הסמור המשויש הוא מין נדיר מאוד והטורף הקטן ביותר בישראל, בגודל של 29-35 ס"מ הניזון בעיקר מביצים, מנחשים וממכרסמים קטנים, לכן יריב עגור, תושב הנגב המערבי, הופתע מאוד לשמוע מחברו טל גולדמן, על סמור שמסתובב בשדה חקלאי במרחב הדרום.
יריב לא בזבז זמן והציב באזור מצלמות נסתרות ואחת מהן תיעדה את הסמור המשוייש, יוצא ממחילתו של גרביל. "מהניסיון שלי, התצפיות בסמורים הם בעיקר באנשים שעובדים בשדות, אלו המקומות היחידים שאפשר לראות אותם. אתמול בבוקר קיבלתי טלפון מחבר מאחד הקיבוצים וסיפר שראה סמור רץ ונכנס למחילה, באמצע השדה שלו. הוא ראה גם גרביל שנכנס לשם. הגעתי בזריזות והתקנתי מצלמות באזור ולשמחתי, קלעתי בול והצלחתי לתעד אותו. להערכתי, המחילה היא של הגרביל והסמור פשוט "שוכר" אותה לזמן לא ידוע. זו הפעם הראשונה שאני רואה סמור, עד כדי כך הוא נדיר", הוא אומר.
בחברה להגנת הטבע מוסיפים כי הסמור המשוייש הוא יונק, מין יחיד מסוגו של טורף קטן ממשפחת הסמוריים, שפעיל בעיקר בבוקר ובערב. ראייתם של הסמורים חלשה מאוד לכן הם מסתמכים בעיקר על חוש הריח המפותח שלהם. עמיר בלבן, מומחה להתנהגות חיות בר בחברה להגנת הטבע, מציין כי סמורים יכולים למצוא בית בחורש, ביער פארק ובעיקר בשטחים בתה עשבוניים.
עוד באתר:
"מקור שמו של הסמור הוא ביכולתו לסמר את שערות גבו בעת התגוננות מפני איומים שונים. כמו כן, הסמור מסוגל להפיק מתז ריח חריף מבלוטות מיוחדות. סמורים ידועים בכך שהם מחליפים את ביתם בכל יום, הם לעולם אינם מנצלים את אותה מאורה פעמיים, לכן התצפית הזו כה נדירה וחד פעמית. הסמורים, המוגדר כמין בסכנת הכחדה, הפכו לנדירים במיוחד בשל הרס בתי גידול כתוצאה מפיתוח, סלילת כבישים, קיטוע בתי גידול ושימוש בחמרי ריסוס שונים, ובנוסף – הם בסכנת טריפה ע"י תנים ואוחים. בנגב המערבי יש תצפיות מעת לעת וזהו אחד המעוזים האחרונים שלהם בישראל, אולם במרכז הארץ הפכו לנדירים ביותר. זו חיית בר כה מיוחדת, שאנו חייבים לעשות ככל יכולתנו על מנת לשמור על אוכלוסייתה", הוא אומר.
