מגפת ההשמנה בישראל

1 מכל 5 ילדים סובל מהשמנה, העלות: 55 מיליארד ש"ח בשנה

אחד מכל חמישה ילדים בישראל סובל מהשמנה. ועדת הבריאות דנה בעלות הכלכלית הגבוהה ובצורך הדחוף לפעול למניעת התופעה • פועלות כיום 18 מרפאות רב-מקצועיות לטיפול בעודף משקל והשמנה בקרב ילדים

גדי פוקס

ט"ז באייר תשפ"ה, 14/05/25 18:03

א+

א-

ילדים חרדים במאה שערים. אילוסטרציה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

תופעת ההשמנה בישראל ובעיקר אצל בני הנוער נדונה היום (רביעי) בוועדת הבריאות. לפי יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) "נוכח עומק הבעיה והשלכותיה הקשות, ועדת הבריאות תמשיך לעקוב מקרוב אחרי צעדי משרדי הממשלה, ותוודא שהם מתבצעים בהתאם ללוחות זמנים ברורים. המדינה חייבת להקצות משאבים תקציביים משמעותיים – לא כתגובה בלבד, אלא כצעד הכרחי למיגור התופעה ולצמצום הנזקים הכלכליים העצומים שהיא מחוללת".

קטי שיטרית (הליכוד) וסימון דוידסון (יש עתיד) שיזמו את הדיון, הדגישו את המחקר העדכני שכמעט 60% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת מעודף משקל או השמנה. בקרב ילדים ונוער, הנתונים חמורים במיוחד: אחד מכל חמישה ילדים בגילאי 6-9 סובל מהשמנה, וכמעט שליש מבני הנוער מתמודדים עם עודף משקל. העלות הכלכלית הכוללת של השמנת יתר במשק הישראלי עומדת על כ-55.1 מיליארד ₪ בשנה, שהם כ-2.9% מהתמ"ג. המחקר, שנערך על ידי פרופ' גבי בן-נון, מצביע על נתונים מדאיגים בנוגע לשיעורי ההשמנה והשלכותיהם. ללא התערבות מערכתית, שיעור ההשמנה בקרב האוכלוסייה הבוגרת צפוי לזנק ל-31.2% עד שנת 2030, עם עלות ישירה של 34 מיליארד שקלים למערכת הבריאות.

המחקר מדגיש כי להשמנה השפעות כלכליות כבדות הנובעות מעלויות בריאותיות ישירות, אובדן פריון עבודה, ירידה בתוצר הלאומי ואובדן שנות חיים. מעבר לכך, ההשלכות הבריאותיות כוללות עלייה במחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם, מה שמוביל לעומס נוסף על מערכת הבריאות הישראלית. חברי הכנסת קראו לגיבוש תוכנית לאומית מקיפה להתמודדות עם מגפת ההשמנה, ולגבש פתרונות מערכתיים להתמודדות עם התופעה.

מורן בלייכפלד-מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, ציינה ירידה של 0.7% בשכיחות עודף משקל והשמנה בקרב ילדים בכיתה ז', אך בעוד שבשנת 2011 נרשמו 31.3% עודף משקל והשמנה באוכלוסייה זו, הרי שב-2023, הרי שהנתון זינק ל-30.6%. היא הוסיפה גם את המחסור בפעילות גופנית, וקראה להגברת הזמינות בהיצע מזון בריא, בעיקר במסגרות חינוכיות, ובפרט בגיל הרך. בנוסף, זמינות למזון הבריא ע"י רגולציה במרכולים. לדבריה, לכ-40% מהחברה החרדית והערבית אין יכולת לממן מזון בריא, ומשרד הבריאות מתקצב באופן ישיר תוכניות קידום בריאות ב-78 רשויות מקומיות ואזוריות + 12 אשכולות, ובמסגרת החלטת ממשלה לצמצום פערים, הוקמו יחידות בריאות בלמעלה מ-20 רשויות בחברה הערבית. בנוסף היא ציינה כי המצב הרצוי הוא הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה, והמשך הנקה בתוספת מזון מותאם תרבות עד גיל שנתיים לפחות, כיוון שהנקה מורידה את הסיכון ב- 26% להשמנה בבגרות, וכל חודש הנקה מפחית את הסיכון להשמנה מוקדמת (גיל 6-2) ב-4%.

אפרת לאופר, מנהלת יחידת הבריאות במשרד החינוך, סיפרה על פעולות ותוכניות לקידום בריאות אף במעונות-היום, בשיתוף ההורים ואמהות-הבית, דחתה את האשמות חברי הכנסת כי לא נעשה מספיק, וקראה להחזרת תפקיד אחות בית הספר. לדברי רוני ברקוביץ, מנהל האגף להכשרת מאמנים במשרד התרבות והספורט, כ-130 אלף ילדים רשומים באגודות הספורט, ואלפי מאמנים ומדריכי כושר מוסמכים מדי שנה.

לדברי ד"ר עבד אל האדי זועבי, מנהל מערך סוכרת והשמנה ב"כללית", הסכרת היא מגפה עולמית, כוללת נערים בגיל ההתבגרות, ולמרות התכניות הרבות – הן לא מתוקצבות וממילא לא מבוצעות. סיבוכי המחלה, כולל קטיעות גפיים, מתפתחים בעיקר בפריפריה, בגלל מחסור במרכזי טיפול בכף רגל סוכרתי.

גאיה עופר, ממונת בריאות באגף התקציבים, השיבה כי סדרי העדיפויות, בעיקר בגלל מצבי-חירום, דוחקים את ההיערכות לעתיד, אך תמיד יש מחשבות בנושא. לימור טל פוני, דיאטנית ראשית ב"מכבי" ציינה כי הקופה הרחיבה את שירותי הטיפול בקהילה, במיוחד עבור בני נוער ומתבגרים. כיום, כשליש מהדיאטנים במכבי מטפלים בילדים ובמתבגרים, והשירות בטיפות החלב הורחב אף הוא. לדבריה, "מכבי" מפעילה סדנאות "מהביס הראשון" להורים לילדים בשנת החיים הראשונה – ללא תשלום – במטרה להנחות את ההורים בתהליך המעבר למוצקים. בנוסף, פועלות כיום 18 מרפאות רב-מקצועיות לטיפול בעודף משקל והשמנה בקרב ילדים ברחבי הארץ.

עוד הוצגה יישומון Upapp, המנגיש פעילות גופנית בכ-2,000 מתחמים בפריסה ארצית, במחיר מוזל לחברי מכבי. עד כה נרשמו כ-3.5 מיליון שימושים ו-700,000 משתמשים, מתוכם 30,000 בני נוער מגיל 14. כ-60% מהמשתמשים סובלים מעודף משקל והשמנה, ו-30% מהמשתמשים הגבירו את הפעילות הגופנית. כ-20% מהמשתמשים לא עסקו כלל בפעילות גופנית לפני כן – נתון הממחיש את ההשפעה הבריאותית של המיזם. בנוסף, הדגישה טל פוני את הצורך בתקצוב הקופות לקידום רפואה מונעת ואורח חיים בריא.