ראש העיר זימן את גבאי 'דגל'; מרן הגר"ד אסר להשתתף

סערה באלעד: ראש העיר בוטבול מואשם בידי אנשי 'דגל התורה' בשורת האשמות קשות. יו"ר דגל המקומית אבי שטרן כינס את גבאי הקהילות בעיר, והסביר את תורף הדברים והטענות. כאן ב'אמס' אנו מביאים לראשונה תיעוד של דברי שטרן, שמתבטא בחריפות רבה: "בסוף יש תושבים שצריכים את המקום. גם לאופוזיציה נותנים הקצאות. במיוחד בעיר חרדית, מילא ויכוח על כמה מטרים, אבל לא לגנוב הקצאה שכבר הוקצאה. לכולם יש צרכים".

בתגובה, בוטבול אומר כי אלו "טענות שקריות" וביקש לזמן את גבאי הקהילות הליטאיות למפגש עמו, מפגש שכבר תוכנן אך בשלב זה נחסם כששטרן שיגר מכתב, כי בהוראת מרן הגר"ד לנדו, הניסיון לעקוף אותו לא יצלח – אם ראש העיר רוצה, עליו להיפגש עמו, וכינוס כזה לא יתקיים.

 

הטענות שנשמעו בכינוס שהתקיים השבוע (יום ב'), בו השתתפו עשרות גבאי בתי הכנסת ונציגי קהילות מכ- 40 בתי כנסת של הקהילה החרדית באלעד, חניכי הישיבות, קהילת חניכי הישיבות הספרדים וקהילות תימן, היו קשות. השתתפו למעשה הקהילות המיוצגות על ידי 'דגל התורה' בסה"כ מייצגים כ – 4000 קולות בעיר, בהתאם לתוצאות הבחירות המוניציפאליות האחרונות.

הטענות שהושמעו באותן כינוס, נגעו למספר רבדים – אך בשיא דובר על הקצאת שכבר אושרו וניתנו לצרכי המוסדות, כולל מקרה אשר כבר הושקעו בו מאות אלפי שקלים – כעת נגרעים על ידי ראש העיר, ומועברים לידיים אחרות. בין היתר דובר על הקצאה לבית כנסת “חניכי הישיבות רשב”י” המונה כ-100 משפחות – בוטלה באופן מפתיע, וגילוי הדבר נעשה, לדבריהם, באמצעות העיתונות בלבד. גם ברחוב רש”י בעיר, בו פועלים שני בתי כנסת – ליטאי וספרדי – התקבלה הקצאה רק לבית הכנסת הספרדי. “מדובר במדיניות סלקטיבית ולא בשיקול תכנוני תמים”, טוען גורם עירוני.

לדברי מקורות ב'דגל התורה' המקומית, תקציב הקהילות השנתי בעיריית אלעד עומד על כ-750 אלף ש”ח, ומתוקצב באופן יחסי בין חברי המועצה (50 אלף ש”ח לחבר). בעבר נוהל התקציב בידי דגל התורה והופנה ברובו לטובת הציבור הליטאי – בחורי ישיבות, אברכים, פעילויות בין הזמנים, טיולים והכנה לליל הסדר. כיום, נטען, בוטבול מנתב את התקציבים לגופים המקורבים לו – ובמיוחד לאיגוד בחורים ספרדי שהקים בעצמו, המנותק מהאיגוד הארצי.

עוד הם ציינו כי הבריכה העירונית שהקים ראש העיר הקודם, ישראל פרוש, סגורה מאז כניסתו של בוטבול לתפקיד. גם בתחום החינוך מורגש לדבריהם קיפאון: בשנה האחרונה לא נבנתה אפילו לא כיתה אחת, לעומת עשרות בכל שנה בקדנציה הקודמת.

בתחילת השנה חילקה העירייה תקציב חינוך של כחמישה מיליון ש”ח, אך לטענת גורמים במערכת, שלושה וחצי מיליון מתוכם הועברו למוסדות ספציפיים בלבד – ובהם מוסדות חב”ד, ויז’ניץ, ומוסדות הרב קוביוב, לשאר המוסדות בעיר, לטענתם, חולקו “פירורים בלבד”. עוד ציינו גבאים בכינוס, מאות מזגנים שנרכשו מכספי התקציב חולקו ללא קריטריונים ברורים וללא פרסום ציבורי.

בנוסף, נשמעו טענות הנוגעות לישיבות בין הזמנים לפני פסח האחרון, אז קיבלו בחורי ישיבות ליטאים בעיר מגשי בורקסים ורוגלעך בלבד, בניגוד למימון טיולים ופעילויות שניתנו לבחורים בערים אחרות. לדוגמה, בביתר עילית התקיימו טיולים מסובסדים ביוזמת סגן ראש העיר זלץ. “באלעד לעומת זאת”, אומר גבאי מקומי, “לא היה כלום. לא טיול, לא תוכן, רק בורקס”.

כשאל מול זה, תהלוכת ל”ג בעומר של חב”ד, מומנה על ידי העירייה בסכום של 150 אלף ש”ח – סכום שלא ניתן כלל לפעילות הבחורים הליטאים. “אין לנו דבר נגד חב”ד”, אומר גורם בדגל התורה, “אבל לא ייתכן שבחורי ישיבות יקבלו רק מאפים, בעוד אירועים סקטוריאליים זוכים לתקצוב נדיב”.

הדברים זכו הבוקר לפרסום נרחב בעיתון 'יתד נאמן' ובלשכת ראש העיר מגיבים בחריפות: בניגוד לטענות השקריות העולות מן הכתבה ב"יתד נאמן" העובדות הן כדלהלן:

רק בבין הזמנים האחרון מאות בחורי ישיבות מהמגזר הליטאי יצאו לטיול מושקע בצפון בסבסוד עיריית אלעד בעלות של למעלה ממאה אלף ש"ח, וזאת בנוסף לאירוע הכנה לליל הסדר מושקע מאוד בו השתתפו כאלפיים חמש מאות בחורי ישיבות.

נושא ההקצאות: העיריה הקפיאה את כל ההקצאות שהועברו במחטף ערב הבחירות ללא בחינה של צרכים אמיתיים של תושבי העיר וביניהם לעשרות עמותות שאינן קשורות לעיר. עצירת ההקצאות ובחינתן מחדש נעשתה באופן רוחבי לכלל ההקצאות וביניהן כאלה ששייכים גם למגזר הספרדי.

הבריכה העירונית שנפתחה בחופזה וברשלנות ערב הבחירות ללא עמידה בתקנים המינמאליים להפעלת בריכות, נסגרה לצורך התאמת המקום ושורה של שיפוצים נדרשים. והיא תפתח בחודש הבא בצורה מסודרת עם כל האישורים ובתוספת חדר כושר מאובזר ומשוכלל בתקציב מיוחד של כמליון וחצי ש"ח אותו השיג ראש העיר הרב יהודה בוטבול.

שיפוצי המוסדות: בניגוד לטענה המוזכרת בכתבה השיפוצים חולקו באופן שיוויוני על פי רשימת הדרישות והצרכים אותם הגישו מנהלי המוסדות וביניהם מוסדות ליטאים רבים.

לסיכום: בניגוד לנאמר בכתבה ההיפך הוא הנכון ראש העיר בקשר ישיר ורציף עם מנהלי המוסדות והגבאים הליטאיים אשר מקבלים מענה לכל צורך ובקשה אותה הם מעלים בפני ראש העיר.