מילה אחת שטבע יעקב אבינו ומלווה אותנו עד היום

בין ההתגלות האלוקית, אשר לה זוכה יעקב, לבין ההיכרות הראשונה עם רחל, התורה מביאה סיפור על מפגש בין יעקב לרועי הצאן. סיפור שנראה תמוה מאד.

תארו לכם: אדם זר לגמרי נעמד מול קבוצת רועים מקומית באמצע יום עבודה ומתחיל להוכיח אותם על עבודתם: "הן עוד היום גדול, לא עת הֵאָסֵף המקנה" ומורה להם: "לכו ורעו!"

מה קורה פה?! במצב רגיל, כל אחד מהם יכול היה לחשוב לעצמו: "מי זה בכלל? למה הוא מתערב? מה זה עסק שלו?" ובתרחיש נעים פחות, ובכן – אין צורך אפילו לדמיין מה עלול היה לקרות.

עוד באתר:

תיעוד

וכבוד עשו לו במותו: צפו בהלוויית מייסד 'הצלה'

שמעון כץ

מנין הקורבנות מטפס

אסון: 44 הרוגים ומאות נעדרים בשריפה ענקית

יוני שניידר

הפרטים המלאים

התקדמות משמעותית: ביסמוט פרסם את טיוטת חוק הגיוס

שלום שטיין

תחקיר מואץ

ירי אחרי כניעה? הסרטון שמטלטל את ישראל והעולם

קובי אליה

ואילו כאן, הם פשוט עומדים ומקשיבים לו! ועונים לו לגופם של דברים – "ויאמרו: לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן". איך זה שקבוצת רועים, שלכאורה אין לו מולם שום מעמד ואין לו כל קשר קודם, עומדת ומקשיבה? מה מסתתר מאחורי התגובה הזאת? איך יעקב, שמופיע משום מקום, מצליח לגרום להם לעצור, להקשיב לו ולבחון מחדש את דרכם?

2.

התשובה נמצאת במילה אחת קטנה, שמבטאת את כל הגישה של יעקב: "אחיי".

כשיעקב פונה אל הרועים, הוא לא קורא להם בציווי, לא מטיף, לא מנסה להוכיח או להשפיל. הוא פשוט פונה מהלב. הביטוי 'אחיי' נושא בתוכו את כל הדאגה, הקירבה וההבנה העמוקה של האחר. לא ממקום של יריבות, לא ממקום של כוח או פיקוד אלא ממקום של אכפתיות, של חיבור אנושי אמיתי.

הוא מפתח איתם שיחה, שואל אותם: "מאין אתם?" ורק לאחר שנוצר חיבור מסוים, הוא פונה אליהם. הרועים הרגישו את הכוונה הטהורה שמאחורי המילים ולכן ענו לו בנחת תשובה עניינית.

'אחיי' היא המילה שמסבירה את הכל. היא עושה את יעקב למישהו שמבטו נוגע, שמילותיו חודרות, שמצד אחד מדריכות ומכוונות, ומצד שני מחממות ומחברות. במקום שבו אדם אחר היה נתפס כמתערב או כשוטה, יעקב הופך לנוכחות שמכבדת את הרועים, שמזמינה אותם להקשיב ולהיענות, וכל זה מתוך דאגה אמיתית, מתוך אהבה ותבונה.

3.

מי שמבקש להיראות חזק, לזכות בהכרה ציבורית או לשלוט בנרטיב, יכול להיכנס למאבקים, להדגיש מחלוקות ולגרום לכולם להתרגש. זה אולי מניב הישגים רגעיים, אך השפעה אמיתית, שינוי תפיסות וריכוך הלב של האחר נובעים מגישה אחרת לחלוטין. בחינוך ובהנהגה, הדרך הנכונה היא להתחבר באמת, לכבד, להקשיב ולגעת בלי לכפות או להוכיח. רק כך ניתן לעורר שינוי עמוק ובר קיימא.