מי אחראי

“כוח עליון? לא בבית המשפט”: כך קובעת הפסיקה

לוח פח שנפל מגג בניין הפך לדיון משפטי: מדוע “כוח עליון” אינו פוטר מאחריות ומי מוגדר כמונע הנזק הזול ביותר

חיים שער

כ"ו בחשוון תשפ"ו, 17/11/25 19:18 עודכן: 20:54

א+

א-

נזקי גשם, חורף, סערה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בפינתו הקבועה בתוכנית 'שטח משפטי' סיפר המשפטן דודי שוירץ לעו"ד יוסי ויצמן על מקרה שחווה במהלך שבת בקריית גת. “הלכתי ברחוב ופתאום לוח פח ישן התפרק מהגג ונחת על הרצפה,” תיאר. לדבריו, האירוע לא גרם לנזק, אך גרם לעוברי האורח להזדעק: “אנשים נבהלו ומיד אמרו: ‘כוח עליון’”. השאלה שהטרידה אותו: האם באמת מדובר בכוח עליון – או שיש אחראי ברור?

דיני הנזיקין: “מי שיכל למנוע הוא שאחראי”

שוירץ הסביר כי המקרה נבחן לפי דיני הנזיקין: “החוק קובע שמי שיהיה אחראי הוא מונע הנזק הזול ביותר”. לדבריו, לא מדובר בשאלה מי גרם לנזק, אלא מי היה בנקודה שבה יכול היה למנוע אותו “בעלות אפסית”. הוא הזכיר את בעלי הדירות, ועדי הבתים והקבלנים שיודעים על חפצים ישנים, פחים רופפים וברגים חלודים: “האיש שהיה צריך לשים בורג או לקשור חפץ – הוא מונע הנזק הזול ביותר”.

“כוח עליון? זה לא פוטר מאחריות”

לדברי שוירץ, רבים משתמשים במונח “כוח עליון” כטענה אוטומטית. “אנשים חושבים שאם הייתה רוח חזקה או גשם – זה יעבור להם”, אמר. “אבל בפסיקה זה לא משנה אם היו רוחות של 80 קמ״ש או 90 קמ״ש. אם אפשר היה למנוע את הנזק – יש אחריות”. הוא הדגיש כי מדובר בתופעה נפוצה כמעט בכל בניין בישראל, בחורף ובקיץ כאחד.

האם צריך רפורמה? “בדיקה שנתית יכולה להציל חיים”

לקראת סיום העלה שוירץ שאלות רחבות יותר: “אם חפץ כבד על הגג הוא דבר מסוכן – למה אין חובה חוקית לבדיקה שנתית לפני החורף?”. הוא קרא לעדכון חקיקה: “בדיקה שנתית וקשירה של חפצים יכולה לעלות עשרה עד מאה שקלים – ולמנוע נזקים לרכוש, ולעיתים גם חיי אדם”. ויצמן הסכים: “נושא חשוב ומעניין מאוד”.

האזינו לשיחה המלאה מתוך 'שטח משפטי' בקול חי':