144 מיני ציפורים השנה: ספירת הציפורים השנתית

ספירת הציפורים השנתית, מיזם מדע אזרחי למעקב ארוך טווח אחר שינויים באוכלוסיות ציפורים ביישובים בישראל, התקיימה זו השנה ה-20 בין התאריכים 15–31 בינואר 2025.

המיזם מתקיים מאז 2006 הספירה מנוהלת על ידי המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב, החברה להגנת הטבע והמרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר.

מטרת הספירה היא לקבל תמונת מצב עדכנית על מינים שונים של ציפורי בר בערים ובאזורים מיושבים (כמו אזורי תעשייה, כפרים שיקומיים, בסיסי צה"ל וכדומה), לזהות שינויים בתפוצת המינים, לאסוף נתונים שיהוו בסיס מדעי למחקרים עתידיים בתחום ולקדם מיזמים המיטיבים עם הציפורים. הספירה גם מהווה דרך לחבר את הציבור לטבע, ומציעה, בתקופה זו במיוחד, פעילות של הנאה משותפת, השראה ושלווה.

עוד באתר:

קור קיצוני

כתר החרמון: הלוחמים ערוכים לסופות שלגים

קובי פינקלר

דברי אלוקים חיים

צפו: שיעורו השבועי של מרן הראש"ל הגר"י יוסף

אמס

תמרור אזהרה

העיתונים שלא נאספו מהדלת הובילו לגופה

אבי יעקב

מתוך החופה

מוטי שטיינמץ בסינגל קליפ חדש • "מי אדיר"

אליעזר חסיד

במסגרת הספירה השנה התקבלו 1,400 דיווחים – עלייה של 11% לעומת שנת 2024. יש לשער שהגידול נוסע מההפוגה בלחימה, ממזג אוויר נעים בימי הספירה, ו – האתר החדש של ספירת הציפורים שעלה לאתר של המרכז הישראלי למדע אזרחי, ומרכז בתוכו את כל המידע והמשאבים הנחוצים לסופרים.

בנוסף, תרמו לכך גם שיתופי פעולה שהתגברו השנה עם גופים כמו מובילי שפת הציפורים, רכזי חינוך סביבתי ברשויות המקומיות, מרכז המועצות האזוריות והתנועה הקיבוצית, משרד החינוך ועוד.

הרחבת ההשתתפות הגיאוגרפית והחינוכית

השנה התקבלו דיווחים מ – 204 ישובים ( גידול משמעותי בהשוואה ל182- ישובים שמהם דיווחו בשנת 2023 ו179- ישובים בשנת 2024). בולט במיוחד הגידול במספר התצפיות מיישובי הדרום (52%) והצפון (56%) בהשוואה לשנה שעברה. תל אביב הייתה שיאנית הדיווחים עם 175 תצפיות.

134 מוסדות חינוך השתתפו השנה, כולל 58 גני ילדים, 68 בתי ספר יסודיים ו-8 תיכונים, ששלחו בסך הכול 250 דיווחים.

השנה דווחו 144 מיני ציפורים שונים, בסך הכול 51,863 פרטים – עלייה של 36% לעומת 2024. חמשת המינים הנפוצים ביותר נותרו דומים לשנים קודמות: עורב אפור, מיינה מצויה, יונת הבית, צוצלת ודררה – כולם מינים המסתגלים היטב לסביבת אדם.

מגמות רב-שנתיות מצביעות על עלייה בשכיחות המיינה והדררה – שני מינים פולשים – לצד יציבות יחסית של העורב האפור והיונה, וירידה בשכיחות דרור הבית והבולבול הממושקף. יש לציין כי מגמות אלו נמדדות בטווח של שבע שנים בלבד, ולכן נדרשת המשך מדידה ארוכת טווח כדי לבסס מסקנות ברות תוקף.

הבדלים אזוריים ממשיכים להתקיים: בדרום, דרור הבית הוא השכיח ביותר, ואילו בצפון כלל לא דווח בין עשרת המינים המובילים. תוכי נזירי נצפה בעיקר באזור המרכז, ככל הנראה בשל טעויות זיהוי עם הדררה.

ניתוח הנתונים
שכיחות התצפיות במיני הציפורים חושבה על ידי חלוקת סך כל הדיווחים שהתקבלו במספר הדיווחים שבהם הופיע כל מין. ניתוח זה מאפשר להעריך את הסיכוי לצפות במין מסוים במהלך תצפית.

לצורך ניתוח התוצאות נעשה שימוש בדיווחים שהתקבלו החל משנת 2019, השנה בה החלה קליטת נתונים באמצעות אפליקציית eBird, המאפשרת איסוף מדויק של מידע על מיקום, משך וטווח הספירה.

במטרה לכלול בניתוח מספר מרבי של דיווחים מהשנים הללו, נבחרו רק דיווחים שבוצעו בתחומי יישובים, נמשכו בין 5 ל-15 דקות, והתקיימו בטווח תנועה של פחות מ-300 מטר. כתוצאה ממגבלות סינון אלה ייתכנו הבדלים בהשוואה לתוצאות שפורסמו בדוחות סיכום קודמים.

במהלך הספירה השתתפו מאות אזרחים מכל רחבי הארץ – מילדים בגני ילדים ועד גמלאים – שסיפרו על תחושת מעורבות, למידה, והנאה מהתצפיות. יחד עם זאת, עלו גם אתגרים: קושי בזיהוי מינים שלא נראו לעין, זיהוי שגוי של ציפורים בתנועה או בלהקות, תנאי מזג אוויר לא נוחים, ומיעוט תצפיות בחלק מהמקרים. כלים כמו אפליקציית Merlin עשויים לסייע בהתמודדות עם אתגרים אלו.

יוזמות חדשות: שיר לדוכיפת ומיזם נוצה

השנה הושק במסגרת הפרויקט "אגדה חיה" של שחר אבן צור ומוזיאון הטבע – שיר חדש על הדוכיפת, הציפור הלאומית של ישראל.

בנוסף, הושק מיזם "נוצה" – ניטור ציפורי העיר – שמטרתו להשלים את נתוני ספירת הציפורים הקיימת, באמצעות מעקב אחר דפוסי השימוש של ציפורים ביישובי אדם לאורך כל השנה. צפרים חובבים מוזמנים להצטרף.

שגרירים ופעילות קהילתית

השנה הופעל לראשונה מערך "שגרירי ספירת הציפורים" – מתנדבים ותיקים שהעבירו הדרכות וסדנאות ברחבי הארץ. מעל 250 איש השתתפו בפעילויות אלה, שהתקיימו בהתנדבות בקיבוצים, פארקים עירוניים, גינות קהילתיות ועוד.

למידה מהעבר והיערכות לעתיד

במהלך 2024 נערך מחקר מעמיק שסיווג את התפתחות המיזם לשלושה שלבים מרכזיים, תוך ניתוח שינויים במבנה ההובלה, פרוטוקולי איסוף, אופן הדיווח וניתוח הנתונים. ממצאי המחקר מהווים בסיס לחיזוק המשך הספירה ולשיפור פעילותה בעתיד.