"ילד אוטיסט האבא היה אוהב הרבה יותר": צפו

איש החינוך הרב שלמה ריין, מנהל מרכז האזינו, מתייחס בפאנל המחנכים של ועידת החינוך הערב ב'קול חי' לסוגיית גילויי האהבה והחיבה בין הורים לילדיהם המתבגרים: "מאוד ברור. להגיד 'לא' זה לא גרוע, להגיד 'לא' זה דבר ברור. האם 'לא' מייצר איזשהו קושי בין האבא לילדים? כמים פנים לפנים כן לב האדם לאדם. אם הילד מרגיש שהאבא אוהב אותו, לא שהאבא דואג מה השכנים יגידו, ומה יגידו בבית כנסת, ומה יגידו בקהילה, לא רלוונטי. פה בבית, אבא, אימא, אנחנו אוהבים את הילד שלנו – ללא תנאי. אז גם ה'לא', הוא מגיע מאותו מקום של אהבה".

"זה לא סותר לאהוב ללא תנאי, ולא להסכים עם הדרך של הילד. זה חלק מסמכות. מותר לי להגיד לילד, 'אני לא מוכן, ואני לא מסכים עם מה שאתה עושה'. ואני גם יכול להגיד לו, 'אצלנו בבית, אפרופו אצלנו בבית, לא מתאים לי שתלך כך או כך'. אבל זה לא סותר את האהבה", אומר הרב ריין.

הרב פנחס ברייער, מנהל 'לגדל', מגיב ואומר: "יצא לי להיות בשבתות להורים שיש להם נוער מתמודד, ואם נסכם במשפט אחד את המסר של כל המרצים והרבנים לאורך כל השבת, זה 'לאהוב אותם, כמו שהקדוש ברוך הוא אוהב אותנו בכל מצב. ואני תמיד יוצא משבת כזאת, ואני חושב, למה הילד צריך לנשור כדי שאבא שלו יאהב אותו? למה בחור שלומד בישיבה קטנה וקצת קשה לו, הוא מתמודד, הוא לא בטוח שאוהבים אותו".

עוד באתר:

צפו בתיעודים

רצף אזעקות במרכז הארץ: נצפה טיל מתפצל

שמעון כץ

צפו בתיעוד

זזים ו'בום'! כך חוסלו חיילי המשטר האיראני

קובי פינקלר

תיעוד מטלטל

טירוף: סיכן את חיי התינוק על האופנוע בשביל לייקים

גדי פוקס

בלתי נתפס

אסון בין המצבות: הגיע לפקוד את קבר סבו ונהרג

אלי יעקובוביץ

לדברי הרב ברייער, "בציבור שלנו יש רגישות מיוחדת לתסמונות, לאוטיזם, מביאים אותו לבית כנסת ומראים לכולם, זה הילד המיוחד שלי. כמה פעמים אני מסתכל על בחור ואני אומר, חבל שהוא לא אוטיסט. אם הוא היה אוטיסט, איך אבא שלו היה אוהב אותו? אם הוא היה תסמונת, אבא שלו היה ממש משוגע עליו. אבל מה? הוא בחור רגיל, הוא לא כישרון".

לשיחה מצטרף גם המחנך הרב ברוורמן, מרצה בכיר ב'ערכים', שאומר: "היו לי הרבה שיחות עומק עם ההורים בנושא הזה. הם אוהבים את כל הילדים. גילויי אהבה זה אצל ילדים מתמודדים, או אצל ילדים מיוחדים. אז לא הייתי אומר שהוא לא צריך להתמודד כדי שאהבו אותו, כי אהבו אותו גם קודם. פה יש גילוי אהבה, פה אין גילויי אהבה. ההורים בתת-מודע שלהם אוהבים את הילד. אבל אז אין פה גילויי אהבה".

הרב ברייער מחדד: "יש לאהוב ברמה שאם יהיה אש, אבא יקפוץ לאש ויוציא אותו. אבל אם אין אש יש הרבה שמשדרים לילד, אתה מאכזב אותי. אדם שמרגיש שהוא מאכזב, הוא מסתובב עם חור. זה לא נותן לו כוח להתגבר, וזה לא נותן לו כוח להשתדל, וזה לא נותן לו כוח להיות טוב".

הרב דוד ברורמן: "בוא ניקח מילה, שהיא מוכרת לנו מאוד, שיש כאלה שמגדירים אותה שזאת ההגדרה של אהבה, זה אכפתיות. אז אם נגיד שאהבה זה אכפתיות, אכפת לי ממך, אני לא רוצה להיות אדיש, רק מה, יכול להיות שאני מגיב, אולי קצת יותר אגרסיבי, אולי פחות אגרסיבי, אבל אני אוהב אותך. רק מה, לא תמיד יש לנו את המודעות לבטא את גילוי האהבה. אני אומר להורים, תגלו את זה יותר. לפעמים ההורים עצמם שומעים את המשפט הזה, אולי אני באמת לא אוהב את הילדים שלי ואני מוכיח להם שהם כן אוהבים את הילדים. צריכים את גילויי האהבה בצורה יותר טובה. אצל המתמודדים מגלים את האהבה בצורה מאוד טובה".

הרב ריין: "אתם נגעתם בנקודה סופר רגישה. יש פחד להורים. זה יושב גם על המקום של הסמכות. כשילד שלי מתבגר, ואני אגלה לו גילויי חיבה ואהבה, הטבעי שלו שהוא ידחה את זה. זה לא נעים לו. ואז אני כהורה מאבד טיפה את התחושה של הביטחון, איך אני מראה לו את האהבה שלי. זו לא שאלה אם יש אהבה. יש אהבה, השאלה היא איך אני מראה את זה. כשזה ילד עם תסמונת, או ילד מיוחד נקרא לזה, הרבה יותר קל לי לשדר את האהבה הזאת, כי הוא מגיב. כשיש לי אינטראקציה עם ילד מתבגר, שם מגיע ההורים שאומרים, אני לא מכיר את הילד שלי. זה לא שהוא לא אוהב אותו, הוא לא מכיר, הוא לא יודע את השפה, ואת זה צריך ללמוד".

"ואז מגיעים הבנים והולכים לישיבות, ופחות בבית, ואז גם נוצרים פערים", מסכם המנחה בצלאל קאהן את הדברים.