בדרך למאבק באנטישמיות, השגריר נאבק בדמוקרטים

הרב יהודה קפלון, המועמד להיות השגריר המיוחד למאבק באנטישמיות מטעם נשיא ארה"ב טראמפ, עבר בסוף השבוע שימוע מיוחד ב'ועדת יחסי החוץ' של ארצות הברית, לצד חמשה מועמדים נוספים לתפקידי שגריר חדשים מטעם הממשל החדש. מדובר בהליך מורכב שאותו עוברים המועמדים להיות שגרירים או אנשי ממשל בכירים, והוא כולל כמה שעות של 'חקירות' בידי סנאטורים משני צידי הבית.

בתחילת דבריו הרב קפלון סיפר על חוויותיו בארה"ב עם אנטישמיות – כולל זיכרון ילדות של קריאות "יהודי מלוכלך" לעברו כשהלך כילד לבית כנסת בקונטיקט וכן של אובדן בן דודו במהלך טבח ב-7 באוקטובר.

קפלון אמר לחברי הוועדה כי "זוהי משימה לא פשוטה. אנטישמיות היא סמל לשנאה גדולה יותר. ההיסטוריה הוכיחה שכאשר מדינה מתחילה לאפשר אנטישמיות, התוצאות אינן טובות למדינה זו כיוון שאנטישמיות היא אנטי-אמריקאיות. אלה שקוראים 'מוות ליהודים' קוראים לעתים קרובות מדי 'מוות לאמריקה'".

עוד באתר:

מעשה מסוכן

צפו ברגעי האימה: נער נתקע על המנוף הגבוה בירושלים

שמעון כץ

שיחה באידיש

ראש הישיבה חיזק את הבחור בכלא: "שתצא מהטומאה"

נתי קאליש

חסרי רחמים

העלמת מס, זיופים ועוקץ: כך התגלתה התרמית

גדי פוקס

הגרפים והתוצאות

סקר 'קול חי' קובע: מדד הנשים החרדיות לבתי החולים

רחל פסטג ומיכל ירושלמי

בתגובה לדברי יו"ר הוועדה ג'יימס ריש על עליית האנטישמיות בארצות הברית וברחבי העולם מאז ה-7 באוקטובר הדגיש קפלון את חשיבות החינוך בתגובה לאמריקאים שעסקו באנטישמיות. הוא הילל את עקרון חופש הביטוי ואמר שהדרך להילחם באנטישמיות היא באמצעות הוראת היסטוריה. "אלו המכחישים את השואה צריכים להתעמת עם דבריהם של חיילים אמריקאים ששחררו את מחנות הריכוז" אמר.

במענה לשאלת חברת סנאט דמוקרטי ששאל את קפלון אם זה אנטישמי לבקר את ממשלת ישראל, אמר השגריר המיועד כי ביטוי שנאה ייחודים נגד ישראל ושימוש בסטנדרטים כפולים מתקרבים לאנטישמיות. הוא גם הצהיר כי נשיא ארה"ב טראמפ ומזכיר המדינה רוביו הבהירו כי לאנטישמיות אין מקום באמריקה וכי "אנטישמיות אינה רק בעיה אמריקאית".

למרות שמדובר בתפקיד חשוב והכרחי, הדמוקרטים ניסו כמובן להתנגד למינוי והגישו מכתב התנגדות חריף למינוי שנכתב על ידי חבר הקונגרס ג'רי נדלר ואשר נתמך על ידי 17 חברי קונגרס דמוקרטים אחרים. נדלר ועמיתיו טענו כי קפלון, בעל ברית ותיק של טראמפ, היה בחירה מפלגתית שהתעלמה מאנטישמיות במחנה הרפובליקני וטענו שהם לא סומכים עליו כיוון שבעבר תקף את תמיכת דמוקרטים רבים בארגון הטרור חמאס. הם ציטטו ראיון לעיתון יהודי בשפה האנגלית שבו קרא למנהיגים יהודים אמריקאים להצביע לטראמפ משום ש"הדמוקרטים מסרבים אפילו להכיר בטרוריסטים של נשים ובחוטפי ילדים כטרוריסטים" ואמרו כי מדובר ב"הצהרות מפלגתיות ביותר".

הדמוקרטים התעלמו מהצורך הדחוף למנות שגריר מיוחד שיאבק באנטישמיות מטעם הממשל האמריקאי וכתבו "האשמה כה גורפת ושקרית נגד אלו האחראים על שיקול דעתו של מר קפלון מעוררת חששות כבדים לגבי שיקול דעתו, מזגו ויכולתו לעבוד ביעילות מעבר לקווי מפלגה". במקום להתייחס לגופו של עניין – לאנטישמיות הפושה בארה"ב ובעולם, הם אף טענו כי קפלון הוא "שעיר לעזאזל אנטישמי של טראמפ". קפלון לא התייחס להערותיהם בנושא.

קפלון, יליד כפר חב"ד, היגר לארה"ב עם הוריו כשהיה פעוט ועבר להתגורר בשכונת קראון הייטס החב"דית שבברוקלין, בסמיכות לבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש.

עם השנים התבלט כתומך פוליטי של דונלד טראמפ. הוא התקרב למעגל התומכים שלו עוד בתקופת מגורי טראמפ בניו יורק, והקשרים ביניהם התהדקו הודות לשותפו העסקי של קפלון, אד רוסו, ששימש כיועץ לטראמפ בנושאי איכות הסביבה, וכן בשל היכרותו עם אנשי עסקים יהודים בולטים כמו משפחת אדלסון שהיו במעגל הקרוב של הנשיא האמריקאי.

במהלך מסע הבחירות של טראמפ לפני שנה, שימש קפלון אחראי תחום ההסברה גיוס המצביעים היהודים, קישר בין טראמפ לרבנים ומנהיגים יהודים בולטים, ולפני כחצי שנה גמל לו טראמפ בחזרה כשהציע לו את התפקיד הרם.

לשימוע בסנאט קדמו חודשים ארוכים של בדיקות פנימיות שערכו האמריקאים באשר לקפלון, כפי שהם עושים לכל מועמד בכיר, שבו הם בודקים את יושרו, עברו ודעותיו במגוון נושאים.

בתקשורת היהודית בארה"ב הדגישו כי כסגולה להצלחה, הביא עימו קפלון לסנאט דולרים לברכה שקיבל מהרבי מליובאוויטש לפני 35 שנה, אותם הכניס בקלסר עם החומרים הרלוונטיים לצורך השימוע.

התקופה להגשת מכתבי תמיכה או התנגדות לקפלון ולמועמדים האחרים תישאר פתוחה עד יום חמישי בבוקר והצפי הוא שבסוף השבוע הקרוב יושבע קפלון לתפקיד. במשרד החוץ האמריקאי הכינו עבורו בינתיים לשכה מיוחדת והם ממתינים לאישור הרשמי כדי שיחל בתפקיד ויאבק באנטישמיות הגואה.