האב קנה גדי בשני זוזים? זה הסוד האמיתי

בסיום ליל הסדר, אנו אומרים פיוטים שמזכירים את הגאולה. אחד הפיוטים הנאמר בסדר זה, הוא הפיוט 'חד גדיא'. פיוט הנאמר בארמית, שמתאר לכאורה מעשה סתמי ויומיומי של רצף אירועים הבנוי על רצף אירועים לכאורה רגיל ולא מיוחד

תחילתו של הפיוט באב שקנה גדי, בשני זוזים. מה מרמז גדי? מיהו האב שקנה את הגדי?

סיפור הירידה למצרים התחיל מקנאת האחים ביוסף על כתונת הפסים כתונת שערכה משקל שני סלעים כסף. בגלל כתונת הפסים שעשה יעקב לבנו יוסף, גרם קנאה, ויצר את הרקע לירידתם למצרים; מה שהביא בשלב מאוחר יותר לשעבוד מצרים.

הגדי רומז ליוסף, בגדיו נטבלו בדם גדי עזים, לפני שהאחים הראו את הבגד ליעקב.

"ואתא שונרא ואכלה לגדיא" – בא החתול ואכל את הגדי. החתול הוא אשת פוטיפר, אשר נהגה עם יוסף בכפיות טובה, אפילו שמאז בואו של יוסף ההצלחה בביתו הייתה בולטת

היא נהגה כאותו שלא מכיר בטובת קונו, והוא כפוי טובה (הוריות יג)

החתול אכל את הגדי, כך אשת פוטיפר רצתה לאבד את של יוסף, והכניסה אותו אל בית הכלא.

"ואתא כלבא ונשך לשונרא" – עד שבא הכלב, פרעה, אשר על תקופת מלכותו נאמר: "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשֹׁנו" (שמות יא, ז).

הוא שחרר את יוסף מהכלא המצרי

"ואתא חוטרא והכה לכלבא" – בא המקל והכה לכלב =מקלו של משה רבינו, המטה שבו עשה את האותות ובו הכה את פרעה ואת עמו בעשרת המכות.

"ואתא נורא ושרף לחוטרא" – באה האש ושרפה את המקל. "וירעו אֹתנו המצרִים" (דברים כו, ו). המצרים לימדו אותנו להיות רעים.

באו אש התאווה והיצר הרע של בני ישראל ושרפו את המקל שבו חוללו את המכות.

"ואתא מיא וכבה לנורא" – באו המים וכיבו את האש. המים הם כוח התורה המשולה למים, כפי שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים". המים כיבו את אש היצר הרע. אם תפס 'המנוול' (היצה"ר ) את האדם 'משהו לביהמ"ד

"ואתא תורא ושתה למיא" – בא השור ושתה את המים. אחרי שמעמד מתן תורה יצר מציאות חדשה בעולם. אז בא השור, העגל אשר עשו ישראל, וביטל את המצב הנעלה שנוצר בעקבות מתן תורה. עגל זה אף החזיר את העולם אחורנית; ענני הכבוד הסתלקו בעקבות חטא העגל, ומצב בני ישראל חזר להיות מאוים, כמו קודם מתן תורה.

"ואתא שוחט ושחט לתורא" – בא השוחט ושחט את הפרה. זהו משה רבינו, אשר השמיד את העגל כליל ואף פיזר את אפרו על פני המים.

"ואתא מלאך המוות ושחט לשוחט" – בא מלאך המוות והרג את משה רבינו כשהגיע יום פקודתו.

"ואתא הקב"ה ושחט למלאך המוות" – לעתיד לבוא יתגלה הקב"ה וייקח את נקמתו ממלאך המוות, ושוב לא תהיה מיתה בעולם, אלא תבוא הגאולה השלמה

 

 

בעל הברכת שיר (הגאון מפלאצק זצ"ל) חד גדיא זה עם ישראל – גוי אחד בארץ הם נמשלים לגדי בין שבעים זאבים אומות העולם רוצים לטרוף את הגדי

דזבין אבא, קנה הקב"ה בתרי זוזי, הקב"ה קנה אותנו באמירת 'תרי זוזי' נעשה ונשמע

וכך נהפכנו לחד גדיא = גוי אחד בארץ

הגמרא במסכת שבת (פט) אומרת שאמר יצחק אבינו להקב"ה – רבונו של עולם בניך הם (בנ"י) בשעה שהקדימו נעשה ונשמע קראת להם 'בני בכורי'

אמנם הפסוק נאמר לפני שאמרו נעשה ונשמע, אבל הגמרא מייחסת את הפסוק הזה גם לזמן של אחרי שאמרו נעשה ונשמע

לכן הגדי דזבין האבא בתרי זוזי ולכן מאז אנו 'חד גדיא' עם אחד בארץ

ואז החתול (שונרא ) אכל את הגדי – מי 'אכל את יעקב'?

שונרא מרמז לכוחות של גלות וטומאה שיש בעולם וגם הכלבא שאכל את השונרא

ואם נאמר שהחתול (שונרא הוא הרע) שפוגע בעם ישראל, והכלבא הוא טוב שהוא מתנקם בחתול, אם אנו רואים שהוא נענש על ידי ה'חוטרא' משמע שגם הוא לא חיובי וגם אח"כ יש מי שמעניש את החוטרא

משמע שהגדי זה עם ישראל והקב"ה הוא שהורג את ה'מתנקם' האחרון זה מלאך המוות

חוץ משני אלה, עם ישראל והקב"ה השאר אלה הם כוחות רעים שלכן הם עושים רע ופעמים טוב ובכל אופן כולם מתוגמלים לרעה, משמע שהם כולם רעים.

שונרא וכלבא  = כוחות של אומות העולם חוטרא זו מידת הדין כך אומר הזוהר בפרשת בלק 'ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל' = זוהר- במקל שהוא 'דינא קשיא'

נורא  – אש  – אויבי ישראל ששרפו המקדש (תהלים עד) 'שלחו באש מקדשך'

מיא – מים – המים הזידונים שרוצים להטביע = 'אזי עבר על נפשנו המים הזידונים'

תורא שור המזיק ארבעה אבות נזיקין – השור(של"ה פרשת משפטים ארבעה כוחות שנלחמים נגד עם ישראל)

השוחט עוד כח  רע שרוצה לטבוח בעם ישראל

וכך יש מסבירים את 'הפיוט' בסגנון ובדרך שנלחמות האימפריות זו בזו, עד שלבסוף תפיעה מלכות ה'

או שכל כוח בעולם מנצח את הכוח החזק ממנו, עד שמתברר לבסוף שה' שולט בכל הכוחות.

 

(אם ראית אומות מתגרות אלה באלה צפה לרגליו של משיח  וכתוב במדרש פרשת לך לך (מב,ד)

אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח ,שכן שהרי בימי אברהם על ידי שנתגרו המלכיות אלו באלו באה הגאולה לאברהם. מהו ההסבר?

אברהם אבינו נכנס להציל את נשמת לוט במלחמת ארבעה מלכים את החמשה, משום שהיה גנוז בו נשמת משיח צדקנו ,ע"י רות המואביה ונעמה העמונית.

הווה אומר נתגלה נקודה שלמשיח מתוך התגרות המלכויות זו בזו.

 

אם ראית מלכויות מתגרות זו בזו צפה לרגלו של משיח

העוצמה של היהודי, היא לא להתעניין במלחמות של התגרות האומות העבודה היא תצפה לרגלו של משיח.

ולמה?

בספרי קבלה מבואר ע"פ מש"כ בשיר השירים 'הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו'

נצנים לשון מריבה, כמו 'כי ינצו אנשים', אז הוא זמן התעוררות הגאולה ,'עת הזמיר הגיע', והקב"ה אומר לישראל 'קומי לך רעייתי יפתי ולכי לך'.

מלכותו של הקב"ה היא המלוכה האמיתית = לו לבדו המלוכה, ותכלית הבריאה היא לגלות מלכותו יתברך, כי אין מלך בלא עם.

אדון עולם אשר מלך גם עוד בטרם כל יציר נברא,

מה שהמלכויות מתגרות זו בזו כי כל אחד אומר 'אני אמלוך' מאיפה מגיע הכחל אמר דבר כזה

מה השורש? זו מלכות השם!

כמו שאהבות נפולות שורשם מאהבת ה', וכן היראות וכל המדות  כך גם המלכות הנפולה שורשה במלכות העליונה דקדושה

לכן כשיש התגרות אומות זו בזו, יש התעוררות מלכות שמים בעולם,

ההשתוקקות היא לא לחדשות אלא לביאת המשיח)

 

צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפיזר אותן לבין האמות שלא יכולים לפגוע בבת אחת (פסחים פז פרש"י)

חסד עשה הקב"ה אתנו שהרשעים יש להם מידות רעות והם שונאים זה את זה

בכח השנאה – הם פוגעים בעם ישראל אבל בכח העוות (שאתו הם פוגעים בעם ישראל ) הם גם פוגעים בעצמם והם נלחמים אחד נגד השני

אומרת הגמ' (סנהדרין עא) פיזור לרשעים הנאה להם והנאה לעולם ופרש"י שנפרדים זה מזה ואין יכולים להיוועץ עצה רעה ולסייע זא"ז

והיא שעמדה לאבותינו, הזכות היא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו ולא בדור אחד, הם לא מתייעצים יחד אלא 'פיזור לרשעים – הנאה לעולם' כי כך הם לא יכולים להתאחד לפגוע בעם ישראל = כך הקב"ה מצילנו מידם, שפיזר אותנו בין האומות (שפת אמת פסח תרלו)

נמרוד התחכם לאחד את העולם נגד ישראל, נגד אאע"ה וכעונש = פיזור לרשעים , דור הפלגה חילק אותם הקב"ה

וכך אמר דוד המלך 'כי הנה אויביך השם כי הינה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי און'

אין שלום אמר השם לרשעים (ישעיהו)

= הנס הוא שהם שונאים זה את זה ואינם יכולים להתאחד לכן בא הכלב ונשך לשונרא אף שגם הוא רוצה לאכול את הגדיא וכן כל שאר השונאים את ישראל שהורגים זה את זה הוא בגדר נס שפיזר הקב"ה בין הרשעים כדי שלא יוכלו להתאחד כנגד ישראל

 

ובמדרש שוחר טוב על הפסוק למנצח על השמינית ארבע מלכויות שהן שמונה

1 בבל 2 כשדים 3 מדי 4 פרס 5 יון 6 מוקדון 7 אדום 8 ישמעאל = למנצח על השמיניות

והם קרוים גם ארבע,  ארבע שהם שמונה – ולמה 4 ? כי 1 בבל וכשדים 2 מדי ופרס 3 אנטיוכוס ומוקדון 4 אדום וישעמאל

שמונה גלויות כנגד שמונה פעמים שקרא יעקב לעשו אדוני (בראשית רבה עה יא וגם בבעה"ט בראשית לב) לכן אחרי הפרשה שיעקב קרא לעשו אדוני כתוב בתורה

'ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך בישראל'

לכן יש 8 כוחות מהשונרא עד מלאך המוות  – הקב"ה מסכסך את אומות העולם זה הפיזור לרשעים.

ואנו אומרים 'חד גדיא' עם אחד

מהי המשמעות העמוקה?  אפשר  על פי מה שכתב החתם סופר פרשת לך לך לפרש מה שכתוב אצל אברהם ורועי לוט ולא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו ויהי ריב בין רועי מקנה אברהם לרועי מקנה לוט והכנעני והפריזי יושב בארץ

מדרך הצדיקים להיות באחדות גמור ואז כינוס לצדיקים הנאה להם והנאה לעולם וזה עצמו גורם פיזור לרשעים

וההיפוך כשאינם באחדות ח"ו גורם כינוס לרשעים שהוא רע לעולם =  ולא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו וזה גרם שהכנעני והפריזי אז יושב בארץ בהשקט ושלוה – למה הכנעני אז בארץ – כי היה פירוד בין רועי מקנה לוט לרועי מקנה אברהם

לכן אמרה אסתר לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן כי כשראתה אסתר שיש אחדות בין הרשעים כשראתה  שאחשורוש מוסר את טבעתו להמן הבינה כי הסיבה לכך היא משום שלא היתה אחדות בתוך ישראל

וכך אמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפוזר  ומפורד בין העמים

המן הרשע התכוון לקטרג שאם העם הוא בבחינת ישנו עם אחד מפוזר ומפורד אז אפשר שאנחנו אומות העולם נתאחד ונפגע באותו 'עם מיוחד'.

לכן אמרה אסתר לך כנוס את כל היהודים שיתאחדו כאיש אחד בלב אחד ולכן המצווה היא משלוח מנות איש כדי להרבות האחדות ולתקן הפירוד

בזכות היהודים האחדות יגרמו לפירוד בין הרשעים = יתפרדו כל פועלי און ואכן בזכות האחדות הצליחה אסתר להפריד בין אחשורוש להמן עד כדי כך שבגודל כעסו צוה לתלות את המן

ולגבינו – בגלל ובזכות האחדות =  חד גדיא בזכות אחדות יתפרדו כל פועלי און

עם ישראל הם 'עם של תרי זוזי' נעשה ונשמע שני כתרים – ואז הם היו בבחינת 'ויחן שם ישראל נגד ההר כאיש אחד בלב אחד'

כך אנו אומרים בזמירות לשבת 'ובאו כולם בברית יחד נעשה ונשמע אמרו כאחד יום שבתון אין לשכוח = היו באחדות ועל ידי אחדות זו זכו שנעשה פירוד בין רשעי אומות העולם שלא יוכלו להתאחד יחד כנגד ישראל

 

יעקב לפני שהוא נפגש עם עשו – וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו ארצה שעיר אדום – רש"י מלאכים ממש

יעקב חוצה את האנשים שלו אם יבוא עשיו את המחנה האחד והכהו אז יהיה – הנשאר יהיה לפליטה

ספר עץ הדעת טוב ורע המהרח"ו – חילק ל 2 מחנות – עשו וישמעאל – נוצרים ומוסלמים

יעקב מחלק בין הגלויות  חלק אצל ישמעאל חלק אצל עשו

כמו שהגמרא בפסחים אומר צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפיזרן לבין האומות

האריז"ל בליקוטי תורה כי תצא – בפירוש החלום של דניאל לנבוכנדצאר – ראש הזהב זה בבל

זרועות מדי ופרס

הגוף יוון

רגליים ישמעאל ועשו

למה ישמעאל ועשו קשורים

חוץ מקשר משפחתי (ישמעאל בן של אברהם עשו נכד של אברהם)…היה עוד 'הידוק' קשר משפחתי

אחרי שלקח יעקב את הברכות – וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל – למה?

אומר המכתב מאליהו

מאברהם איש החסד יצא חסד דקליפה   -התאווה – אנשי זימה – ישמעאל  – חסד  להתחבר לאחר

התחברות באופן אסור זה ישמעאל

כמו שכתוב בקדושין מט עשרה קבין זימה ירדו לעולם ט' נטלו ערביים

 

ומיצחק יצא עשו – יצחק גבורה – גבורה בטואמה – לא הכובש את יצרו – אלא הכובש את האחר – עשו

על חרבך תחיה

יש שתי קליפות ראשיות קליפת הזימה ובה בחר ישמעאל ואמרו עליו יבמות סב עם הדומה לחמור שטופי זימה

ויש קליפת הגאוה קליפת הרציחה ובה בחר עשו הרשע שנאמר עליו ועל חרבך

הלעומת זה של עשו בקדושה הוא יוסף

שאין עשו נופל אלא בידי זרעו של יוסף …. האמונה בכל מצבי החיים הקשים

עשו גאוה שולט רוצה יקרבו ימי אבל אבי אהרגה את יעקב אחי

יוסף – הוא הנכנע ואומר לאחים שלו  – לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוקים וגם אמר להם אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה

כאשר מכרתם אותי הייתי יוסף אח שלכם

 

והלעומת של ישמעאל הוא יששכר כי אם פגע בך מנוול זה של זימה משכהו לבית המדרש

כי אין היצר הרע שולט אלא בלב פנוי מן התורה.

 

יעקב – הוא האיש שלם – התכללות החסד והגבורה – תפארת – התכללות ולכן גם מטתו שלימה

ולכן קיבל את הברכות

עשו – הוא הגבורה – מיד הלך לישמעאל – החסד ורצה גם הוא להיות ראוי לשפע

חבור עצבים אפרים רוצים להתחבר… – אומר השפת אמת והיא שעמדה לאבותינו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו – שפיזור לרשעים טוב להם טוב לעולם – הרשעים נפרדו –בכל דור ודור, שאם הם היו מתאחדים כולם – והיו לאחד – היינו בבעיה הרבה יותר גדולה –והיא שעמדה – ההבטחה – לעם ישראל – שלא אחד בלבד – שהאומות לא התאחדו ל'אחד' אלא התפזרו בכל דור ודור….

 

מעשה אבות סימן לבנים – יעקב מפלג בין המחנות  שתהיה פליטה ולא יהיה אויב אחד נגד כל עם ישראל!!

בספר אמרי נועם – מביא – וישלח יעקב מלאכים – מלאכים ממש – מיטה נר – מנורה – שולחן

המלאכים שמלווים את האדם בשבת – מבית הכנסת הביתה – רואים ממ"ש – מיד מברך האחד והשני עונה אמרן בעל כורחו  – (מטה משה – כתוב שזה שרו של עשו)

את המלאכים האלה שלח יעקב – למה? כי המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים ופרצת והאכלתיך נחלת יעקב

יעקב מתמודד עם עשו – זה לא רק עשו זה גם ישמעאל – מחלת בת ישמעאל

אם שומרים ישראל שבת – שום אומה ולשון לא יכולה לפגוע בהם

אומר המגלה עמוקות – שבת – היום של עם ישראל – שישי – זה המוסלמים – ימין לשבת – חסד דקליפה

שמאל יום ראשון – הנוצרים  – ונקדשתי בתוך בנ"י – בתוך – בתווך – בין שני הימים האלה

אם שומרים שבת – שום אומה ולשון לא יכולה לפגוע בעם ישראל

אומר הבני יששכר – שבת גימטריא – עורב וזרזיר – מה הקשר? כי מה שעשו הלך לישמעאל אומר רשי

לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב אותו מין – זרזיר ועורב – עשו וישמעאל

השבת – היא ביניהם – פיזור לעולם – יתפרדו כל פועלי אוון – פיזור לרשעים הנאה לעולם

אזמר בשבחין  – ימינא ושמלא וביניהו כלה

לכן גם תוספת שבת – לפני שבת – יום שישי ואחרי שבת יום ראשון – שיתפרדו כל פועלי אוון יום שישי ישמעאל מוצא"ש נוצרים

המגלה עמוקות – יש 70 אומות העולם 35 שייכים לעשו 35 לישמעאל

אלה ברכב ואלה בסוסים – א השם – אלופו של עולם – מעל הלה ועוד אל מעל הלה

אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם השם

לכן הקידוש בליל שבת אם מתחילים ב'ויכולו' הוא 70 מילים

החצי הראשון עד פרי הגפן – הוא 35 מילים

החצי השני עוד 35 מילים

למה? בזכות השבת – יתפרדו כל פועלי און.