אחד מסיפורי הגבורה הקשורים להתיישבות היהודית בארץ ישראל, הוא הסיפור על קרב "תל חי" שבגליל העליון. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על יוסף טרומפלדור.
א. יוסף נולד בר"ח טבת תרמ"א (נובמבר 1880) בעיר פיאטיגורסק שבקווקז. אביו זאב (וולף) היה קנטוניסט זה שנחטף בגיל 13 לעבודות הצבא ולמרות התופת שעבר שמר על יהדותו. אימו פדוסיה, אשה משכילה. יוסף היה ילד רביעי משבעת ילדי המשפחה. אביו חינכו לנאמנות ליהדות אבל גם לצאר הרוסי, לצבא הרוסי.
ב. גדל בעיר רוסטוב, את לימודיו החל הילד יוסף בחדר ומשם עבר לבית ספר עירוני ברוסטוב והצטיין בלימודיו. יוסף הנער ניגש לבחינות כדי להצטרף ללימודים בבית הספר הריאלי שבעיר, עבר הבחינות בהצלחה רבה אבל עקב היותו יהודי (הנומרוס קלאוזוס – ההגבלה בכמות התלמידים היהודים) סורב. יוסף חזר לעיר הולדתו פיאטיגורסק ובהשפעת אחיו רופא השיניים למד רפואת שיניים. ב-1902 קיבל דיפלומה ממשלתית כמרפא שיניים.
עוד באתר:
ג. טרומפלדור הושפע ממשנתו של בנימין זאב הרצל, נעשה ציוני. הושפע גם מאד מהסופר הרוסי לב טולסטוי מחבר המסה הגדולה "מלחמה ושלום". יוסף הקים בעירו חוג ציוני אך נאלץ להפסיק פעולתו בעקבות גיוסו לצבא. השפעתו של טולסטוי הייתה אנטי מילטריסטית אך החליט להתגייס כדי שלא יאשימו אותו בפחדנות יהודית. תוך כדי שירותו הצבאי העלה טרומפלדור רעיונות על התיישבות בארץ ישראל.
ד. טרומפלדור שירת במיטב היחידות של הצבא הרוסי וכשהחלה מלחמת רוסיה-יפן יצא שמו ברבים כגיבור בעל תכונות של קור רוח וכוח עמידה בקשיים. על הצטינותו זו זכה באות הצטיינות ובהעלאה בדרגה. התנדב ליחידת קומנדו שביצעה משימות מסוכנות מאד. ביחידה זו נתקל בתופעות אנטישמיות ולכן החליט להוכיח לכולם את אומץ ליבו תוך ביצוע מעשי גבורה.
ה. באוגוסט 1904 נפצע קשה כשפגז ריסק את ידו השמאלית, הרופאים נאצו לקטוע היד מעל המרפק. דרש וקיבל רשות לחזור לשרות ביחידתו ולאחר שקיבל אות הצטיינות גבוה יותר מהפעם הראשונה וכן העלאה נוספת בדרגה, התמנה למפקד מחלקה. למרות היותו יהודי חייליו העריצו אותו. בינואר 1905 נכנעו חיילי הגדוד של טרומפלדור והוא נלקח למחנה שבויים ביפן.
ו. בשבי היפני חולקו השבויים לפי דתם והיהודים היו כ-1735 שבויים. פגישתו של טרומפלדור בשבי עם אחיו היהודים גרמו לו רגשות לאומיים חזקים. יזם ויסד קופת הלוואות לחבריו, הקים בתי מלאכה, בית ספר, ספריה ולהקת תיאטרון. הנושא היהודי היווה לו מניע לפנות ליפנים בבקשה לסיוע באפיית מצות לפסח. הפך עולמות כדי להשיג ספר תורה, טליתות וסידורים. פעולה ייחודית נוספת הייתה להקים אגודה ציונית בשם "בני ציון השבויים ביפן" אגודה שמנתה כ-120 חברים. הוציא שבועון ציוני ביידיש וברוסית בשם "דער יודישע לעבן" (החיים היהודיים), כשהוא העורך וכותב רוב החומר.
ז. עם שחרורו (1906), היה טרומפלדור ליהודי הראשון שקיבל דרגת קצונה, מבלי שהמיר את דתו. אשת הצאר העניקה לטרומפלדור, בנוכחות הצאר, מדליות הצטיינות ומחווה אנושי של יד תותבת לגדם שלו. הצבא רצה שימשיך בקריירה הצבאית, אבל יוסף ראשו ורובו היו בתכניות לעלות ארצה וליישב את ארץ ישראל. כחלק מתכניתו החליט להשלים השכלתו וכך השלים תעודת בגרות ולמד משפטים . סיים לימודיו בהצלחה בשנת 1912.
ח. לאחר סיום לימודיו יצא טרומפלדור עם קבוצה של סטודנטים לנסות להקים בארץ ישראל מושבה שיתופית בעלת אורנטציה סוציאליסטית –קומוניסטית .הרעיון שיתוף מלא בעבודה וברכוש. היוזמה הייתה להיות עצמאיים ללא עזרה של המוסדות בארץ. ההתחלה הייתה בדגניה א' אבל לאחר כמה שבועות 15 חברים עברו לחוות מגדל שלחוף הכנרת ונקראו "הקומונה המגדלאית", הקשיים היו קשים מנשוא ולאחר שנה וחצי התפרקה הקומונה. טרומפלדור חזר לדגניה ולמרות היותו גידם כולם שיבחו את חריצותו ואת שפע רעיונותיו . ב-1913 נשלח לקונגרס הציוני ה-11 ובדרכו חזרה, נסע לרוסיה כדי לגייס אנשים צעירים להגשמת רעיונותיו.
ט. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה ( 1914) נאלץ טרומפלדור לגלות למצרים ,עקב היותו נתין וקצין רוסי לשעבר. זאב ז'בוטינסקי שהגיע למצרים והציע לטרומפלדור שיתוף פעולה בהקמת גדוד מתנדבים לצבא הבריטי, שיעזור בשחרור ארץ ישראל מעול התורכים. הבריטים הסכימו רק להקים "יחידת מובילי פרדות". טרומפלדור מונה סגן מפקד היחידה. לעתיד רצה להקים גם בבריטניה גדוד לוחמים, אבל עקב היותו נכה ונתין זר נדחה. חזר לרוסיה וב-1917 ניסה להקים "צבא יהודי" להגנה עצמית של היהודים. הרעיון לא צלח עקב סירוב היהודים. בעקבות המהפכה ברוסיה התעוררו אלפי צעירים יהודים והצטרפו לתנועת "החלוץ". טרומפלדור פםעל בכל מרצו להצלחת תנועה חלוצית זו העלה עשרות רעיונות להגשמה ונבחר להיות יו"ר שלה. באוגוסט 1919 יצא שוב להתיישב בארץ ישראל.
י. בעקבות הסכמי חלוקה בין צרפת לאנגליה על שטחי הארץ בצפון, נותרו 4 יישובים בחלק "הצרפתי". מטולה, כפר גלעדי, תל חי וקבוצת מייסדי מושב חמארה. הערבים ניצלו המצב ופגעו ללא הפסק בישובים היהודים. בן גוריון כמנהיג היישוב, קרא לטרומפלדור וביקש אותו לפקד על הגנת היישובים. בדצמבר 1919 הגיע טרומפלדור ליישוב תל חי. היישוב חמארה נינטש והבדואים העלו את שנשאר באש. בתחילת פברואר התריע טרומפלדור בפני מתיישבי כפר גלעדי כי "מטרת הערבים להחריב ולהשמיד את היישוב היהודי בגליל העליון". היישובים דרשו תגבורת וזו נשלחה במתי מעט. ביום י"א אדר תר"פ (1 במרץ 1920) הגיעו ערבים לתל חי ודרשו "לבדוק" כי אין ביישוב חיילים צרפתים. כשניסו הערבים לקחת נשקה של אחת המתיישבות ובכוח. פקד טרומפלדור לפתוח באש על הערבים. התפתח קרב קשה וטרומפלדור נפצע בצורה חמורה. מגיני תל חי זרקו רימוני יד, ולאחר זמן החליטו המגינים לסגת עם הפצועים וההרוגים לכפר גלעדי. יוסף טרומפלדור נפטר בדרך.
הסופר יוסף חיים ברנר כתב כי יוסף טרומפלדור לפני מותו אמר "טוב למות בעד ארצנו". היום י"א באדר יום הזכרון ה-95 לפטירתו של גיבור יהודי. חניכי בית"ר (ברית יוסף תרומפלדור) נוהגים בי"א באדר לקיים טקס באנדרטת האריה שבתל חי.
