הוועדה לביטחון לאומי קיימה דיון דחוף בעקבות בקשתה של ח"כ קטי שטרית מ'הליכוד', שחשפה את מצוקתם החריפה של תושבי שכונת עזה בירושלים. לדבריה, "הגיעו פניות רבות ללשכתי המצביעות על מציאות בלתי נסבלת: תושבים מתקשים להגיע לבתיהם, לעבודה ולבתי הספר. שירותים חיוניים אינם נגישים, ורבים מהם מתארים תחושת חנק וחוסר ביטחון יומיומי". שטרית הדגישה כי האיזון בין הזכות להפגין לבין הזכות לחיים נורמליים נפגע קשות.
יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, הבהיר: "הזכות להפגין מקובלת עלי ואף מחייבת, אבל היא לא זכות לאנרכיזם. לא יכול להיות שיש תושבים שחיים בפחד ומיואשים כי אינם יכולים לקיים שגרת חיים נורמלית. יש להחמיר את הענישה".
עדויות מהשטח: "לא יכולים להזמין גז, סולר או מזון"
עוד באתר:
במהלך הדיון, תושבים מהשכונה שיתפו את סבלם. מיכל סיפרה כי לפני ראש השנה סגרו את הכביש לשמונה ימים: "לא ידענו אם אפשר להזמין גז, סולר, מזון. אין אוטובוסים באופן סדיר. באמצע הלילה מפגינים נכנסים לחצר שלנו – זה מפחיד". אהוד תיאר תחושת ייאוש: "אני בעד זכות ההפגנה, אבל נגד זכות האלימות. סבלנו מאלימות פיזית כשביקשנו לצאת מהחצר". תמר הוסיפה: "אנחנו מרגישים עצירים. בתי עברה ניתוח קיסרי ולא אפשרו לה להגיע הביתה".
ח"כ שטרית ציינה כי קשישים נותרו ללא אוכל בחג, וכי "לקח לי זמן לשכנע אנשים להגיע לדיון – הם ממש מפחדים". לדבריה, ההפגנות נמשכות גם בשתיים בלילה, בניגוד להסדרים שהיו מול ביתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.
העירייה והמשטרה: אין חלופה לרחוב עזה, אבל יוקם מתווה חדש
סגן ראש עיריית ירושלים, אדיר שורץ, טען כי מדובר ברחוב ראשי ללא אלטרנטיבה. "פגיעה באוטובוסים היא פגיעה במאות נוסעים ביום. הרחוב נחסם לימים שלמים – בין דצמבר 2024 לפברואר 2025 נחסם בין 10 ל־14 ימים בחודש, כל חסימה ממוצעת היא של 22 שעות. לעיתים החסימה אינה פרופורציונלית לגודל ההפגנה או לנוכחות ראש הממשלה".
תנ"צ שלומי בכר, מפקד מרחב ציון, הסביר כי אין מקום קבוע להפגנות ברחוב עזה. "אנחנו נדרשים כל פעם למצוא מיקום שיעמוד במבחנים של מחאה אפקטיבית ומניעת שיבוש שגרה". לדבריו, בית ראש הממשלה הוגדר כמעון הרשמי, ולכן יש מחסומים קבועים. "המטרה: למנוע הגעה לפאתי הבית מטעמי ביטחון".
מתווה חדש: שלוש הפגנות בשבוע, אכיפת רעש וסנקציות
המשטרה הודיעה כי מתווה חדש נמצא בשלבי ניסוח, לפיו תתאפשר מחאה שלוש פעמים בשבוע בשעות תחומות. "נאכוף את חוק הרעש בקפדנות. לא נאפשר אמצעי הרעשה מורכבים. מי שיפר – יעוכב לתחנה", אמר בכר. בנוסף, יוצבו שלטי מידע ואמצעים חלופיים למחסומים על המדרכות.
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, דרש לפרסם את הסנקציות למפרים. עו"ד שמעון חוג'ה מפרקליטות המדינה ציין כי מרבית ההגבלות הן באחריות המשטרה, וכי "כאשר הפגנה מאושרת, גם אם היא גורמת לחוסר נוחות – הפרה לא בהכרח גוררת עיכוב וחקירה". לדבריו, "אין הרבה תיקים כאלה כי לא מגיעים לפתחנו רבים".
קריאה לפעולה: "הזכות להפגין לא גוברת על חיי אדם"
ח"כ שטרית סיכמה: "הזכות להפגין היא זכות יסוד, אך גם חופש התנועה והביטחון האישי חשובים לא פחות. יש להרחיק את מקומות המחאה כמו שנעשה ברעננה". היא תקפה גם את הפרקליטות: "הגשתי תלונות על אלימות נגדי – ושום דבר לא קורה".
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, חתם את הדיון בקריאה להחמרת הענישה והאכיפה: "נקיים דיון מעקב. לא ייתכן שתוגש תלונה ותהיה דלת מסתובבת. תושבי השכונה לא צריכים לחיות תחת מצור".
