מי מאיתנו לא משאיר טיפ במסעדה? מדובר אולי בפעולה שאמורה להיות תלויה ברמת השירות שקיבלנו, אבל בפועל ברוב המקומות זה כבר הרגל. 10%, 12%, 15% – אנחנו משאירים, קמים, והולכים. אבל מה באמת קורה עם הכסף הזה?
ביותר מדי מקרים ה"טיפ למלצר" הוא פשוט השכר שלו. רוב המסעדות בישראל מסתמכות על כך שהלקוחות ישלימו אותו בטיפים, כך בעלי המסעדות לא צריכים לשלם משכורות, או שכר מלא, כי הלקוחות כבר עושים את זה בשבילם.
ב-2019 קבע בית הדין הארצי לעבודה כי הדבר תקין, כל עוד הטיפ עובר למלצר וכל עוד הזכויות הסוציאליות נשמרות: תשלום שעות נוספות והפרשות לפנסיה יחד עם הוצאת תלוש שמשקף את מה שהעובד באמת מקבל.
עוד באתר:
אבל כמה חודשים אחר כך הגיע מקרה שהתחיל תהליך של שינוי: במסעדה במרכז הארץ, גילו המלצרים כי 20% מהטיפ שלהם יילקח ל"שרשרת השירות ועלויות מעסיק", כלומר שמעכשיו הטיפים שלהם, שהלקוחות השאירו כבונוס, לא רק יגיעו למשכורת אלא יממנו גם שוטפי כלים, ספקים או כל דבר אחר בעלויות המסעדה. הם כעסו, התאגדו בהסתדרות הנוער העובד והלומד, והמאבק הגיע עד בית הדין הארצי לעבודה שממש בימים אלו צריך לקבוע מה מותר ומה אסור לעשות עם הטיפים של המלצרים.
השבוע הגיע צעד משמעותי נוסף: רשות המיסים קבעה לראשונה שלא למסות את הטיפים. זה נשמע כמו בשורה גדולה (וזה אכן צעד חיובי), אבל יש כאן גם שאלה: האם עכשיו, כשברור שהטיפ שייך לעובד, מותר עדיין להשתמש בו לצרכים אחרים?
מצד אחד המסעדנים נלחמו כדי להגן על הכסף הזה מפני מיסוי, כאשר יקיר ליסיצקי, יו״ר איגוד המסעדות בישראל הכריז: " טיפ שניתן לעובד – שייך לעובד. לא לעסק, ולא למע״מ", ומצד שני חלקם עדיין שומרים לעצמם את הזכות להשתמש בו לצרכים פנימיים של המסעדה. וכיצד יגיד על כך בית הדין הארצי? ימים יגידו.
תומר שרים, רכז פעילות האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד, מברך על ההחלטה ועדיין מזכיר שהמאבק בשיאו: "אנחנו מברכים את רשות המיסים על החלטתה הצודקת לא לקבוע מיסוי נוסף על שכר עובדי המסעדות. שמחים שגם ארגוני המסעדנים מקבלים את העמדה שהטיפ הוא שכר עבודה של עובדי המסעדה ולשם כך בלבד נועד, לצערי אנחנו עדים לתופעה שבה יש מסעדות רבות שעושות בכספי הטיפ כבשלהם, משתמשות בו לצרכי המסעדה מבלי לתת דין וחשבון למלצרים עצמם, וזאת אף בניגוד להבנתו של הלקוח".
