במעמד מרגש שהתקיים לפני מצעד החיים העולמי ה-37, נשא אלי שרעבי, שורד שבי ארגון הטרור חמאס שאיבד את אשתו ובנותיו ב-7 באוקטובר, הצהרה ליד הקרמטוריום במחנה ההשמדה אושוויץ.
"השואה לא הייתה דומה לשום דבר אחר, לא נשכח ולא נסלח. זה שאנחנו כאן זה ניצחון הרוח היהודית. העם היהודי יתקיים לנצח נצחים", אמר שרעבי בקול חנוק מדמעות, כשלצידו עומד אחיו שרון.
שרעבי, שהיה חלק מ"משלחת העוטף" המיוחדת לפולין, המשיך ואמר: "איבדתי את אשתי והבנות שלי ב-7 באוקטובר. עברתי זוועות בשבי האויב אבל אני בחרתי בחיים, וזה נותן לי הרבה תקווה להמשיך כל בוקר מחדש ולהתחיל לבנות את החיים שלי מחדש".
עוד באתר:
במהלך האירוע, קרא שרעבי לשחרור 59 החטופים הנותרים בעזה: "העם היהודי מקדש את החיים ולא את המוות. אסור להפר את ההסכם הלא כתוב בין המדינה לאזרחיה – וצריך להחזיר את כל החטופים הביתה".
אחיו של אלי ושרון, יוסי שרעבי, נרצח בשבי חמאס וגופתו עדיין מוחזקת בעזה.
שרון שרעבי הוסיף: "החומה האנושית הזו היא הרבה יותר חזקה מכל החומות שהיו בגטו. החומה הזו לא עשויה רק מגוף. יש בה את כל המשאבים הנדרשים, יש בה את הרוח היהודית, את החומה הזו אי-אפשר להפיל".
במעמד המרגש, זעק גם מיכאל, סבו של החטוף בר קופרשטיין: "במקום הארור הזה של הרוע בהתגלמותו אני זועק לשמיים – תחזירו לי את הנכד שלי! תחזירו את כל 59 החטופים!". סבתו של בר, פאינה, הוסיפה בכאב: "כל העם היהודי לצידנו. אני מודה לכולם אבל אני חייבת כבר שתחזירו לי את הנכד שלי. אי-אפשר יותר להמתין כך".
אימו של שורד השבי עומר שם טוב התייחסה אף היא לקשר ההיסטורי: "עומר שלי חזר אבל חייבים, פשוט חייבים, שכל 59 החטופים יחזרו מהר. אין יותר זמן. אני כאן בפעם הראשונה באדמת אושוויץ, כנראה בעיתוי הכי מתאים לזעוק את הזעקה הזו לשמיים ולעולם כולו".
