשכן, המשכן הוא מהווה עדות לכך שהקב"ה סלח לבנ"י על חטא העגל.

 

 

ומכאן שוב למשכן, ליריעות עזים לשכינה ולאחים יעקב ועשו –הבגדים  והבגידה

לכן אומר המדרש – בעניין עשיית המשכן, ויעשו כל חכם לב -= מים רבים לא יוכלו לכבות את אהבה – מה הקשר?

כי העשיה של חכמי הלב לבנות את המשכן, זה סמל לאהבתו האין סופית של הקב"ה את בנ"י = עדות לאהבת

אח עשו ליעקב, אפילו שיעקב 'בוגד' אבל 'ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי'. כי גם שיעקב לובש את בגדי עשו, ואת השער העיזים, זה רק לבוש זה לא אמתי, זה לא חלק מהאדם, זה רק חיצוני!

ועוד שלב קדימה, כתוב בחכמת התורה על דברי המדרש בתחילת ויקרא, ויקרא אל משה  אמר הקב"ה מכל השמות אני קורא לך משה

השם של בתיה בת פרעה  למה מדוע?

ועוד למה המדרש שעוסק בעניין המשכן קורבנות – ויקרא אל משה – אומר מכל השמות בחרתי משה

למה לא נאמר בפעם הראשונה שדיבר השם אל משה – אז שיהיה כתוב – מדוע נבחר השם משה

למה זה נכתב כעת?

אלא דווקא שהקב"ה קורא מאוהל מעוד   ממקום 'העיזים' בעלי תשובה משם באה הקריאה 'משה' והסבר משמעות השם, כי בתיה בת פרעה היא בעלת תשובה

בת פרעה בוחרת של שמו של משה רבינו וכך נאמר: "וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ

בתיה בת פרעה  מנוקד גם "בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה

בתו של פרעה מלך מצרים. לדברי חז"ל שמה

מדרש רבה אמר לה הקב"ה: משה לא היה בנך וקראתו בנך, אף אני, לא את בתי ואני קורא אותך בתי = בת-יה שנאמר "ואלה בני בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה – בת י-ה

וכתוב בשהש"ר 'שחורה אני ונאוה בנות ירושלים כאהלי קדר כיריעות שלמה'

אני שחורה כאהלי קדר אבל נוחה  להתקבל כירעות שלמה

שחורה אני במעשים ונאוה בגלל שאני בעלת תשובה

לכן יריעות העיזים אפילו שהם לא נראים 'יפים' בכל אופן  הם החלק החיצוני, הם מה שנראה כלפיי, חוץ מדוע? כי היופי  = ה'אונוהו' זו היכולת לעשות תשובה!

לפי זה ישנה שאלה, למה משה רבנו לא תרם למשכן, ועוד יותר כתוב במדרש שהיה מצטער משה רבנו שהוא לא תרם למשכן, למה הוא לא תרם למשכן, מי עצר אותו היה תורם.

 

המקור לכל הנדבות מקור המשאבים לנדבות ולתרומה למשכן זה מהאוצרות הגדולים שלקחו מביזת מצרים וביזת הים .

כך היה לבני ישראל הרבה שפע זהב כסף נחושת כל אחד יצא ממצרים 90 חמורים מצרים טעונים מטוב של מצרים.

אבל משה רבינו אין לו חלק בביזת הים שהרי דרשו חז"ל: 'חכם לב יקח מצוות', ישראל היו עסוקים בביזת הים והוא התעסק בעצמות של יוסף, ועוד יותר משה רבינו לא היה משועבד במצרים והגמרא במסכת סנהדרין מביאה סיפור עם גביה בן פסיסה שבני ישראל יש להם הרבה שכר מהמצרים, מדוע? למה?  כי זה שכר עבדות שעבדו במצרים עבודת פרך הרבה שנים.

מכיוון שמשה רבינו לא היה משועבד בעבודת פרך אין לו רשות ליטול מהביזה שבני ישראל לקחו ממצרים.

לזו הייתה הטענה הגדולה לקורח אומר הפסוק עושה עושר לא במשפט בחצי ימיו יעזבנו

עושר שמור לבעליו לרעתו

כיוון שעל פי המשפט לא היה מותר לקרח לקחת מביזת מצרים, אז איך הוא עשיר? הרי קרח הוא משבט לוי הוא לא היה אמור להיות עשיר שהרי הוא לא יכול לקחת מצרים שזה שכר רק על מה שעם ישראל בני ישראל היו משועבדים .

בעיון יעקב (סוטה) כתוב שכך אמר קרח על משה רבנו, שאין לו חלק במשכן, אז איך הוא יכול להביע דעה איך הוא יכול להיות מנהיג ועוד אמירות רעות שליליות של קרח

יש אומרים שכן יכלו שבט לוי לקחת מהביזה של המצרי, מדוע? מכיוון שהם היו בבחינת נושא בעול עם חברו המצרים מצערים את בני ישראל. שבט לוי מצטערים בצער שהם רואים את עם ישראל משועבדים במצרים, אבל משה רבינו לבדו במדיין לכן הוא ודאי אין לו שום חלק

אבל אפשר שכן יש למרע"ה כסף שהרי הוא התעקשר מפסולת הלוחות, הלוחות השניים, אחרי חטא העגל

היה מחצב של סנפירנון אצלו באוהל אם כן בלוחות השניים נעשה משה רבינו עשיר

הנציב אומר וזאת התרומה אשר תיקחו מאיתם זהב תכלת ארגמן  כלומר צריכים שכל אחד ייתרום ממה שיש לו, לא ממה שהוא קונה ואז מביא למשכן, וגם אם מרע"ה עשיר לפני בנין המשכן הוא עדין לא יכול לתרום, כי מה שיש לו זה אבן יקרה, והיא לא נדרשת למשכן.

בירושלמי  מסכת שקלים וגם ברש"י – והביטו אחרי משה עד בואו האהלה – היו חושדים בו שאוכל משלנו

כלומר מרע"ה מבקש תרומות למשכן, והיו אומרים עליו, שהוא לוקח מה שמגיע למשכן היו אומרים עליו, שהוא לוקח לעצמו, היו אומרים 'השוקים שלו גדולים', כנראה שהוא לוקח מאתנו…זה פלא! אבל כן, כך היו אומרים.

מהי משמעות הדברים? יש כמה פירושים, פירוש אחד נפלא לפי האריז"ל , עם ישראל אמרו נעשה ונשמע, ולכן יש להם 2 כתרים, אחרי העגל הם הורידו את הכתרים (כנגד נעשה ונשמע) וקיבל אותם מרע"ה

היו אומרים 'השוקים שלו גדולים (נצח הוד – נבואה) כח הנבואה שלו מאתנו…כתרים (של נעשה ונשמע)

כתוב בקבלה שהרגליים זה משל לספירות נצח והוד ונצח והוד זה הספירות שהן מקור הנבואה

זוג הספירות נצח והוד מכונות בתיקון פתח אליהו בשם "תרין שוקין".  אבל משה רבנו קיבל את הכתרים בגלל שהם חטאו והוא החזיר להם את הכתרים כל שבת

בשבת היה מחזיר להם וכך אנו אומרים בתפילה, 'ישמח משה במתנת חלקו' שלו בלבד ולא 'מנצל 'ולוקח את של האחרים. (שבת מעין עוה"ב אפשר להחזיר לכולם)

ועוד פירוש, למה משה רבנו לא תרום למשכן?

כי הוא לא רצה שיחשדו שיש לו כסף …הם חשבו שאין  לו שלא יחשדו בו.  לכן לא תרם וגם מיד עשה ספירה להראות שהכל אמתי מדוייק

בירושלמים מסכת שקלים וגם ברש"י – והביטו אחרי משה עד בואו האהלה – היו חושדים בו שאוכל משלנו

לפי האריז"ל – היו והיו לכולם 2 כתרים – ואחרי העגל הורידו את הכתרים (נעשה ונשמע) וקיבל אותם מרע"ה

היו אומרים 'השוקים שלו גדולים (נצח הוד – נבואה) כח הנבואה שלו מאתנו…כתרים (של נעשה ונשמע)

אבל האמת שבשבת היה מחזיר להם – 'ישמח משה במתנת חלקו' שלו בלבד ולא 'מנצל 'ולוקח את של האחרים.

(שבת מעין עוה"ב אפשר להחזיר לכולם)

פירוש פשט – לא תרם למשכן כי לא רצה שיחשדו בו -איך יש לו כסף…

לכן לא תרם וגם מיד עשה ספירה להראות שהכל אמתי מדוייק

בתפארת ציון למה משה רבנו לא שותף בתרומה למשכן – כי הוא לא רוצה שיאמרו השכינה בגלל משה רבנו, לא!

אלא רק בגלל ובזכות התשובה של עמ"י

לא רק שלא נתן אלא גם לא ביקש תרומה – שיהיה ויקחו לי לשמי!

בתפארת ציון למה משה רבנו לא שותף בתרומה למשכן – כי הוא לא רוצה שיאמרו השכינה בגלל משה רבנו, לא!

אלא רק בגלל ובזכות התשובה של עמ"י

לא רק שלא נתן אלא גם לא ביקש תרומה – שיהיה ויקחו לי לשמי!