כתב וצילם: קובי פינקלר
הדרך היורדת לים המלח עוטה בימים אלו של תחילת האביב, מרבדים ירוקים.
תכול השמים, מורגש כאן בכל עת. כמעט 330 ימים בשנה, לא שולטים העבים בשמי ים המלח והתוצאה בהתאם. הוד קדומים בתוך סלעי המדבר, צמחי מדבר אופייניים (כמו צמח האוג שאליו ואל הנחל הקרוי על שמו תיכף נשים פעמינו), והמון שלוה.
יוצאים לטיול? אל תשכחו לקחת מצלמה. לפרטים הקליקו כאן.
עוד באתר:
כל מי שיורד בימים אלו למקום הנמוך ביותר בעולם, חש את מנעמי הטבע אותם הפכו אנשי האזור לפנינת חמד של ממש. בנחלים (החרבים ברוב ימות השנה) מקווי מים, ואפילו ים המות, מגלה חיים.
בחופו של הים, הוקמו צימרים ומסעדה כשרה והאפשרויות העומדות בפני המטייל רבות. מסלול ההליכה עובר בינות לצוקים תמירים וצומח ייחודי לסביבה, הלו הוא צמח האוג שממנו כאמור, שאב הנחל את שמו. שיח האוג גדל במצוקים ועל מדרונות סלעיים במדבר יהודה. גובהו של השיח הוא עד 4 מטרים, קוציו ארוכים ופירותיו הסגלגלים מבשילים בסוף הקיץ.
משפחה או מטייל בודד המחפשים מסלול אתגרי המתאים לכל המשפחה, ימצאו את מבוקשם בנחל הזה המשלב נוף, טיפוס אתגרי על סולמות, הליכה בתוך נקיק צר ומסתורי ומסלול טבעתי שאינו מצריך שני כלי רכב והכנה מורכבת.
וכפי שאנו שואלים בטרם ההליכה, היכן אנחנו? אז נא הכירו: סמוך לקיבוץ אלמוג בדרך לים המלח. נוסעים עד לצומת אלמוג ופונים ימינה לעבר הקיבוץ, נוסעים על דרך עפר עד אשר מבחינים בשילוט – שמורת נחל אוג מסלול טבעתי כחול. מחנים ומתחילים ללכת.
פנינו כלפי מערב, לפי הסימון הכחול. לאחר הליכה של מספר דקות נוכל לסטות מעט מן השביל ולהתבונן במצוקיו הגבוהים של הנחל הפרוסים מתחתינו. לאחר עוד מספר דקות של הליכה נתחבר לשביל ג'יפים המסומן בשחור. מולנו שלט – שטח אש. לא להיבהל. לא לשם פנינו. אנו פונים שמאלה – דרומה. נמשיך עם שביל העפר תוך כדי ירידה אל עבר אפיקו של נחל אוג. בנקודה בה חוצה שביל העפר את הנחל נפנה שמאלה (מזרחה) עם סימון השבילים הירוק לתוככי הקניון התחתון של הנחל.
לאחר הליכה של כמה מאות מטרים בקניון, נפגוש במפל של 4 מ' ונרד בו בעזרת יתדות, עוד כמאה מטר נפגוש מפל נוסף של 7 מטר, גם כאן נעזר ביתדות לצורך הירידה. עוד הליכה של כמה מאות מטרים ואנו במפל האחרון והגבוה מכולם שגובהו כ- 10 מ'. הירידה במפל מצד ימין ובסיוע יתדות.
מתחתית המפל נלך עוד כמה מאות מטרים. כאשר נגיע אל עמודי חשמל הנמצאים בנחל, נעלה שמאלה בשביל עפר ובהליכה קצרה נגיע אל הרכבים. הכל פורח בימים אלו. צבעי ורוד, צהוב וירוק שולטים בכל פינה. מזג האויר מתאים יותר מתמיד לבקר במקום.
הלו, הלו זה ים המלח בכתבה? שאל אותי מאן דהוא.
מסתבר שכן. הגידולים בצד הדרך בקיבוץ אלמוג וקליה הסמוך, הפרחים, הגמלים, גם שפעת המים היורדים בינות לצמחי הגומא ואפילו האוכל המיוחד כולם שייכים לים המלח. מהרו פן תאחרו עוד מעט יהיה כאן חם מכדי לטייל.
ואיך מגיעים?
יורדים בכביש היורד לים המלח בדרך יריחו. בכניסה לקיבוץ אלמוג פונים ימינה עד לשילוט שמורת אוג.
לסיכום:
משך ההליכה – בין שעתיים לארבע, (מותנה במספר המטיילים בנחל) וניתן ללכת במסלול הפוך מהמתואר בהמלצה זו, כלומר לעלות במפלים. אין לטייל בנחל בימים גשומים ובימים בהם ישנו חשש לשיטפונות. מפת סימון שבילים צפון מדבר יהודה.
מידע תורני:
בית הכנסת הקרוב והפעיל ביותר באזור נמצא במצפה יריחו בואך ים המלח.
מסעדה כשרה- הצ'אנס האחרון – מול קיבוץ אלמוג
