"גם אם אני נראה כמו עשו; זה לא אמיתי"

הרבה שקר יש בעולם, הרבה רוע הרבה כאב, העולם נברא באופן של הרבה קונפליקטים האדם רוצה להיות רוחני ואח"כ הוא נופל להיות גשמי והוא סובל מרגשות אשמה איך מתמודדים עם האתגרים והקשיים.

קבלת הברכות של יעקב מיצחק, יצחק ביקש לברך את עשו, ויעקב לקח את הברכות בצווי אמו.

וכאשר יצחק שאל את בנו, 'מי אתה, ויאמר יעקב אל אביו אנוכי עשו בכורך' כך יעקב מערים על יצחק.

והקב"ה כך רוצה שיהיה כמו שרש"י אומר בתחילת הפרשה בעניין הברכות של יצחק ליעקב, כתוב שם

'ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות' – פירש רש"י – כדי שיטול יעקב את הברכות

ועוד אומר התרגום יונתן כתוב בעניין רבקה, 'ורבקה שומעת בדבר יצחק אל עשו בנו' אומר התרגום יונתן – רבקה שומעת ברוח הקודש מה שמדבר יצחק עם עשו ולכן אמרה לעצמה, אם היא שומעת ברוה"ק מה שנאמר לעשו כנראה שזה לתועלת, מהי התועלת? שרבקה תעדכן את יעקב כדי שיעקב יקבל את הברכות.

אז אם הקב"ה רוצה שיעקב יקבל את הברכות, 'וחותמו של הקב"ה אמת' (שבת נה) למה סיבב הקב"ה שיעקב יקבל את הברכות בצורה כזו של רמיה.

למה הוא התלבש בבגדי עשו למה הוא אמר ליצחק 'אנוכי עשו בכורך'

והשאלה מתחזקת על בסיס מה שכתוב בנביא מיכה : 'תתן אמת ליעקב חסד לאברהם'

אמת ליעקב הכוונה היא מידת האמת שהוא איש תם הוא איש אמת אז איך הוא יעקב הגיע לרמיה

עוד, התורה אומרת ויגדלו הנערים, יעקב פרש לבתי מדרש ועשו לצוד ציד

יעקב לבתי מדרש ועשו לגו'נגל לצוד… ולא רק לצוד בשדה אלא גם לצוד את אבא שלו, היה צד את אביו, היה מרמה את אביו היה שואל איך מעשרים את המלח ואת התבן, וכסבור אביו שהוא מדקדק במצוות.

זה כתוב על עשו, אבל על יעקב כתוב – שהוא 'איש תם' יעקב איש תם – הוא איש תם, אינו חריף לרמות.

רק אחרי שציותה רבקה על יעקב 'ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצווה אותך'. אז התחיל לרמות

מהי משמעות הדברים מה עומק הרעיון?

אומר השפת אמת (תולדות שנת תרל"ג ) רעיון נפלא וננסה על בסיס היסוד שלו להרחיב את הדברים למצוא משמעות בשגרת החיים.

הגמרא במסכת ברכות יז אומרת לעולם יהא אדם ערום ביראה

משמע אפשר להשיג את האמת גם על ידי עורמה עיקר הרצון הוא להגיע אל האמת ולכן כך מתקנים את השקר שעל ידי השקר הוא מגיע אל האמת

ועוד יותר אומר המדרש על הפסוק בתהלים (תהלים קכ)  הצילה נפשי משפת שקר  – מי אמר את זה?

יעקב אבינו, מתי? כשהוא נכנס לקבל את הברכות מיצחק במקום עשו.

ולמה? כי הגמרא אומרת במסכת יבמות (סה) מותר לשקר מפני השלום, מי שמתכוון לאמת, גם השקר הוא לא שקר, כלומר אפשר להגיע אל האמת על ידי השקר.

באמת עשו הוא השקרן, עשו הוא לא ראוי לקבל את הברכות הוא צד את אביו, הוא נראה כמי שמדקדק במצוות ולכן בגלל שהוא משקר, אז כנגד השקר שלו אפשר להציל את האמת באמצעות השקר.

אבל אם נסיים כאן את הדברים, המסר הוא דרמטי, מדוע? כי כל אדם יוכל לאמר 'אני רוצה להציל את האמת' ולכן אני משתמש בשקר כדי להציל את האמת, וזה וודאי חמור מאד.

בואו ונחזור ליום בריאת העולם, השקר הוא היה השלב ההתחלתי של חטא עץ הדעת על ידי הנחש הקדמוני שהוא הפיל את אדם וחוה כמו שכתוב 'ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמותון כי יודע אלוקים כי ביום אוכלכם ממנו  ונפקחו עיניכם והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע' היה הנחש משקר לאדם וחוה והיה אומר להם כל אומן שונא בני אומנתו ולכן אמר לכם הבורא שאם אתם תאכלו מעץ הדעת אתם תהיו יוצרי עולמות ולכן את זה לא רוצה הקב"ה לגלות לכם…כך היה משקר הנחש לחוה.

הנחש היה ערום היה שקרן היה ערמומי היה חכם, יעקב ועשו הם אחים תאומים, בבטן האם כל אחד רוצה לצאת למקום אחד, ויתרוצצו הבנים בקרבה יעקב רוצה לצאת לבתי המדרש ועשו רוצה לצאת לבית ע"ז.

שני הנערים גדלים, ויגדלו הנערים, יעקב נעשה איש תם יושב אוהלים ועשו הוא נעשה איש ציד איש שדה.

כבר בבטן רבקה נאמר לה, ויתרוצצו הבנים בקרבה, כל אחד 'רץ לצאת' למקום אחר… כל אחד רץ, זה לביהמ"ד וזה לבית ע"ז. כבר בבטן האם נאמר לה שני גוים בביטנך וכאשר הם יוולדו הם ייפרדו.

וכעת לשלב הבא, רש"י אומר על מה שנאמר לאברהם והיה ברכה, הברכות נתונות בידך, עד עכשיו היו בידי כעת בידך, ואברהם מעביר את הברכות ליצחק, כתוב בפסוק 'ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק' פירש רש"י נתן לו את הברכות, הברכות מסורות בידו.

ויצחק הולך להעביר את כח הברכות הלאה עשו רוצה לקבל את הברכות ועל עשו כתוב בתרגום יונתן

'והוה עשו גבר נחשירכן' כתב השל"ה הק' (פרשת תולדות תורה אור) עשו הוא נחשירכן, אותיות נחש ירך

למה? כי הוא חרט על הירך את הנחש, למה? כי היה את הנחש הקדמוני בזמן חטא עה"ד ועשו הוא הנחש.

עשו הוא הנחש כמו שהנחש שיקר לאדם וחוה, שיקר להם ושיכנע אותם לאכול מעה"ד כן כעת עשו משקר לאבא שלו יצחק, הוא משקר ואומר היאך מעשרים את המלח והתבן מעמיד פני צדיק, עשו איש ציד, ציד בפיו, לא רק בשדה.

ולא רק עשו הוא הנחש, אלא גם רבקה ויעקב קשורים לעניין סיפור חטא עץ הדעת.

כתוב בשער הפסוקים לרבינו האריז"ל (פרשת ויגש ד"ה ויאמר יעקב אל פרעה)

ויעקב הוא גלגול של אדה"ר ורבקה היא חוה

וכמו שחוה היא אכלה מעץ הדעת טוב ורע, כן היו לרבקה טוב ורע את יעקב ועשו

וכתוב על רבקה שהיא פגשה את יצחק היא נפלה מהגמל, מה הכוונה? הגמל יש לו סימן אחד של טומאה ואחד של טהרה כן רבקה העמידה ליצחק בן צדיק יעקב ובן רשע עשו

ונרחיב קצת  אחרי חטא עה"ד קילל הקב"ה את הנחש 'ויאמר ה' אלקים אל הנחש …על גחונך תלך פירש רש"י רגלים היו לו ונקצצו  ואמרו חז"ל ביקש הנחש לתת עיניו במה שאינו שלו, אז הוא איבד את שלו.

אמר הקב"ה אני אמרתי יהא מלך על כל בהמה וחיה ועכשיו ארור הוא מכל הבהמה ומכל חית השדה אני אמרתי יהלך בקומה זקופה עכשיו על גחונו ילך.

מבואר בפרקי דרבי אליעזר לפני שקצץ הקב"ה את הרגליים של הנחש הוא היה נראה כמו …גמל!

על פי הפשט כאשר פגשה רבקה את יצחק היא רכבה על הגמלים

אבל יש עוד עומק, הכתוב מגלה לנו בזה שבגלגול הראשון של רבקה בהיותה חוה רכב הס"מ על הנחש שהיה גבוה כמו גמל כדי להפיל את חוה כעת חוזר הנחש הנחש בגמל… רבקה רכבה על הגמל הוא הנחש! לרמז בכך ששלטה עליו! להכניע אותו תחת קדושתה כי לא הלכה בדרכי אביה בתואל ואחיה לבן הארמי הרשעים אלא דבקה בקדושת האבות והאמהות ללכת בדרכם!

לפני חטא עץ הדעת הנחש היה כמו גמל, ולכן היא כעת רכבה על הגמל, היא בדרגה כמו רוכבת על הגמל, על הנחש הקדמוני, אז הנחש שהיה כמו גמל הוא הכניע את חוה כעת רבקה היא גלגול חוה, היא רוכבת על הגמל, על הנחש כמו בע"ת שמתקן את מה שעשה בעבר 'אותו מקום' במקום ליפול הוא מתרומם וכובש את היצר

היא רכבה על הגמל, על הדרגה של הנחש לפני שהקב"ה קילל אותו, שהוא היה בשיא העורמה והשקר שלו.

כך אומר האריז"ל, כך התורה מתארת את רבקה בדרכה לא"י להינשא ליצחק אבינו,  ולכן אמרה רבקה שהיא תיקון של חוה, היא אומרת ליעקב שהוא תיקון של אדה"ר שהוא ייכנס לקבל את הברכות והיא אומרת 'עלי קללתך בני' בעבר בגלל חוה נענש אדה"ר כעת בזכות רבקה יינצל יעקב וגם יצחק.

וכתב המגלה עמוקות – (פרשת תולדות) סיבב הקב"ה שיעקב יקבל את הברכות אז שמעה חוה לנחש, כעת צריכים לתקן את השמיעה וכעת אומרת רבקה ליעקב 'שמע בקולי'

רבקה גלגול חוה ויעקב תיקון אדה"ר

אדה"ר שמע באופן לא טוב לחוה כעת יעקב יישמע באופן חיובי וטוב לרבקה גלגול חוה

וכעת לשלב הבא, אומר התפארת שלמה: יצחק  אבינו לא רצה למסור את הברכות ליעקב אלא לעשו עד שרבקה פקדה על יעקב להיכנס לאביו ולקבל את הברכות בערמה.

ולמה יצחק לא רצה לברך את יעקב?  מצד אחד יצחק אבינו כן רצה לברך את יעקב אלא שפחד שאם יברך את 'היושב אוהלים' בשפע, שמא תזוח דעתו וישמן ישורון ויבעט, כך חשב יצחק, מידת הדין.

אבל רבקה אמנו היא אמרה שיש למזג ולחבר בין החומר והרוח. ויעקב הוא איש תם יושב אוהבים, ובצל הכסף בצל החכמה, יש חכמה יהיה לו גם את עולם החומר והוא ינצל את עולם החומר לטובה. עוד אומר התפארת שלמה, אליעזר עבד אברהם נתבקש לקחת אשה שהיא ממידת החסד

כמו שכתוב בפרשת חיי שרה, 'והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך וגו' אותה הוכחת לעבדך ליצחק' פירוש תהיה הוכחה והתנגדות למדתו של יצחק בחינת הפחד והדין  – המידה ההופכית המתאימה היא החסד והרחמים.

וזה מסתדר מצוין שרבקה היא גלגול של חוה שהחטיאה את אדה"ר, והקללה לאדה"ר היא בזעת אפיך תאכל לחם. לכן הטיל הקב"ה על רבקה את התפקיד לתקן את העניין הזה. על ידי שתמתיק את מידת הדין של יצחק ותמסור ליעקב את הברכות ויעקב הוא גלגול של אדה"ר

ועשו שרצה לקבל את הברכות הוא גבר נחשירכן, היה נחש חרוט על הירך שלו הוא היה כמו הנחש, שקרן שרוצה את השפע לעצמו

לכן רבקה שהיא גלגול של חוה היא הייתה על הגמל כדי להכניע את הנחש הקדמוני לפני שנקצצו הרגלים שלו, לפני שהוא החטיא את אדם וחוה

הנחש לפני שהוא חטא הוא היה אמור להיות השמש הגדול של אדה"ר (גמרא סנהדרין נט) ואם לא היה חוטא אדה"ר כל אדם היו לו שני נחשים שהיו כמו השליחים שלו היה משגר אותם והיו מביאים לו מה שהוא צריך

אבל הנחש חטא ובמקום להיות שמש הוא החטיא ולכן אין לו רגליים…למה רגלים? יש קשר בין הנחש הקדמוני לבין עשיו, על עשיו היה על הירך שלו חרוט הנחש, גבר נחשירכן, נחש על הירך למה? אומר החת"ס חשב יצחק לברך את עשו כדי שהוא יהיה כמו זבולון ויעקב כמו ישכר  ואז עשו הוא ה'תמכין דאורייתא' רגלי יעקב…אבל עשו לא חיפש להיות התומך בתורה, הוא לא חיפש להיות רגלי יעקב,  מצינו שהמלאך נלחם עם יעקב  בפרשת וישלח המלאך של עשו נלחם עם יעקב, במי פוגע המלאך? ברגלו של יעקב,  ויגע בכך ירכו אומר הזוהר הרגלים זה 'תומכי התורה' בהם הצליחה השר של עשו לפגוע, הוא פגע בתומכי התורה!

לכן הנחש אין לו רגליים, כי הנחש היה אמור להיות השמש, הוא הרגלי יעקב

רגלי האמת רגלי התורה אבל את כח החכמה שלו הוא לא ניצל לערכים אלא לשקר ולהסיט את אדם וחוה לכן נקצצו לו ה…רגליים! סמל התמיכה, וזה התפקיד של הנחש להיות 'תומך' כמו עשו שהיה אמור להיות 'תומך' ביעקב היה אמור להיות רגלי יעקב, אבל לא.

ולכן רבקה כאשר היא פגשה את יעקב היא הגיעה על גמל – כי היא גלגול חוה שהיא תתקן את חטא עץ הדעת, כמו שהנחש היה נראה כמו גמל לפני חטא עץ הדעת, ואיך היא תתקן ? אדה"ר לפני שחטא בעץ הדעת המלאכים היו צולים לו בשר ומסננים לו יין (סנהדרין) כך גם היה אמור עשו להיות, צולה בשר מסננן יין ועושה מה שצריך למען השותפות של זבולון ויששכר

אבל עשו בחר כמו הנחש, לרמות את אביו אז גם רבקה העבירה את הברכות מעשו ליעקב.

אז הרגליים הם סמל לתומכי התורה, אם כך אפשר להבין שכאשר יעקב ועשו נולדו, ויעקב אוחז בעקב עשו, הוא אוחז לו ברגלים כמו אומר לו, אם לא תהיה אתה 'רגלי יעקב' אני אקח לך את הרגל, אני אקח לך את הברכות.

אז רבקה היא אומרת ליעקב, אתה תלך לקחת את הברכות ולא  עשו, אתה תיקח את הברכות 'עם עיקש תתפתל'

עשו לא ראוי לברכות אלא שהוא היה משקר ומרמה את אביו היה מציג דמות של מקפיד במצוות כדי להשיג את הברכות.

יעקב הוא איש האמת

עשיו הוא איש ציד איש שדה, הוא מרמה את אביו היאך מעשרין את המלח היאך מעשרין את התבן.

אומר האבן עזרא, כמו שהחיות כשהן צדות זו מעין מרמה מתחברות מסתתרות מעלימות את עצמן ואז טורפות

כך הוא עשיו, איש שדה, אומן בהגדרת הפערים בין נאה דורש ונאה מקיים, ככל שהוא מרחיק את הפער בין נאה דורש ונאה מקיים כך הוא זכאי לתואר – יודע ציד – רמאי – יודע לצוד ולרמות את אביו.

יעקב הוא איש האמת

ורבקה היא הנביאה שאומרת ליעקב להיכנס לקחת את הברכות שהוא כמובן קנה כראוי

יעקב מצד אחד מקשיב לאמו רבקה, שהיא מעולם כנראה לא אמרה ליצחק, 'יצחק' תדע לך אני יודעת את האמת

אחד צדיק ואחד רשע, אין כאן שני צדיקים, הרי נאמר לי עוד שהיו בבטן שני לאומים בבטנך, ושני לאומים ממעיך יפרדו…היא אולי לא רצתה להבליט את העובדה שהיא כן קבלה מסר נבואי שאותו הוא לא ידע…מידת הענווה.

או שהיא כן אמרה לו והוא אמר – נכון כך נאמר ובכל אופן יש לעשיו בחירה…אבל בכל אופן רבקה אומרת ליעקב להיכנס – ובתור הוראת נביא  – יעקב שומע, וגם הוא יודע שהוא קנה באמת את הבכורה

אז מידת האמת אומרת כעת יש לשקר, כי במציאות המורכבת הזו – זו תהיה האמת!!

ובכל אופן כשהוא נכנס לקבל את הברכות, איך הוא נכנס – אומר המדרש אנוס כפוף ובוכה

והמלאכים היו צריכים להחזיק אותו – למה? בגלל שהוא נכנס בעל כורחו!

ולמה – ממה נפשך אם זו האמת לקחת את הברכות הראויות לך אז תשקר בשמחה

ואם זה לא נכון אז למה להיכנס בעל כורחך….

מהי התהנהלות הזו של לעשות את המעשה לא בלב שלם???

ועוד שאלה – למה כך מקבל יעקב את הברכות?

האם זו הדרך לקבל ברכות?

התשובה היא – שכן – כך הוא מקבל את הברכות – ולמה? בכלל שהברכות הן ברכת אברהם ויצחק, המשך הייעוד של עם ישראל!!

ואיך אמורים לקבל את הברכות? באיזה אופן – כפי הייעוד של עם ישראל

ומהו הייעוד של עם ישראל ?

התשובה היא – לחבר בין החומר לבין הרוח, למזג ביניהם

כלומר האדם הולך לאכול אבל הוא כמו משקר ליצר הרע, אתה היצר הרע רוצה לאכול ומבחינתך – אכול ושתו כי מחר  נמות!! אני אתן לך לאכול להינות

 

אבל אני היצר הטוב משקר ומעניק משמעות נוספת שזה האני הבוחר האני האמתי של האדם אומר  -נברך לפני נברך אחרי נאכל כפי ההלכות הראויות לסעודה של יהודי…זו הדרך לאכול

היצר הטוב כמו מרמה את היצר הרע…בבקשה תיקח את עולם החומר, אבל בהגבלות בהסתייגויות

לא להישאב לא בלב שלם!!!! לא להתמסר בלב שלם!! לא!!

זה הזמן להיות לא שלם אלא חצוי!!! כדי לשמור על האמת

כדי שהאדם לא יישאב לעולם החומר

כמו יעקב נכנס לקבל ברכות ומתפלל 'השם הצילה נפשי משפת שקר ומלשון רמיה'

הוא משקר ומתפלל לא להגיע למצב של שקר – למה? התשובה היא כי כאן האמת אומרת לשקר – אבל האמת עוד אומרת תתפלל שלא תשקר – שלא תשאב לשקר שלא תתמכר אליו

תיקח מעולם החומר אבל – לא – להישאב אליו.

העורמה של יעקב היא מעין מעשה אבות סימן לבנים

מה שהוא לקח את הברכות בעורמה כך אנו בחיים נתנהל בעורמה כל הזמן, נהיה בעורמה על ידי כך  שניכנס לעולם החומר ונתפלל לא להיות בו יותר מידי, להיות ולא להיות להיות בשביל לגאול אותו ולא להתמכר אליו

לגאול את עולם החומר ולהעניק לו משמעות רוחנית נצחית

זו העורמה של יעקב

מעשה אבות סימן וציון דרך איך ייתנהגו הבנים

זו העורמה החיובית האמתית והראויה שלנו.

מי ראוי לעשות את השקר באופן הראוי

מי שמדתו מידת האמת

 

נעמיק עוד, ישנו מדרש בחז"ל מובא במדרש רבה ס"ה כ"ב כשנכנס יעקב אל יצחק אביו על מנת להתברך נאמר וירח את ריח בגדיו ודרשו חז"ל שהריח גם את בוגדיו את הבוגדנים של עם ישראל כגון יוסף משיתא

רצו היונים לגנוב את כלי בית המקדש שהיו ידועים בכל העולם בתפארתם אבל פחדו להכנס לתוכו כי ידעו שהזר הקרב יומת.

מה עשו? הלכו וחיפשו יהודי פוחז מצאו את יוסף משיתא ושיחדו אותו מה שתוציא ראשון יהיה שלך.

נכנס ראה את המנורה זהב טהור בגודל של אדם והוציא אותה ראשון אמרו לו עד כאן מנורה זו אינו נאה לאדם פשוט רק למלך. כנס שוב והשני יהיה שלך חזר בו יוסף ואמר לא די שהכעסתי בוראי פעם אחת אכעיסנו פעם שניה?!?!? וסירב!! התחילו לפתות אותו לשכנע אותו ולא הועיל החלו לאיים עליו והוא בשלו הביאו שולחן של נגרים ויוסף משיתא הקדוש צעק תוך כדי שנסרו אותו אוי לי שהכעסתי את בוראי…

הקשה רבי חיים שמואלביץ זצ"ל כיצד יתכן שבפרק זמן כה קצר חל שינוי כל כך גדול הרי יוסף משיתא היה אדם פוחז שהסכים להיכנס למקום שאף אחד אחר לא היה מוכן לקחת את אוצרותיו של הקב"ה בכבודו ובעצמו להכנס לבית ה' ולקחת כלי קודש ובשביל מי בשביל אויבי האומה הטמאים הארורים

זו מדרגה קיצונית של שפלות ובוגדנות והנה בין רגע הפך יוסף משיתא לבעל תשובה עצום מסר נפשו ממש על קידוש ה' וכיצד יתכן הדבר מה התרחש בינתיים שגרם לכך??

תירץ רבי חיים שמואלביץ: בינתיים נכנס לבית המקדש ואותם רגעים שהיה שם ראה אור של קדושה והנשמה התמלאה ברוח ה' ורגע אחד של אור יכול להפוך יהודי שנמצא בשפל המדרגה ולהעלותו לשיא השיאים…

אם כן אין לנו מושג אפילו מעט מזעיר מהי קדושת בית המקדש שיכולה להפוך כל יהודי מרע לטוב

אומרים רבותינו השורש לכך הוא עוד יותר עמוק:

הפסוק אומר, וירח את ריח בגדיו אומרים חז"ל בוגדיו

יעקב נכנס עם בגדיו עשיו למה? כדי להראות לדורות הבאים לא רק מי שהוא נראה כלפיי חוץ כמו יעקב אלא אפילו אם הוא כלפיי חוץ כמו עשו בפנימיות הוא כמו יעקב דוגמא לכך  זה יוסף משיתא

אנשים אומרים 'אני' אבל מה הם מתכוונים, מיהו האני של האדם

האני של האדם הוא לא באמת 'אני', אלא זיכרונות, דמיונות, הרגלים ותגובות שנבנו — ולא מהות קבועה.

האני של האדם הוא מעין אוסף תהליכים —

ה"אני" הוא תהליך — לא דבר קבוע

האדם מורכב מתנועות נפש:

זיכרונות

רגשות

דפוסי חשיבה

תגובות אוטומטיות

דמיונות

פרשנויות של המציאות

חוויות

פחדים

דימוי עצמ

כל אלה יוצרים את ה"סיפור" שהאדם מספר לעצמו על "מי אני".

האמת, ה'אני' של האדם הוא תמיד בתנועה (האדם עץ השדה, צמיחה)

כשאדם מתבונן פנימה הוא לא מוצא "אני", אלא רק:

"חבילת תחושות, רגשות ותפיסות".

כלומר — אין "עצם", יש זרימה.

אם אנו מצליחים להסיר את ה: זיכרונות דמיונות פחדים דימוי עצמי רגשות הרגלים תסריטים

מה נשאר?
המתבונן.
המודעות עצמה.
הבחירה של האדם ובחרת בחיים.

"אני אינני הזיכרונות שלי — אני זה שמודע להם."
"אני אינני הכאב שלי — אני זה שמבחין בו."
"אני אינני הסיפור — אני זה ששומע או מספר את הסיפור."

המשמעות הנפשית העצומה של זה

כשאדם מבין שה"אני" הוא לא הזיכרונות שלו…
הוא מפסיק להיות אסיר של העבר.
הוא מגלה שיש בתוכו חופש הרבה יותר גדול ממה שנדמה.

כי:

אם האני אינו הזיכרונות – העבר לא מגדיר אותי.

אם האני אינו הדמיון – הפחד לא מנהל אותי.

אם האני אינו הדימוי העצמי – ביקורת לא שוברת אותי.

אם האני אינו הסיפור – אפשר לכתוב סיפור חדש.

אם האני אינו ההרגלים – אפשר להשתנות באמת.

מעבר לכל השכבות — יש את כח הבחירה של האדם

לכן יעקב התלבש עם בגדי עשו, לאמר – להעביר מסר – גם אם אני נראה כמו עשו – זה לא אמתי!

הפנמיות היא כמו יוסף משיתא להוסיף עוד ועוד אור אמונה ותקווה