שיעור תעסוקת נשים חרדיות זינק, יציבות בתעסוקת גברים

משרד העבודה פרסם את דו"ח שוק העבודה לשנת 2024, החושף מגמות משמעותיות בעקבות השפעת מלחמת חרבות ברזל על שוק התעסוקה בישראל. מהדו"ח עולה כי המשק הישראלי הפגין גמישות מרשימה, עם ירידה בשיעור האבטלה לרמה של 3% בלבד, אך ההתאוששות אינה שווה בכל המגזרים והאזורים.

על אף המשך הלחימה, שיעור האבטלה צנח משמעותית והגיע לרמות שפל, אך שיעור התעסוקה נותר במאי 2025 נמוך מעט מרמתו ערב המלחמה (60.8% לעומת 61.2%). במקביל, קצב עליית השכר התמתן, והפערים בין השכר במגזר הציבורי לפרטי גדלו.

ענפים שנפגעו: בינוי, מסחר ואירוח

בענפי הבינוי, המסחר, האירוח והתעשייה נרשמו עדיין קשיים רבים. ענף הבינוי בלט במיוחד: שיעור המשרות הפנויות בו הגיע לשיא של 10.1% בינואר 2024 ונותר גבוה גם בסוף השנה (9%). מאז פרוץ המלחמה נגרעו מהמשק כ-90 אלף עובדים לא-ישראלים, בעיקר פלסטינים, מה שהוביל למחסור של כ-28 אלף עובדים בענף עד סוף 2024.

למרות צעדים ממשלתיים כמו הגדלת מכסות לעובדים זרים ומענקים לעובדים ישראלים בענף, המחסור לא נפתר. גם מספר התחלות הבנייה והיתרי גמר בנייה ירדו ב-16% לעומת 2023.

זינוק בביקוש לעובדי כפיים

אחת ממגמות השנה הייתה עלייה חדה בביקוש לעובדים בלתי מקצועיים – תוצאה של סגירת המעברים לפועלים פלסטינים וגיוסי מילואים נרחבים. מספר המשרות הפנויות לעובדי כפיים זינק ב-42%, והן הגיעו ל-33% מכלל המשרות הפנויות – לעומת ממוצע של 23% בעשור האחרון. מנגד, בביקוש למקצועות הדורשים מיומנויות גבוהות נרשמה ירידה של 5%.

פגיעה קשה בצפון לעומת הדרום

המלחמה השפיעה בצורה לא שוויונית על אזורים שונים: בצפון, שבו יישובים רבים נותרו נטושים, נרשמה ירידה חדה במיוחד בתעסוקה – עד 14.8 נקודות אחוז לעומת 2022. עוטף עזה נפגע פחות, עם ירידה של 6.4 נקודות בלבד. הפגיעה בצפון הייתה קשה במיוחד בקרב צעירים בני 25–40, ששיעור התעסוקה שלהם ירד ביותר מ-20 נקודות אחוז.

נשים מתאוששות מהר יותר

נשים חזרו לשוק העבודה מהר יותר מגברים. שיעור התעסוקה של נשים יהודיות לא-חרדיות חזר ואף עבר את הרמה שלפני המלחמה ברבעון הראשון של 2025. מנגד, גברים יהודים לא-חרדים בני 25–40 חוו ירידה בתעסוקה, כנראה בשל שירות מילואים ממושך.

גם בנות זוג של חיילי מילואים נפגעו: שיעור התעסוקה שלהן היה נמוך ב-1 עד 2.3 נקודות אחוז לעומת קבוצת ביקורת, ויותר מהן נעדרו זמנית או הפחיתו שעות. עם זאת, הטבות רגולטוריות מנעו פגיעה חמורה יותר.

חרדים וערבים – פערים לצד שיפור

שיעור התעסוקה של נשים חרדיות זינק ל-82.5% והשתווה לזה של יהודיות לא-חרדיות. תעסוקת הגברים החרדים ירדה קלות ונותרה יציבה. שיעור התעסוקה של נשים ערביות עלה מ-44.8% ל-49%, ואילו גברים ערבים התאוששו רק בתחילת 2025, עם נתון שיא מאז 2017.

ירידה במיומנויות ופערים גוברים

סקר PIAAC הבינלאומי שפורסם השנה מצביע על ירידה במיומנויות של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, ובעיקר בקרב צעירים ערבים – במיוחד גברים. "כ-70% מהאוכלוסייה הערבית מתקשה באוריינות", נכתב בדו"ח, לעומת כשליש בכלל האוכלוסייה ו-25% בממוצע מדינות ה-OECD.

העובדים השעתיים – פוטנציאל לניצול

כ-915 אלף שכירים בישראל (שליש מכלל השכירים) מועסקים בהעסקה שעתית. רבים מהם צעירים או בעלי מיומנויות נמוכות, ו-45% מהם עובדים במשרה חלקית. העסקה שעתית, מציין הדו"ח, מעניקה גמישות למעסיקים אך פוגעת בביטחון הכלכלי של העובדים. משרד העבודה הקים צוות לבחינת פערי השכר והרגולציה בתחום.

מגמות לפי משלחי יד

משלחי יד שצמחו בשנים האחרונות הם בעיקר בתחומי התוכנה, ההנדסה והטיפול. לעומת זאת, עבודות בתחום המכירה בחנויות והמזכירות נמצאות בירידה. לציבור נפתח דשבורד ייעודי המציג נתונים על מגמות תעסוקה לפי משלחי יד לאורך השנים 2014–2024.

שר העבודה יואב בן צור הגיב לנתונים ואמר: "בדו"ח שלפנינו אנו רואים עלייה ברורה בתעסוקת נשים חרדיות ושברו שיא של כל הזמנים. החל מהקמת משרד העבודה מחדש, השקענו רבות בעידוד תעסוקה איכותית עם שכר הולם, בדגש על הכשרות מקצועיות וקידום במקומות עבודה אצל האוכלוסיות המגוונות ואנו עדים כי המאמצים שלנו נושאים תוצאות בשטח".

עוד אומר השר: "פילוח הנתונים לשנת 2024 מוכיח באופן ברור את האתגרים הכלכליים והמשפחתיים שעימם התמודדו ומתמודדים משרתי המילואים ובנות זוגן לא רק בחזית הקרב אלא גם בעורף, ואת ההשפעה לטובה במצבם התעסוקתי בשל ההטבות שגיבשנו עבורם. לכן שמנו דגש על הגנה מפיטורים, סיוע כלכלי והקלות משמעותיות במקומות העבודה מתוך הוקרה והערכה על תרומתם הכבירה למען ביטחון ישראל. אמשיך לשרת את כלל העובדים בישראל, ולהעניק להם עתיד כלכלי טוב יותר".

לדברי מנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן: "לצד הפגיעה בתעסוקה שהמשק חווה באזורים מסוימים בעקבות המלחמה, אנו רואים מגמות מעודדות בשיעורי ההשתלבות של נשים בשוק העבודה. זו ההוכחה שכאשר אנו מייצרים תשתית מתאימה – הציבור נענה והפערים מצטמצמים. שוק העבודה הישראלי פיתח יכולת עמידות מול משברים בשנים האחרונות ואנו רואים זאת בשיעור האבטלה הנמוך יחסית. בנוסף, משרד העבודה ממשיך להשקיע בפיתוח תכניות תעסוקה ממוקדות עבור גברים חרדים וערבים ואני בטוח כי נראה את הפירות לכך בהמשך".