
תחקיר המתקפה על מחנה מו"פ במהלך השבעה באוקטובר מתפרסם הבוקר ע"י צה"ל, ממנו עולה כי לפחות 35 מחבלים חדרו למרחב המחנה במטרה לבצע טבח המוני. התחקיר חושף את גבורתם יוצאת הדופן של לוחמי ומפקדי צה"ל, שבלמו את המחבלים בגופם, מנעו חדירה לחדר האוכל ולמיגוניות, והצילו חיים רבים תחת אש כבדה. הקרבות, שנמשכו שעות ארוכות, הסתיימו בחיסול 10 מחבלים, אך במחיר כבד: ארבעה לוחמים ומפקדים נפלו, ו-17 נפצעו, חלקם המשיכו להילחם למרות פציעותיהם.
תחילת המתקפה: כאוס וחדירת מחבלים
המתקפה החלה בשעה 06:29 עם התרעות "צבע אדום", כאשר פצצות מרגמה ורחפנים התפוצצו בתוך המחנה. תצפיתניות דיווחו על חדירת למעלה מ-100 מחבלים בעשרה מוקדים בגזרה הפלוגתית, כאשר כ-20 מהם התקדמו על אופנועים לעבר המחנה. בשעה 06:47, עשרות מחבלים פרצו דרך שער הכלים המשוריינים ושער הכניסה הראשי, חמושים בנשק קל, טילי כתף, מקלעים, רימונים ומטענים. המחבלים התמקדו בחדר האוכל הפלוגתי, שבו הסתתרו רוב הלוחמים, וכן במיגוניות ובחמ"ל, בניסיון לבצע הרג המוני.
עוד באתר:
בשעה 07:00, המחבלים פתחו בירי מסיבי לעבר חדר האוכל, תוך ניסיונות חוזרים ונשנים לחדור דרך הפתחים הקדמי והאחורי. סרן שילה ראוכברגר הי"ד, מפקד מחלקה, ומפקד מחלקת החוד, הובילו את ההגנה על חדר האוכל, ופקדו על הלוחמים להגן על הפתחים. החלטה זו, שהתקבלה תחת לחץ קיצוני, מנעה מהמחבלים לפרוץ לחדר האוכל, שבו היו לכודים לוחמים רבים, ובכך הצילה חיים רבים. במהלך שלוש שעות של קרבות עזים, המחבלים ניסו להשליך רימונים ומטענים פנימה, ואף ניסו לייצר שריפה בתוך חדר האוכל, אך נבלמו על ידי הלוחמים.
גבורת הלוחמים: הקרבה עצמית מול אויב אכזרי
במהלך הלחימה, לוחמים ומפקדים הפגינו אומץ לב יוצא דופן. סמל עמיחי רובין הי"ד, שבלם בגופו את הכניסה לחדר האוכל לצד סרן שילה ראוכברגר הי"ד, נפצע קשה בקרבות ונפטר שלושה ימים לאחר מכן מפצעיו. סרן ראוכברגר המשיך להילחם עד שנפל מפציעותיו. סמל-ראשון שלמה רשטניקוב הי"ד, מתנדב שעלה ארצה לשרת בצה"ל, נפל אף הוא בפתח הראשי של חדר האוכל תוך שהוא מונע חדירת מחבלים. במיגונית הדרומית, סמ"ר דביר חיים רסלר הי"דאחז בדלת המיגונית בגופו, ומנע מהמחבלים לפרוץ פנימה, במחיר חייו, ובכך הציל שני לוחמים נוספים.
במקביל, המחבלים ניסו לפרוץ למיגוניות ולחמ"ל באמצעות טילי כתף, מטענים וירי מקלעים. הלוחמים שבתוך המיגוניות חסמו את הדלתות בגופם, והדפו את ניסיונות הפריצה. למרות נחיתות מספרית משמעותית, הלחימה העיקשת של הכוחות במחנה שיבשה את תוכניות המחבלים וצמצמה את מספר הנפגעים.
שליטה זמנית של המחבלים והגעת תגבור
התחקיר חושף כי המחבלים השיגו שליטה מבצעית זמנית במחנה עד השעה 10:00, לאחר שריתקו את הכוח הפלוגתי והצליחו לנטרל את הסד"כ הלוחם. עם זאת, בשעה 09:00 הגיעו חמישה לוחמי תגבור ברכב סיור, סרקו את המחנה וחילצו שני לוחמים מהמיגונית הצפונית. המחבלים, שזיהו את הגעת התגבור, החלו לסגת תוך הצבת מארבים בצירי הגישה למחנה, מה שהקשה על כוחות נוספים להגיע.
מפקד הפלוגה, שניסה להגיע למחנה, נתקל במארבים והתקשר לחמ"ל יחידת 669 לדווח על כמות הפצועים ולתאם פינוי. במקביל, קצין חניך ממכללה לפיקוד טקטי, שהגיע מביתו על אף האזהרות, תפס פיקוד על הכוחות במחנה. הוא ארגן את הלוחמים לחוליות אבטחה וטיפול בפצועים, והציב לוחמים עם מקלעי "נגב" בעמדות הגנה. הקצין הוביל את תהליך הפינוי הרפואי תחת אש, תוך שיתוף פעולה עם צוות יחידת 669.
פינוי הפצועים תחת אש
בשעה 13:21, מסוק פינוי של יחידת 669 נחת בסמוך למחנה, והחל תהליך פינוי ארבעה פצועים דחופים. במהלך הפינוי, נפתחה אש משני מוקדים לעבר הכוח, המסוק והמחנה, ופצעה שני לוחמים נוספים. הכוח השיב אש, ובתמיכת מסוקי קרב, חוסלו שבעה מחבלים נוספים. בשעה 15:40, מסוק נוסף נחת במרכז המחנה ופינה חמישה פצועים נוספים, ובשעה 19:00 פונה שארית הפצועים. עד השעה 21:00, כוחות סיירת גולני הגיעו לעיבוי ההגנה, ואפשרו לפלוגה להתארגן להמשך הלחימה.
מסקנות התחקיר: כשלים וגבורה
התחקיר חשף כשלים משמעותיים בהיערכות המחנה, כולל היעדר התראה מוקדמת, נטישת עמדות שמירה עם תחילת ההתקפה, ואי-עיבוי עמדות ההגנה בהתאם לתרגולות המבצעיות. כתוצאה מכך, המחנה לא היה ערוך ביעילות לדחות את המתקפה. עם זאת, התחקיר שיבח את גבורת הלוחמים והמפקדים, שפעלו בנחיתות מספרית מול אויב אכזרי. פעולותיהם של הקצין החניך, כוחות האוויר ויחידת 669, שפינו פצועים תחת אש, הוגדרו כהרואיות והצילו חיים רבים.