באווירה טעונה מחוץ לאולם בג"ץ על רקע הדיון בעתירות הנוגעות למינוי האלוף דוד זיני לראש השב"כ, התראיין מזכיר הממשלה יוסי פוקס לערוץ 'עכשיו 14', כשהוא מבהיר שחובה לשוב ולאזן בין הרשויות.
פוקס לא חסך במילים כשדיבר על חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, שנתפסה בעיני הממשלה כ"חד-צדדית" לטובת העותרים. "שפשפנו את עינינו בתדהמה", הוא מצטט מתוך תגובת הממשלה, ומוסיף כי חוות הדעת מהווה התערבות בוטה בסמכויות הממשלה הנבחרת. לדבריו, המקרה הנוכחי הוא "אירוע קיצוני", שבו היועצת המשפטית הציבה את עצמה בניגוד עניינים ברור.
השאלה המרכזית שהעלה קסטל בראיון היא מה יקרה אם בג"ץ יאשר את מינויו של זיני, אך יגביל את סמכויותיו. פוקס השיב כי מעבר לדיון הספציפי על מינוי ראש השב"כ, המאבק הוא על עצם הריבונות במדינת ישראל. "אנחנו רואים בשנה וחצי-שנתיים האחרונות השגת גבול רציפה ומתמשכת של הרשות השופטת על הרשות המבצעת ועל הכנסת", הוא אמר, והדגיש כי המצב הנוכחי מהווה איום ממשי על הדמוקרטיה הישראלית.
עוד באתר:
פוקס הסביר כי העתירה המרכזית מבקשת לפסול את חוות הדעת של היועצת המשפטית, ובצדק, לדבריו. "הם צודקים במאה אחוז", הוא טען, והוסיף כי העתירה הנוספת, שהצטרפה על ידי השופטת דפנה ארז, היא "עתירה שהייתה צריכה להידחות על הסף עם הוצאות". זו דורשת להעביר את מינוי ראש השב"כ לוועדת איתור חיצונית, מהלך שפוקס מכנה "עורבא פרח" שמתעלם מהחוק הקיים, לפיו ראשי השב"כ מונו במשך עשורים באותה שיטה.
הוא האשים את העותרים, אותם הוא מזהה עם השמאל הישראלי, בניסיון מתמשך לערער את הלגיטימיות של הממשלה הנבחרת. "אותם עורכי דין, אותם אנשים, מהקורונה ועד היום, עם מטרה אחת – הפלת ראש הממשלה נתניהו", הוא טען, והזכיר שמות כמו אהוד ברק ונדב ארגמן כדוגמאות למעורבים במאבק זה.
עוד בנושא:
עמית זעם: "זו פגיעה בדמוקרטיה"; הקהל הוצא מהאולם >>
פוקס לא היסס להגדיר את המצב כ"חיסול הדמוקרטיה". לדבריו, העותרים מבקשים להפוך את בית המשפט לרשות עליונה שמחליפה גם את הכנסת וגם את הממשלה. "בסוף לא תהיה שום משמעות לפתק של הבוחר בקלפי", הוא הזהיר, והדגיש כי תגובת הממשלה לעתירה הנוספת מתייחסת לעידן שבו העותרים מבקשים להוביל את המדינה – עידן שבו רצון הפקידות והשופטים גובר על רצון העם.
למרות האתגרים, פוקס נשאר אופטימי. "אני משוכנע שבמוקדם או במאוחר הציבור ינצח, העם ינצח", הוא אמר, והוסיף כי ההיסטוריה מלמדת שכפיית רצון של פקידות או שופטים בניגוד לרצון העם אינה מחזיקה מעמד. הוא קרא להחזיק חזק, תוך שהדגיש כי השינוי עשוי להיות הדרגתי – "אבולוציה, לא הכול יהיה רבולוציה".
הראיון הסתיים במסר ברור: ישראל חייבת לשוב לעקרונות של הפרדת רשויות, כפי שמגדירה מדינה דמוקרטית. "בסוף נגיע למקום הזה, שאמורים היינו להיות בו מלכתחילה, של מדינה דמוקרטית, עם הפרדת רשויות, ולא איזו רשות עליונה מעל כל הרשויות", אמר פוקס, והבטיח כי המאבק על הריבונות של העם יימשך עד שיושג האיזון הראוי בין הרשויות.
כזכור, דיון סוער מתקיים היום (שלישי) בבג"ץ סביב עתירת משפחות שכולות, משפחות חטופים ופורום "בוחרים בחיים" הדורשת לאשר את מינויו של דוד זיני לראש השב"כ, כפי שהחליטה הממשלה. המחלוקת נסובה על התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שטוענת כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא בניגוד עניינים בשל פרשת הקשר הקטארי, ולכן אינו מוסמך למנות את ראש השב"כ.
הדיון, שמשודר בשידור חי, הפך לטעון במיוחד לאחר החלטת נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, כי חוות דעתה של היועמ"שית בנוגע לפרשת קטאר תינתן במעמד צד אחד באולם נפרד. החלטה זו עוררה מהומה באולם, כאשר עורך דין המייצג את נתניהו ביקש כי מזכיר הממשלה ישתתף בדיון זה, אך השופט עמית דחה את הבקשה והקצה חצי שעה לכל צד בעתירה.
