תמונת מראה: מי באמת מחזק את חמאס ומחליש את ישראל

שני אירועים מזעזעים נחשפו בימים האחרונים לעיני הציבור.

האחד, אירוע ציבורי והשני אירוע יותר פרטי.

לכאורה חסרי קשר לחלוטין בין אחד לשני, אבל בהתבוננות יסודית ישנו קשר רעיוני עמוק בין השניים.

נתחיל מן האירוע הפרטי והקטן יותר.

כולם צפו בזעזוע בדיווח על אחראי מחלקת הטורפים בגן החיות התנ"כי בירושלים, שהותקף למוות באכזריות רבה על ידי נמר פרסי גדל מידות. אותו נמר תקף באכזריות רבה ובברוטליות את מי שדאג לו באופן קבוע, האכיל אותו וטיפל בו.

המחדל כך מתברר, נגרם מחוסר זהירות והשארת דלת פתוחה. האסון היה בלתי נמנע.

להעמיד במבחן את טבעו ואופיו של נמר, זהו ניסיון חסר סיכוי.

האירוע השני, מפלצות החמאס שחררו סרטון יזום ומחושב היטב של שני חטופים מורעבים, עירומים למחצה, כדי לחשוף את עצמותיהם הבולטות, והכריחו אותם לפרט יומן חודשי של הרעבה מכוונת.

וכאן הבן שואל, מה הקשר בין הדברים?

ובכן מבט בוחן מגלה כי ישנו קשר חזק בין שני האירועים. ולא רק בתחום אחד.

התחום הראשון המשותף לשניים הוא הגישה הנכונה בטיפול בחיות טרף. כלומר הבנת המציאות וזכירתה, עם מי יש לך עסק, ומה ניתן לצפות ממנו.

התחום השני והחשוב יותר, הוא ההתייחסות לטורפים על שניים.

ההבנה וההכרה מול איזה יצורים אתה מתמודד, היא קריטית להישרדות.

כאשר ישנה פילוסופיה או תפיסת עולם מכוונת או שוגגת, שמולך יש בן אנוש ולא טורף, היא אסון לאומי.

כאשר אלמנטים דומיננטים ומכריעים בחברה, מתייחסים לטורפים על שניים כבני אנוש, ודורשים בשלומם ובטובתם, בהכרח חיי בני אדם מופקרים לאכזריות חייתית.

הלינקץ' בין השניים הוא ישיר וברור.

מלחמות הגיוניות, אפשר לנהל מול בני אדם.

כשהפרטנר שלך הוא עמוק מתחת למינימום של בן אדם, רחוק מהגדרת אדם, חובה להנמיך מאוד ציפיות ולהתמקד במיגורו המוחלט או חיסולו.

כשהתורה כתבה על ישמעאל: "והוא יהיה פרא אדם", היא באה ללמדנו עם איזו אומה יהיה לנו עסק לאורך הדורות.

אומה שבסיסה "פרא אדם".

לא אדם ולא בן אדם אלא תת אדם. פרא אדם.

הגדרה א-ל-הית שמשמעותה, יצור אנושי שאין לו כללים בסיסיים של אדם.

נטול אמינות בסיסית, נטול ישרות והגינות, רווי אכזריות, שכל משא ומתן או התנהלות כלשהי מולו היא חסרת בסיס שאפשר לסמוך עליו במשהו.

כמובן שלכל כלל יש יוצאים מן הכלל, שאינם באים ללמד על הכלל.

אבל הכלל הוא שבכל מה שקשור לבני ישמעאל לדורותיהם, אין שום צפי, אין אמון, אין אנושיות.

השקר, הנכלוליות, הרמאות, השפלות והברבריות, הם הם ה-DNA.

זה אולי נשמע מעט גזעני, אבל סקירה קצרצרה מוכיחה את המציאות. לא תמצאו כמעט ארץ ערבית אחת בעלת משטר דמוקרטי אמיתי.

די להציץ מה קורה בחברה הערבית, מבחינת פשיעה, אלימות, הגינות וישרות כבוד המשפחה ועוד, כדי להבין כמה החיים שם קשים ומסובכים, וקטלניים למרות מאמצי על של השלטונות למגר.

כי מדובר בתרבות ובאופי שזאת דרך החיים הספונטנית בה.

נכון, ישנם אחוזים לא מעטים של בני תרבות שונים בחברה הערבית.

אבל האווירה השולטת, תרבות הרצח, קידוש המלחמה, הג'יהאד, השאיפה להיות שהיד, הצימאון לדם וחינוך לחרב ונשק, התחמנות והשקר, הם המרכיב המרכזי בחברה הזאת.

מי שמנסה להכחיש הוא או טיפש גמור שלא מבחין בין ימינו לשמאלו, או מבעלי האג'נדה החולנית שהיא מושא מאמר זה.

ואם בסתם בני ישמעאל הדברים אמורים, קל וחומר בארגוני טרור חייתיים שהקשר בינם לבין בני אדם הוא יותר רחוק מאשר קרוב.

התנועה הפרוגרסיבית, שמאלנית בעיקרה, שכבשה את רוב התרבות באירופה, בארצות הברית ובישראל, וכן בחלקים נוספים של העולם, הפכה את עצמה ביודעין לקרבן של האיסלאם הרדיקלי, של בני ישמעאל ואחרים, בתהליך קולקטיבי של התאבדות.

מאחר ואין זה נושא המאמר, לא נרחיב בעניין, אבל כל מי שעיניו בראשו יודע שאירופה היא יבשת אבודה.

למרבה האסון והצער, מדינת ישראל עוברת תהליך דומה. השולטים בפועל במדינה הם כידוע, לא הממשלה הנבחרת ולא הכנסת.

התהליך הדמוקרטי בישראל הוא בלוף ידוע.

השלטון האמיתי נמצא בידי מערכות אחרות לגמרי.

בית המשפט העליון, ורוב אלו שתחתיו, הייעוץ המשפטי הראשי והמשני כלומר במשרדי הממשלה והכנסת, הפרקליטות, השב"כ, הפיקוד הצבאי הפרקליטות הצבאית, ודובריהם הנאמנים – התקשורת.

הם השלטון האמיתי הטוטאליטרי.

כל אלה חברו יחדיו, פועלים ומונעים מתפיסת עולם פרוגרסיבית חולנית מעוותת ואכזרית.

אפשר להאריך עד אין קץ במעלליהם בכל התחומים. החברתי התחוקתי, החינוכי, היחס למסורת והזהות ותפיסת העולם הבסיסית, שעל פיהם קובעים ומעצבים ומחליטים כל הללו על חיינו פה בכל התחומים. אבל אנחנו נתמקד בתחום אחד שהוא הנושא.

היחס לאויב ולמלחמת ההישרדות מולו.

ישראל מנהלת מלחמה בתנאים לא שוויוניים, בהגדרה הקיצונית ביותר.

ישראל כמדינה ריבונית מחויבת לחוקים ואמנות, מתנהלת מול אויב ברברי שג'ינג'יס חאן נחשב בן תרבות מולו.

ארגוני הטרור מכל הסוגים, חיזבאללה, איראן, חמאס, הג'יהאד האיסלאמי, הפאתח בכיסוי הרשות הפלסטינית ועוד כהנה וכהנה, אינם מחויבים לשום אמת מידה אנושית. מדובר ביצורים נטולי רחמים לחלוטין, נטולי אנושיות בסיסית, נטולי הגינות מינימלית, רמאים שקרנים, קניבלים צמאי דם ורוויי אכזריות.

ישראל מתחשבת באוכלוסייה של אויב יותר מכל אחד אחר בעולם, שמנגד כל אויביה עושים את עיקר המאמץ לפגוע באוכלוסיה אזרחית נקודה ישראל שולחת את חייליה להגן בדרך כלל על אזרחים כאשר אויביה משתמשים באזרחים כמגן אנושי ובניסיון אינסופי לגרום לישראל להפיל מהם חללים מה שמשרת אותם.

בעוד שישראל עושה כל מאמץ לספק אוכל ואפילו דלק לתושבי עזה שכמעט כולם אוהדי ותומכי חמאס לפחות בעברם, עושה החמאס בדיוק את ההפך וגוזל בברבריות רצחנית את המזון לעצמו ועושה כל מאמץ להרעיב את עמו שלו.

לפני זמן מה ביצעו כמה אוזבקים פיגוע אכזרי ברוסיה.

שניים מהם נתפסו והובאו לבית משפט, כאשר האחד הגיע נטול אוזניים שנכרתו ללא רחמים על ידי אנשי הביטחון, ואת השני לא ניתן היה להכיר מחמת פרצופו הנפוח וכתמים אדומים כהים זרועים על פניו.

אינני אומר שזה הוא היחס המתבקש בהכרח כלפי רוצחים אכזריים, אבל מדובר בגישה בריאה לחלוטין. לרוצחים אכזריים חיות טורפות על שתיים יש יחס אחד ויחיד מתבקש.

מה שברור שאם יש עוד אי אלו אוזבקים שיש להם תוכניות דומות, התמונות מרוסיה נטלו לרובם את החשק לחלוטין. למרבה האסון המצב כאן בארץ הוא הפוך לחלוטין עד הקצה.

כאן כאשר נתפסו רוצחי הנוח'בה המפלצתיים, אלו שכרתו איברים מאנשים חיים, הכניסו ילדים ותינוקות חיים לתנור החם, שרפו רכבים על יושביהם, שחטו אנסו וביצעו כל אכזריות שיכולה לעלות על הדעת ללא תחתית, כאשר הם נתפסו, היינו מצפים לראותם מגיעים לבית משפט חצי מתים לכל הפחות.

מה שקרה בפועל, שבמשך חודשים ארוכים הם כלל לא הגיעו לבית משפט.

הפרוגרס על כל זרועותיו השתלט על האחריות עליהם ונטל אותם תחת חסותו, תוך כדי שהוא מנטרל כל גורם אחר מן העניין, לרבות הרשויות המופקדות חוקית.

הם היו במחנה או בבתי כלא עם פיקוח ישיר של השלטון הפרוגרסיבי כמו על מוסד לילדים של משרד הרווחה.

אין ספור גופים החל מבתי המשפט ומטה עמלו ושקדו על טובתם של המפלצות, לוודא שיש להם את כל התנאים לרמת חיים שאפילו בעזה לא היה להם. יתר על כן הנחיות הצבא אסרו לירות עליהם בשעת הקרב אלא בתנאים מגבילים ביותר, שמסכנים את חיי החיילים יותר מאשר את חיי הרוצחים.

והכל כמובן בפרסום נרחב ומתאים בכל העולם כאשר במנהרות ומאורות החיות הרעות בעזה משפשפים ידיים בהנאה. מה שיותר גרוע, חיילים שהתמודדו עם המפלצות, זכו למעצרים וחקירות והתעללויות בחשד שהם לא נהגו בשיא העדינות וכראוי בחיות הטרף, לרבות עלילות שווא כדי להטיל מורא ואימה על חיילי ישראל מול הטורפים.

בית המשפט העליון עסוק כבר קרוב לשנתיים בתנאי המחיה של רוצחי הנוח'בה ושל מיליון תומכיהם בעזה.

כך גם השמאל הפרוגרסיבי שמנהל מסעות ארוכים מיוחצנים להיכנע לרוצחים ולכל תנאיהם במסווה של דאגה לחטופים, כל אלה מלמדים את חיות הטרף ואת הרוצחים כי מישראל ותושביה הם טרף קל.

המסע המתוזמן בחברה השמאלנית וכלי התקשורת בארץ ובכל העולם, על אשמתה של ישראל בהרעבת עזה כביכול, נותנים לחיות הטרף מזון רב וכוח רב להמשיך לטרוף.

הם למדים כי להכניע את המדינה ואת צבאה, יש צורך אך ורק בשני דברים. בסבלנות של חיה טורפת ובאכזריות מוחצנת ככל האפשר כדי לשבור את רוחה של ישראל ולהמשיך לטרוף.

מפני הקיצור אינני מאריך לפרט את כל מעלליהם של הדיפ סטייט ומעצבי דעת הקהל והציבור של הפרוגרס ואשמתם במצב.

אך נסתפק בהגדרה הכללית, כי המרעיבים האמיתיים של החטופים, הם אלה שנותנים רוח גבית חזקה ביותר לרוצחים האיסלאמים, ומלמדים אותם שהיהודים אשמים.

מלמדים אותם שהיהודים תמיד יתקפלו, היהודים תמיד יתחשבו ולמי שנופל בשבי לא רק שלא יקרה כלום, אלא יקבל שיפור משמעותי בתנאי החיים.

המדרש בבראשית אומר: כיון שנברא הברזל התחילו האילנות מרתתים אמר להן מה לכם מרתתין עץ מכם אל יכנס בי ואין אחד מכם ניזוק: הברזל הקטלני הרצחני של קרדומם החד של רוצחי החמאס, מונף ורוצח בכוחם של העצים מתוכנו המשמשים לו כידית.

כי האג'נדה הפרוגרסיבית, זאת שמנסה למחוק את הזהות היהודית ולהכניס תחתיה תרבות מעוותת עד היסוד בכל התחומים, היא הכוח האמיתי של הרוצחים בני ישמעאל.

היא ואנשיה הם הם המרעיבים האמיתיים של החטופים.