בג"ץ יפתח הבוקר (שלישי) בדיון דרמטי בעתירת משפחות שכולות מנרצחי טבח השבעה באוקטובר, משפחות חטופים ופורום "בוחרים בחיים", הדורשות לאשר את מינויו של דוד זיני לראש השב"כ, כפי שהחליטה הממשלה. זאת, על רקע התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שטענה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מצוי בניגוד עניינים בשל פרשת הקשר הקטארי, ולכן אינו מוסמך לעסוק במינוי. הדיון, שישודר בשידור חי, נתפס בקרב רבים כמאבק עקרוני על משילות ועל סמכויות הדרג הנבחר מול הפקידות.
הממשלה, בתגובתה לבג"ץ, הדגישה כי מינוי ראש השב"כ הוא "רגיש וחשוב בכל עת, ובמיוחד בעת הזו", כשישראל מצויה במלחמה קיומית. נתניהו טען כי התערבות היועמ"שית מהווה ניסיון ליצור "נבצרות זוחלת" של ראש הממשלה, תוך ביטול סמכויותיו הבסיסיות. הוא הוסיף כי זיני לא יטפל בחקירת קטאר, כדי למנוע כל חשש לניגוד עניינים, וכי עיכוב המינוי עלול לפגוע בביטחון המדינה. "עם ישראל לא יכול להרשות לעצמו התאמה פחות ממושלמת של ראש השב"כ לתפקידו", נכתב בתגובה.
היועמ"שית, לעומת זאת, ממשיכה להתעקש כי נתניהו אינו יכול למנות את זיני בשל ניגוד העניינים, ומציעה להעביר את הסמכות לשר אחר. בתגובתה לבג"ץ, היא טענה כי מדובר במניעה משפטית ברורה, וכי הצורך במניעת פגיעה בביטחון המדינה הוביל אותה לאשר באופן זמני את מינויו של סגן ראש השב"כ, ש', כממלא מקום לתקופה של חודש.
עוד באתר:
הדיון מגיע על רקע משבר מתמשך סביב תפקיד ראש השב"כ, לאחר עזיבתו של רונן בר והיעדר מינוי קבוע. סקר שנערך לאחרונה על ידי שלמה פילבר עבור חדשות 14 הראה כי 57% מהציבור סבור כי עיכוב המינוי פוגע בביטחון המדינה, לעומת 41% שחושבים אחרת.
העתירה והדיון בבג"ץ ממחישים את המתיחות הגוברת בין הדרג המדיני לפקידות המשפטית, כאשר השאלה המרכזית היא מי יקבע את זהות ראש השב"כ הבא – הממשלה שנבחרה בידי הציבור או היועמ"שית, שמייצגת בעיקר את עצמה. התוצאה עשויה להשפיע לא רק על המינוי, אלא גם על מאזן הכוחות בין הרשויות בישראל.
