אהבתם? זה השינוי בפלייליסט ברגע האחרון

אנחנו כבר בחודש כסלו ורואים את החנוכה מעבר לפינה… המחירים של הסופגניות עולות כל יום עד חנוכה כדי שבחנוכה המחיר של הסופגניות יגיע לשיא. (לצערנו זה לא בדיחה)

בואו ונקבל בשמחה את אברמי רוט שמצטרף למשפחת קול חי מיוזיק וישדר לכם כל ערב שבת מ8 עד 9. והוא יפתח לנו את הפלייליסט השבוע עם השיר 'על הכל' שאומרים לאחר הוצאת ספר התורה בשבת.

עכשיו ניכנס לשירים מתוך הטקסט של הפרשה וגם שירים עם הקשר לוורטים על פרשת השבוע, ועל זה אני רוצה לתת קרדיט מלא למני גירא שורץ מגיש התוכנית "שעתיים לשבת" כל ערב שבת בין 12:00 ל-14:00 ב'קול חי מיוזיק 102.5 FM – שמביא בכל שבוע דברי תורה והקשרם לפרשת השבוע בעריכת "האברך החשוב מבני ברק" תלמיד חכם גדול, ששומר על עילום שמו. דברי התורה שלפניכם הם מתוך התוכניות שלו ששודרו בשנים קודמות.

'ויצא יעקב' אומר רש"י 'למה הזכיר יציאתו מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושם רושם, הודה זיוה והדרה וכו' רבי לוי יצחק מברדיצ'וב זצ"ל אומר שמה שהיה קשה פה לרש"י למה לא כתוב וירד, הרי ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות והוא יצא מארץ ישראל הרי צריך להגיד וירד? אלא מסביר ה'קדושת לוי' ארץ ישראל שהיא גבוהה מכל העניינים – זה בגלל הרוחניות שבארץ ישראל, אבל כשהצדיק יוצא מארץ ישראל הרי הוא מושך עמו את הקדושה כפי שרשי אומר בהמשך שנעקר עמו הר המוריה. (השיר "צדיק" ע"י אלי מארקוס ולהקת היום השמיני עיבוד ע"י אברומי ברקו)

'ויצא יעקב' אומר המדרש רבה שיעקב אמר 'אשא עיני על ההרים מאין יבוא עזרי עזרי מעם השם עושה שמיים וארץ'. על איזה הרים הוא מתכוון כאן? אומר ה'בן איש חי' שני ההרים בהם הוא ניצל: בהר המוריה כשאליפז בא להורגו ובהר גלעד כשלבן רדף אחריו. ואם אנחנו כבר עוסקים בעניין הזה של שיר למעלות אפשר להביא פה גם סגולה בענייני הזיווג כפי שמביאים בספרים מגלה עמוקות וגם בסדר התפילה של השלה הקדוש: סגולה לומר בכל תפילת ערבית לפני יהיו לרצון בפילת שמונה עשרה של תפילת ערבית את שיר למעלות מאין יבוא עזרי וכו'  – יעקב אבינו שאל מאין יבוא עזרי מאיפה ימצא "עזר כנגדי" מאין יבוא "עזרי" -עזר כנגדו.

שילבתי בפלייליסט יותר משיר אחד ממזמור תהילים זה, אבל שיר אחד שחיכיתי שנים רבות להזדמנות להשמיע בפלייליסט על המילים הללו, שנה שעברה שמתי את זה בפלייליסט אני בטוח שחידשתי לכם את זה ולמצטרפים החדשים יהיה לכם השמעת בכורה. אדרבה אשמח לקבל משוב בתגובות האם הכרתם את השיר הזה  –  אשא עיני של שמחה-טון, הלחן של בערל לינר והעיבוד של ישראל לאם. (דרך אגב הלחן הראשון של ירחמיאל ביגון נמצא באלבום הזה)

ויפגע במקום רש"י מבאר ויפגע לשון תפילה ובגמרא אנחנו למדים שמכאן אנחנו למדים שיעקב אבינו תיקן במקום את תפילת הערבית. מבאר הגאון רבי יהודה לייב איגר זצ"ל 'ויפגע במקום' הכוונה במקום זה אחד מהשמות של הקדוש ברוך הוא. כלומר המקום ברוך הוא. ומה שהוא עשה זה הוא הדביק את עצמו למקום. וילן שם כלומר הוא נשאר שם במקום ואמר לקדוש ברוך הוא שהוא לא זז מהמקום עד שהוא יושיע אותו וזו המשמעות בפסוק כי בא השמש. איך ומדוע יעקב ידע לומר בפני הקדוש ברוך הוא שהוא עומד במקום וממשיך בתפילתו עד אשר תגיע הישועה.זה מה שמרומז לנו בפסוק כי בא השמש כמו שהשמש כשהיא שוקעת ונהיה חושך על העולם הרי מי שהגיע פעם ראשונה לעולם לא יודע שעוד מעט היא תזרח שוב ושוב. כך גם הישועה. זה מה שיעקב אבינו ידע הישועה קיימת רק שכעת היא מכוסה כעת היא לא לנגד עינינו אנחנו לא רואים אותה ועל כן מכיוון שכך אם נתפלל ונצליח להזיז את המסכים המבדילים ולהביא את הישועה הזו וזו המשמעות. ההתעקשות של יעקב בתפילה. היא זו שהביאה לו בסופו של דבר את הישועה כשהוא עומד במקום הוא נשאר כל הלילה מתפלל זוכה לחלום חלום פה קדוש. ותפילתו התקבלה תפילת ערבית מתוכה נשמע שיר מתוך ערבית של שבת ופרוס עלינו ביצוע מדהים של שלמה שמחה מתוך האלבום של סוליד גולד.

ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום – ידוע המדרש שהאבנים התווכחו ביניהם על מי יניח צדיק את ראשו ובסוף חברו והיו לאחד. אבל במדרש ע"פ דברי רבי נחמיה מופיע, שבתחילה יעקב לקח שלוש אבנים לרמז לנו על שלושת האבות כך מבאר הרב אברמסקי. שלושת האבות הם כנגד אבני היסוד שעליהם מושתתים חיינו. כידוע שלושת האבות הם על התורה ועל העבודה וגמילות חסדים. אברהם כנגד חסד, יצחק-גבורה כנגד העבודה שזו תפילה, ויעקב-תפארת על התורה -לפי זה מבאר הרב אברמסקי זה מה שהקדוש ברוך הוא העביר לנו במסר הזה כשהוא איחד את כל שלושת האבנים ביחד, לומר לנו שמי שרוצה להיות מושלם צריך להשלים את עצמו בכל שלושת העניינים הללו, ולא כמו הויכוח בין שלוש האבנים מי היא חשובה יותר התורה או העבודה או גמילות חסדים. בשביל להיות יהודי טוב לעשות את רצון הבורא צריך להשלים את שלוש הדברים כי על שלושתם ביחד העולם עומד ('על התורה' מיכאל פרוזנסקי. נחום סטארק)

ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו אומר רשי הידוע התחילו מריבות זו אומרת עליי יניח צדיק את ראשו וכולי וכולי מיד עשאן הקדוש ברוך הוא אבן אחת וכולי נס וכל האבנים במקום שיריבו על מי ישכב הצדיק כולם נעשו אבן אחת גדולה שואל על זה הגאון מוילנה אם כבר הקדוש ברוך הוא עושה נס וכל האבנים נעשו לאבן אחת למה לא נעשה נס יותר גדול כבר שיהפכו לדבר רך שיהיה יותר נוח שיהיה לו כרית למה הוא צריך לישון על אבן שאלה מעניינת נעשה על ידי שהאבנים רבו לא רצה הקדוש ברוך הוא שיהפך לדבר נוח כדי ללמדנו שממריבה לא יכול לצאת דבר נוח יכול אולי לקרוא נס אבל דבר נוח דבר טוב לגמרי לא יכול לצאת מריב ולכן אנחנו צריכים אחדות כפי שאני תמיד אומר הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם "יחד" כמובן שבחרתי שיר עם המילים הללו. ולפני שאני מגלה את השיר שזכה להיכנס לפליילסט אני אספר לכם שהפלייליסט כבר היה מוכן וממש ברגע האחרון חשבתי שאולי השיר שהלחין יוסי גרין שבחרתי משנת 1975 היה ישן מידי עבורכם (לא שאני זקן אני רק אוהב שירים של פעם) בחרתי שיר אחר שגם לחן של יוסי גרין. וזה השיר שהלחין לכבוד המופע של 'אוהל' המבצעים של השיר הזה הם שני הזמרים הכי גדולים במוזיקה החסידית מרדכי בן דוד ואברהם פריד. ואדרבה תגיבו האם אתם רוצים שפעם הבא שיש לי הזדמנות כזאת לשיר הזה או לשיר אחר שאני ישים שירים כזה ישנים.

והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה'. יש מי שהפסוק מזכיר להם גם של חב"ד וגם של ברוך לוין. אנחנו נשמע את שניהם. אבל בואו ונתייחס לרגע על השיר הידוע של חב"ד. ראשית כל כתוב שהמביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. ולכן אני רוצה לתת קרדית על השורות הבאות לידידי היקר אפרים קמיסר הי"ו. והנה סיפור שמאחורי השיר המאוד מוכר. לפני בערך 70 שנה מי שהיה התחתן אז לפני בערך 70 שנה התחתן מי שהיה הרב הראשי של בני ברק לאחר מכן הגאון רבי משה יהודה ליב לנדו זכר צדיק לברכה. ואחד של ימי השבע ברכות היה בישיבת חב"ד בלוד ושכולם התרגשו לקראת האירוע. גם אביו הרב הקודם הגיע. וכך אחד הבחורים שהיה אז בישיבה לימים הרב יוסף מרטון רצה לחבר איזה ניגון לכבוד המאורע החשוב הזה אז לקח את ספר הניגונים של חב"ד מצא שמה את ניגון קמ"ג מנגינה מאוד נעימה חיבר לה את הפסוק הזה של ופרצת ימה וקדמה וכך השיר עם הפסוק הפכו לסמל לסגנון העולמי כל כך המוכר של מפעל השליחות. אז הנה חסידי חב"ד מתוך סדרת אלבומי ניחוח שזה ראשי תיבות של ניגוני חסידי חב"ד.

פסוק טז 'והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך…' אני נותן למנדי ג'רופי לשיר את כל הפסוק… התורה מעידה שיעקב אבינו לא חזר לישון רק קם מיד ואמר "מה נורא המקום הזה". כפי ששר אורי דוידי בלחנו של מוטי אילאוויטש והעיבוד של אברומי ברקו.

'וידר יעקב נדר אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך…(חכה רגע השיר של אלי פרידמן מגיע רק תן לי להשלים משפט…) ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש. הרי פשיטא שבגד זה ללבוש ולחם לאכול, למה יעקב אומר את זה? אם אפשר לפרש בעניין הזה שכוונתו של יעקב אבינו הייתה שידע לפעול להגיע למדרגה כזו, שגם את הלחם וגם את הלבוש שלו, הוא יעשה לשם שמיים ולא חלילה לתאווה. נשמע את מאיר גלבר שר "להרבות כבוד שמים".

'ונתן לי לחם לאכול' אומר רש"י כמו שנאמר כי לא אעזבך והמבקש לחם קרוי נעזב, שנאמר ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם (את הפסוק הזה גם אומרים בברכת המזון) אחד מהמטרות של הפלייליסט שלי כשהתחלתי לשלוח את זה לאנשים זה להביא "שירים" ואני מתכוון שירים ולא סתם רעשים – שירים טובים של פעם, שלצערנו הדור הצעיר לא זכו להכיר ולנו יש חובה שהדור הצעיר גם ישמע מה זה שיר.

אני מנצל שוב את הזדמנות כאן באתר 'אמס' להביא קצת מהשירים הללו. והנה שיר כ"כ מדהים ויפה של להקת דביקות על הפסוק הזה שאומרים גם בברכת המזון. שיר שאחרי שאני שומע אותו אני לא רוצה לשמוע שירים של היום. פשוט אפשר לבכות כששומעים את ההבדל בין שיר יפה וטהור של "פעם" ושיר…סליחה רעש… של היום.

ווארט נוסף ששמעתי פעם על 'ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש': יעקב אבינו ביקש שיהיה לו לחם סתם העיקר שיהיה, אלא הבין שצריך להתפלל שיוכל גם לאכול את הלחם, אותו היינו הך על בגד ללבוש" שיוכל ללבוש את הבגדים". כששמעתי את זה נזכרתי בעוד שיר מיוחד שאברהם פריד מבצע שהלחין רבי יום טוב עהרליך ז"ל על ר' מאטל שמכין "בגד" למלך המשיח וגם על ר' מיכל שמכין עוגה למלך המשיח שאוטוטו מגיע. הפעם זכרתי לשים במיוחד בשבילכם את הגרסה בעברית.

בפרשה אנחנו לומדים שלאה הפסיקה מלדת בגלל שאמרה רק "הפעם אודה את השם" – אנחנו חייבים תמיד להודות להקב"ה, על כל דבר ולחזור ולהודות וגם לבקש הלאה, וזה יכול להיות בכל שפה, אתם יכולים להצטרף אל יוסף ניוקומב ולשיר באנגלית…

רחל אמנו ביקש מיעקב אבינו "הבה לי בנים" גם אנחנו מבקשים מהקב"ה 'הבה לי' וואוילע וגם עהרליכע קינדערלעך (ילדים טובים צדיקים ויראי שמיים). אבל אני גם רוצה לבקש מכולם לעצור ולהתפלל מהקב"ה שיתן לכל שעדיין לא זכו, שהקב"ה יתן גם להם זש"ק, וואוילע און ערליכע קינדערלעך ובפרט לידידי "יואל אשר בן שרה" וזוגתו "רבקה בת שושנה" לזש"ק במהרה.

'ועיני לאה רכות' אומר הפסוק 'ורחל הייתה יפת תואר', שואל הגאון מווילנא והרי 'שקר החן והבל היופי' איזה ערך יש בעניין הזה שהתורה מפרסמת שרחל הייתה יפה תואר? אומר הגאון, הערך ביופי הוא שיש את המשך הפסוק 'אישה יראת השם היא תתהלל' אם לא כן שקר החן והבל היופי רק שזה ביחד עם יראת שמיים אז יש ערך ליופי. שוב אני מנצל ההזדמנות להשמיע לכם שירים שלא כ"כ מוכרים, ועכשיו נשמע לחן יפה של הרב שמואל ברזיל שמבצע רבי אביש בראדט ביחד עם להקת רגש.

רגע לפני השיר לכבוד שבת, אני רוצה לחזור לפסוק 'והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה', הגמרא במסכת שבת דף קיח עומדת מכאן ש:כל המענג את השבת מקבל נחלה בלי מצרים, כלומר בלי סוף, כפי שנאמר בפסוק 'אז תתענג על השם והאכלתיך נחלת יעקב אביך' שכתוב בו, ביעקב – ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה.

מי שנוהג לשיר את "מה ידידות" (או הקשיב לשיר לכבוד שבת של שבוע שעבר) בטח מכיר את הפסוק מתוך המזמור הזה "נחלת יעקב יירש בלי מצרים נחלה". (השיר מה ידידות מתוך האלבום "הכל שרים זמירות" של סוקי ודינג הביצוע של אברהם פריד)

שיר לכבוד שבת: בדרך כלל אני אוהב לסיים עם שיר קצבי, השבוע נסגור את הפלייליסט עם שיר שקט: בוא נחזור לרגע לחלום של יעקב אבינו…יעקב אבינו רואה מלאכים עולים ויורדים…כל ליל שבת כשנכנסים הביתה גם נכנסים איתנו 2 מלאכים, הנה יש לכם שיר נפלא שהלחין רבי בעריש ווישעווער הי"ד (דוב בעריש הלוי הורוביץ) שנהרג על קידוש השם בשואה מסופר עליו שמלאכת חיבור הניגונים היה בשבילו עבודה מיוחדת, ואף היה תמיד נזהר לטבול במקוה טהרה קודם שחיבר ניגון. הביצוע ע"י יוסי גרין ואייזיק האניג. שימו לב באמצע השיר יש קטע מוזיקלי עצוב, וזה יוסי גרין הכניס לזכר כל הקדושים שנהרגו על קידוש השם בשואה.

שיהיה לכולם שבת שלום!

 

 

סדר השירים לפרשת ויצא תשפ"ו

על הכל -אברימי רוט

צדיק – אלי מרקוס מארח את היום השמיני עיבוד של אברומי ברקו

אשא עיני – שלמה קרליבך מתוך מופע האסק מס 6

עזרי – אברהם פריד, בני פרידמן, ואלי מרקוס

עזרי – שמחהטון (לחן בערל לינר עיבוד של ישראל לאם)

ופרוס עלינו – שלמה שמחה

על התורה מיכאל פרוזנסקי

על התורה – נחום סטארק

הנה מה טוב – אברהם פריד ומרדכי בן דוד מתוך מופע אוהל

ופרצת – חב"ד

ופרצת – ברוך לוין מתוך מופע האסק מס 27

והנה אנכי עמך – מנדי ג'רופי

מה נורא המקום הזה – אורי דוידי

אל בית אבי – אלי פרידמן

להרבות כבוד שמים – מאיר גלבר

נער הייתי – להקת דביקות

עוד שעה – אברהם פריד מתוך אוצרות יהודים

Thank You Hashem – יוסף ניוקומב

הבה לי בנים – שמילי אונגר

אשת חיל – להקת רגש

מה ידידות – אברהם פריד מתוך האלבום "הכל שרים זמירות" של סוקי ודינג

שיר לכבוד שבת: שלום עליכם – יוסי גרין ואייזיק האניג.