בתוכנית 'מבט לחיים' עלתה מאזינה בשם מרים, שסיפרה על מקרה עצוב ומזעזע בו חברתה סייעה למשפחה הרוסה ואף אירחה לתקופה מסוימת חלק מהמשפחה, אך כתוצאה מכך נכשלו באיסור חמור. המאזינה תמהה על התוצאה הרסנית ושאלה: "איך זה יכול להיות שמצד מצווה, בסוף יצאה עבירה? מצווה גוררת מצווה, אז איך זה יכול להיות שמצווה לא גוררת מצווה?"
הרב ג'ייקובסון השיב: "מצווה גוררת מצווה, נכון, אבל לכל בן אדם יש חולשות, לדאבוננו. כתוב בגמרא, אין אפוטרופוס לעריות. זה מאוד עצוב לדעתנו. אנחנו כולנו צריכים להבין. אני גר בארצות הברית. במשך השנים אני יודע מעצמי, כשרבנים ומנהיגים וראשי ישיבות ורביים ומשפיעים וכל יהודי ויהודי, אפילו ירא שמיים באמת גדול, אם אנחנו לא מודעים לחולשה האנושית שיש בכל אחד ואחת מאיתנו, אנחנו יכולים להידרדר למקומות מאוד אפלים וחשוכים".
הרב הוסיף והתייחס למקרים כואבים שנחשפו בקהילות: "אני לא צריך להאריך פה על כמה אירועים שנחשפו בשנים האחרונות, שממש גרמו הרס וחורבן פנימי ונפשי. היה אירוע לפני כמה שנים בבני ברק, כולם זוכרים. דיברתי אז בפומבי על זה, ושאלו אותי למה אתה צריך לדבר על זה. אמרתי פשוט, שהנוער יבין, אם הם חושבים שהתורה זה רק כיסוי למעשים תעתועים ואין פה אמת ואותנטיות, מי יודע מה יכולות להיות התוצאות? אנחנו צריכים לדבר בכנות, באותנטיות מספיק, שנים של לכסות כל החסרונות וכל הבעיות בשם הקדושה, ואנשים סבלו מזה וזה מתחיל בעצמנו".
עוד באתר:
הרב הדגיש את הצורך בדבקות רוחנית ולא בהתנתקות: "הקדוש ברוך הוא שלח אותנו, כי הוא נתן אמון בנו, רבה אמונתך, נתן אמון בנו, שאנחנו נבחר בדבקות לבורא עולם ולא בניתוק. התנתקות זה לא מילה טובה, צריכים להיות בדבקות, לא בהתנתקות."
בשאלתה השנייה, מרים התייחסה לבחורה מתמודדת הנמצאת בתהליך של נשירה מדרך התורה, ושאלה: "עד כמה האמא יכולה לוותר לבת שהבגדים לא יהיו צנועים? עד כמה זה מותר לה?"
הרב השיב ברגישות: "יש פה עניין מאוד מאוד רגיש. כל המשמעת בעולם, וחינוך על פי התורה ועל פי יראת שמיים, דרכי הצניעות זה דבר מאוד בסיסי וחשוב, אבל רק אם יש תקשורת ונפשו קשורה בנפשו. אם הילדים מרגישים קרובים, מחובקים, דבוקים, אהובים על ידי הוריהם, אז אפשר לחנך. אבל אם החינוך וההתנגשות בעניין זה תגרום לניתוק רגשי בין הבת ואימא ואבא, זה יצא שכרם בהפסדם".
הרב הסביר כי נשירה מדרך התורה קשורה לעיתים לכאב רגשי עמוק: "בדרך כלל, המון מהילדים והילדות שנושרים מדרך התורה, זה עניין רגשי, יש פה כאב מאוד מאוד עמוק. ומה התקווה? התקווה היא, והריפוי והשיקום, שלפחות ולכל הראש ההורים יישארו מאוד מאוד קרובים מבחינה רגשית לילדים והילדות. זה מועיל המון המון המון. ואם הדת וההלכה באה באמצע ויוצרת מחסום חדש, והתנגשות חדשה וסכסוכים בין אבא והבת ואימא ובת ובנים וכולי, אז זה לא מקרב אותם ליהדות. להפך, התקווה האחרונה שיתקרבו, אנחנו הורסים בידיים".
האזינו לדברים המלאים בתוכנית 'מבט לחיים' בהגשת הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון ב'קול חי':
