בליץ מרשים

העולם משתאה: כך השיגה ישראל עליונות אווירית באיראן

ישראל הודיעה כי השיגה עליונות אווירית בחלק המערבי של איראן, כולל מעל הבירה טהרן, תוך 48 שעות בלבד. ההישג אפשר למטוסי חיל האוויר לתקוף בחופשיות יעדים אסטרטגיים, בהם מתקני גרעין וסוללות נ"מ

שמעון כץ

כ' בסיוון תשפ"ה, 16/06/25 16:33 עודכן: 19:01

א+

א-

/ תקיפה ישראלית באיראן, אילוסטרציה | צילום: רשתות באיראן

תמונה בדף הבית: המראת מטוסי קרב של חיל האוויר לתקיפות, אילוסטרציה | צילום: דובר צה"ל

כתבה שפורסמה ב"וול סטריט ג'ורנל" חושפת כיצד הצליח חיל האוויר הישראלי להשיג תוך 48 שעות בלבד עליונות אווירית בחלקים נרחבים של המרחב האווירי האיראני, הישג שרוסיה לא הצליחה לשחזר באוקראינה לאורך כמעט שלוש וחצי שנים של לחימה. מומחים בינלאומיים מסבירים כי הצלחת ישראל במבצע "עם כלביא" נשענת על שילוב של איכות נשק מתקדמת, רמת אימונים גבוהה, יכולות מודיעין וסייבר יוצאות דופן ואפקט ההפתעה, שהוביל ל"בליץ אווירי" מרשים בהיקפו.

ישראל הודיעה כי השיגה עליונות אווירית בחלק המערבי של איראן, כולל מעל הבירה טהרן, תוך 48 שעות בלבד. הישג זה אפשר למטוסי חיל האוויר לתקוף בחופשיות יעדים אסטרטגיים, בהם מתקני גרעין, סוללות נ"מ, טילי קרקע-קרקע, תשתיות ובכירים במשמרות המהפכה. זאת, בניגוד לרוסיה, שמסתמכת על טילים ארוכי טווח יקרים בשל כישלונה להשיג שליטה דומה בשמי אוקראינה.

התקיפות הראשוניות בוצעו על ידי מטוסי F-35 מתקדמים, שפגעו במערכות ההגנה האווירית האיראניות. לאחר מכן הצטרפו מטוסי F-15 ו-F-16, תוך שימוש בפצצות מונחות קצרות טווח וזולות כמו JDAM. הרמטכ"ל, אייל זמיר, הכריז כי "נתיב אווירי" לטהרן הושלם, מה שמאפשר לישראל לנצל את כלל מערך הנשק ההתקפי שלה ביעילות חסרת תקדים.

מומחים שהתראיינו לכתבה הדגישו כי היכולת הישראלית ממחישה את החשיבות הקריטית של עליונות אווירית להצלחה צבאית. דייוויד דפטולה, בכיר לשעבר בחיל האוויר האמריקני, ציין כי "מלחמת רוסיה-אוקראינה מראה מה קורה כשאף צד לא משיג שליטה אווירית: קיפאון ומלחמת התשה". לעומת זאת, ישראל ניצלה את היתרונות הטכנולוגיים והאסטרטגיים שלה כדי לשתק את ההגנות האיראניות במהירות.

הצלחת ישראל נובעת משילוב של מספר גורמים. ראשית, איכות האימונים של חיל האוויר הישראלי, שמתאפיין ברמה גבוהה של מקצועיות וחדשנות. שנית, יכולות המודיעין והסייבר, שסייעו בתכנון מדויק של התקיפות. שלישית, אפקט ההפתעה: בעוד אוקראינה התכוננה לפלישה הרוסית הודות לאזהרות מודיעין אמריקניות, איראן נתפסה לא מוכנה, בין היתר בשל מדיניות ההטעיה הישראלית.

אדוארד סטרינגר, בכיר לשעבר במשרד ההגנה הבריטי, הדגיש כי התרבות הארגונית של חיל האוויר הישראלי, בשילוב עם יכולותיו הטכנולוגיות, יצרו "א-סימטריה עצומה" בהשוואה לחיל האוויר הרוסי. "לרוסים יש טייסים, אבל הם מתפקדים כארטילריה מעופפת בלבד," אמר. לעומת זאת, היעדר מטוסי קרב מתקדמים באיראן והחולשה של מערך הנ"מ שלה חשפו את המדינה לתקיפות הישראליות.

הכתבה מציינת כי ישראל למדה מהכישלונות הרוסיים ומההצלחות האוקראיניות, אך היתרון הישראלי נבנה גם על הכנות אסטרטגיות. השמדת מערכות ההגנה האווירית בסוריה והחלשת חיזבאללה בלבנון יצרו "מסדרון אווירי" ששימש את מטוסי חיל האוויר בדרכם לאיראן. בנוסף, המשטר האיראני, שסובל מחוסר פופולריות, הפך למטרה קלה יותר לשיתופי פעולה מודיעיניים עם גורמים מקומיים.

נציין כי את הגורם העיקרי להצלחת חיל האוויר 'שכחו' לציין בכתבה של העיתון האמריקאי – 'הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל'.