"ישראל מאבדת אנשי מקצוע מצוינים" • ביקורת חריפה

ועדת הבריאות של הכנסת דנה בחסמים העומדים בפני פסיכולוגים שעלו לישראל ומבקשים לעסוק במקצועם. במהלך הדיון, עלו טענות קשות על עיכובים ממושכים במתן רישיון, דרישות להתמחות מחודשת בשכר נמוך, והליך רישום בירוקרטי שמוביל רבים מהעולים לזנוח את תחום הפסיכולוגיה ולפנות למקצועות אחרים.

חבר הכנסת יוני משריקי (ש"ס), יו"ר ועדת הבריאות, הדגיש את הצורך הדחוף בשילוב עולים חדשים במערכת הבריאות, ובמיוחד בתחום בריאות הנפש, שם קיים מחסור חמור באנשי מקצוע. "חייבים להגביר שילוב עולים בכל מקצועות הבריאות, ובפרט בריאות הנפש, שכה נזק לתוספת איכותית ומקצועית בתחום", אמר משריקי. הוא קרא למשרד הבריאות לייעל את הליכי רישום הפסיכולוגים העולים, להסתייע בנתונים ובמידע מארגון "קעליטה", להנגיש מידע על הגשת המסמכים בשפות העולים ובאופן דיגיטלי, ולהסיר חסמים בירוקרטיים מיותרים – במיוחד לאור הקשיים בהשגת מסמכים כגון סילבוסים מתורגמים.

עוד ביקש משריקי ממשרד הבריאות לקדם החלטה עקרונית בוועדת הרישום שתאפשר מסלול ירוק לרישום בפנקס הפסיכולוגים לעולים ממדינות מסוימות, וכן לעבות את כוח האדם ביחידת הפסיכולוג הארצי כדי לשחרר את צוואר הבקבוק בטיפול בבקשות.

עוד באתר:

'קבעו שיר ורננים'

מהרו לרכוש: קמפה יופיע בנר ראשון של חנוכה

מערכת אמס

נושמים לרווחה

שבוע אחרי התיעוד: 6 השודדים המפורסמים נלכדו

גדי פוקס

חשש כבד

אזהרה חמורה: קצב התחלואה בעלייה תלולה

צבי טסלר

הפרשה המזעזעת

אחרי 14 שנה: רוצחו של לייבי קלצקי נפטר בכלא

אבי יעקב

נתונים שהציגה יונת מייזל, חוקרת ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, העלו כי בין השנים 2013–2023 הוגשו 12,405 בקשות לרישום בפנקס הפסיכולוגים – כ-77% מהן על ידי עולים חדשים, בעיקר ממדינות רוסיה, ארצות הברית, אוקראינה, צרפת וברזיל. לדבריה, משך הזמן ממועד פתיחת התיק ועד לרישום בפנקס עומד על כחצי שנה בממוצע, אך בפועל פסיכולוגים רבים ממתינים כשנה וחצי ואף יותר לרישיון. במהלך התקופה הזו החלו רק 171 עולים בהתמחות, רובם בפסיכולוגיה חינוכית.

אריאל קנדל, מנכ"ל ארגון "קעליטה", התריע על המחסור החמור בפסיכולוגים בישראל, ובפרט דוברי צרפתית, בעוד שעולים רבים מצרפת – בעלי תארים גבוהים וניסיון מקצועי רב – מתקשים לקבל רישיון לעסוק במקצועם בארץ. לדבריו, "ההליך הבירוקרטי הארוך, חוסר ההכרה בניסיון קודם, דרישות מסמכים לא סבירות ודרישה לעבור התמחות נוספת, גורמים לעולים רבים לנטוש את המקצוע ולחפש עבודה אחרת. כך ישראל מאבדת משאב יקר של כוח אדם מקצועי, וכ-50,000 עולים דוברי צרפתית נותרים ללא שירותי בריאות הנפש בשפתם". קנדל הוסיף כי לאחת מקופות החולים אין כלל שירות פסיכולוגי דובר צרפתית, וציין: "דרישת התמחות מפסיכולוג בעל ניסיון של 30 שנה, היא בלתי אפשרית – במיוחד בשכר הנמוך שמוצע".

רונן פוקסמן, מנהל תוכנית עליית הרופאים ב"נפש בנפש", התייחס אף הוא למחסור החמור בכוח האדם שמטפל בבקשות לרישוי פסיכולוגים עולים במשרד הבריאות. לדבריו, בנוסף לכך, ההתמחות בישראל מוגבלת כיום לשישה תחומים בלבד, ואינה מותאמת למגוון ההתמחויות הקיימות במדינות אחרות.

מריאל הוברמן, מנכ"לית הסתדרות הפסיכולוגים, ציינה את ההשקעה הכספית הגדולה הנדרשת מהעולים לצורך הכנת מסמכי הבקשה לרישיון.

סמדר אמסלם, פסיכולוגית שעלתה מצרפת, שיתפה כי עבדה שנים רבות בצרפת, עברה מבחנים קשים והתקדמה מקצועית, אך ממתינה כבר שנה וחצי לרישיון. היא הדגישה את הקושי בקבלת מסמכים מהאוניברסיטאות בחו"ל עקב אנטישמיות, שמקשה עוד יותר על הליך הרישום.

גבריאל פרץ, הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות, טען כי המשרד מחויב לסייע לעולים, אך ציין שהקושי נובע מהשוני בין המדינות: "בכל מדינה מוגדר המקצוע אחרת, ותוכנית הלימודים משתנה בין מוסדות", אמר. "לכן יש צורך בבדיקה מעמיקה של כל תוכנית לימודים – כדי לוודא לאיזה תחום פסיכולוגי היא מתאימה. לבדיקה כזו דרוש זמן".