הוד שבהוד: כך מחזקת תורת הנסתר את האמונה

מצוות דרבנן הם גילוי והרחבה של מצוות דאורייתא, כלומר מצוות חז"ל הם השלמה של מצוות ה':

למשל חז"ל גזרו על איסור מוקצה בשבת היא הרחבה של ציווי התורה 'למען ינוח'. כאשר האדם לא מתעסק ב'מוקצה' יש לו יותר מנוחה.

בתורה שבעל פה אנחנו מעמיקים ולמדים את דיני התורה שבכתב. אנחנו מדייקים ומרחיבים את רצון ה' יותר מהמצווה והחוק המעשי. כלומר מצוות התורה היא הקצה המעשי של רצון ה'. ותורה שבעל פה בעומקה מגלה מרחיבה ומבארת לעומק ולרוחב את רצון העומד מאחורי קצה המצווה  והרובד המעשי שלה.

נמצא כי גזירות ומצוות דרבנן הינם הרחבת רוח המחוקק-הקב"ה, כלומר לאחר שה' יתברך ציווה את החוק היבש מגיעים רבנן ומלמדים אותנו מה עומד מאחורי המצווה וכמה מצוות נוספות יש בה. (רבי אלחנן ווסרמן-קונטרס דברי סופרים א' יח.)

התורה שבעל פה מרחיבה את הדעת המחשבה והשכל אך מצד שני מביאה את האדם לאמונה שהיא למעלה מן השכל, כלומר האדם מפתח את השכל שמיה אותו לאמונה לזרוק את השכל ולהאמין בה'.

כיצד הדבר פועל? זו היא בדיוק סוד האמונה שהיא למעלה מן הדעת, ולכן ככל שהאדם לומד תורה היום הוא מאמין יותר. בלימוד התורה אנחנו משתמשים בשכל, לא כמטרה אלא ככלי להבין את חוקי ה' ולהאמין בו באמונה פשוטה ללא שכל, ואז אנחנו מצליחים להתגבר על השכל ולהאמין בה' באמונה מחולטת ובלתי מעורערת. 

דרך חכמת התורה אנחנו מבינים כי עלינו לסמוך על נותן התורה גם כאשר אנחנו לא מבינים.

מידת ההוד היא כנגד אהרון הכהן מסמל את התורה שבעל פה: "כי שפתי כהן ישמרו מפיו דעת ותבונה" וכנגד המנורה שהיא המסמלת של תורה שבעל פה שהרי מנורה בדרום "והרוצה להחכים ידרים"

ההוד מסמל את האמונה זאת שהיא למעלה מן השכל שהרי תכלית הידיעה-שלא נדע, ולכן תורת הנסתר היא תכלית מיוחדת בפני עצמה.

גם כתרי נעשה ונשמע של הוד היו (תוספות שבת פח.) ומשה רבנו שרבי שמעון בר יוחאי היה ניצוץ נשמתו, זכה לקבל את כל הכתרים של עם ישראל לאחר חטא העגל ולכן נאמר 'ולא ידע משה כי קרן אור פניו' 'ולא יכלו להביט בו' זאת משום שעניינה של מידת ההוד היא למעלה מן הדעת כלומר אמונה שאיננה בכוח השכל.

רבי שמעון בר יוחאי מסמל את האור שהוא למעלה מן הדעת, כלשון הפסוק: 'הוד והדר לבשת, עוטה אור כשלמה-נוטה שמים כיריעה' האור נסתר בשלמה-שמלה כפי שהשמים מתכסים ביריעה. אור מיוחד של דעת שמביא לידי כסוי כל המחשבות על ידי האמונה.

רבי שמעון בר יוחאי סמל את מידת ההוד שבהוד, הוא המית את עצמו תאוותו ודעתו על דברי תורה ואין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית את עצמו עליהם, במי שמבטל את דעתו ועצמו וכל תאוותיו.  רבי שמעון גם התחבר לאמונה וגם גילה תורה חדשה בתורה שבעל פה.

דברי התורה של רבי שמעון התקיימו כאשר הוא עצמו גילה את תורת הנסתר מתוך סגפנות ואמונה שהביאה אותו לחדש קומה חדשה בתורה שבעל פה. 

תורת הנסתר היא דרגה יותר, מתורת הנסתר היא בבחינת למעלה מן הדעת, וזהו הוד שבהוד.

בל"ג בעומר אנחנו שמחים באור  הוד תורת הרשב"י אבל גם מתחזקים באמונה מתוך תורתו והודו.