בקשת החנינה

פרופ’ אלבשן: "לא לעצור את המשפט. השפעת טראמפ אסורה"

פרופ' יובל אלבשן סוקר את הדילמות סביב בקשת החנינה של ראש הממשלה נתניהו: התנאים האפשריים שיציב הנשיא הרצוג, הסיכון הציבורי בעצירת המשפט, ההצעות לחוק צרפתי – ואפילו ההשפעה של טראמפ

גדי פוקס

י"א בכסלו תשפ"ו, 01/12/25 16:08 עודכן: 17:29

א+

א-

פרופסור יובל אלבשן | צילום: אריק מרמור, פלאש 90

הוויכוח הציבורי והמשפטי סביב בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא המדינה יצחק הרצוג מעורר סערה רבה. בשיחה מעמיקה בתכנית "שטח משפטי", המשנה ליו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד יוסי ויצמן שוחח עם פרופ' יובל אלבשן – משפטן בכיר, לשעבר חבר בצוות מומחים בפרקליטות – על המשמעויות, ההשלכות, האפשרויות והסיכונים של המהלך. השיחה גלשה גם לשאלות עקרוניות על חקירת ראש ממשלה מכהן, הדילמה הציבורית, הסוגיה החוקתית של "חוק צרפתי" ואפילו האפשרות להשפעה בינלאומית על ההחלטה.

הדילמה – ניהול מדינה לצד משפט פלילי

עו"ד יוסי ויצמן פתח את השיחה בשאלה רחבה: האם אחת הסיבות לבקשת החנינה נובעת מהקושי לנהל הליך פלילי מתמשך לצד תפקיד ראש ממשלה. לדבריו, ייתכן שמדובר ב"אחת מהסיבות שאנשים מציירים אותו כאיש חזק שיודע לעשות הכל". פרופ' יובל אלבשן השיב: "זה מה שהוא טוען… זה טיעון שהוא לא רע, וזאת אחת הסיבות שאנשים כמוני… חושבים שצריך להיות פה חוק צרפתי… אבל כל זה בעיניי לא סיבה מספקת לתת חנינה בשלב הזה." לדבריו, המשפט כבר נמצא "לקראת הסוף", והאינטרס הציבורי מחייב פסק דין: "לראות מי המושחת פה – האם זה הוא או הפרקליטות."

>>> כל הדיווחים והעדכונים ב'אמס' על בקשת החנינה

האם נכון לעצור את המשפט? הציבור מול היציבות השלטונית

ויצמן הקשה: ייתכן שהמשפט יימשך לא שנתיים אלא ארבע, עם דחיות, ממשלות מתחלפות ואי־יציבות. האם האינטרס הציבורי מחייב לעצור אותו? אלבשן השיב בביטחון: "בשלב הזה כבר לא… אסור היה להתחיל בזה מלכתחילה, אבל עכשיו יצאו כל כך הרבה מורסות… אנחנו צריכים לקבל את פסק הדין." הוא תיאר את ההתנגשות בין ראש ממשלה "עם בסיס מעריצים גדול" לבין הפרקליטות, וטען כי כבר בשלב מוקדם הזהיר שזה יוביל ל"הרס גדול". לדבריו, עצירה כעת תשאיר את הציבור "רק עם מורסות פתוחות".

חוק צרפתי, חסינות והגבלת כהונה – מה נדרש כדי לעצור את הכאוס?

ויצמן עבר לשאלה עקרונית: האם יש לתמוך בחוק הקובע שלא חוקרים ראש ממשלה מכהן. אלבשן השיב חד־משמעית: "ודאי… זה המצב הנורמלי." אך הדגיש כי חייבת להיות הגבלת כהונה: "כוח משחית וכוח מוחלט משחית באופן מיוחד… צריכים להיות מוגבלים בכהונות." ויצמן הצטרף: "גם אני תומך בהגבלת כהונה." אלבשן הוסיף כי ניתן גם ליצור חסינות זמנית מוגבלת בזמן: "לשבע שנים… כל עוד זה לא חסינות לכל החיים שהופכת את הכהונה לעיר מקלט."

האם הנשיא יקבל את הבקשה – ומהם התנאים האפשריים?

כשנשאל האם הנשיא הרצוג עשוי לאשר את החנינה, אלבשן נשאר זהיר: "זה אני לא יודע… מבחינה משפטית אין שום דבר שמונע." עם זאת, הוא הציג תרחישים: "הוא יכול להתנות הכל… גם ביציאה לבחירות עכשיו… או עד לסוף הקדנציה, אוקטובר 26."

ויצמן הציע שייתכן שנראה החלטה קצרה כבר בקרוב, ואלבשן הסכים שזה תרחיש אפשרי. אך הזהיר: "זה לא יוריד את סף השנאה… רק יגביר אותם. אלה ואלה יקבלו הוכחה שהכול רדיפה של הדמון מהצד השני."

המעורבות האמריקנית – האם טראמפ משפיע על האירוע?

בסיום, ויצמן שאל האם יש השפעה לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, על בקשת החנינה. אלבשן ענה: "יש לה השפעה… אין שום שאלה." לדבריו, טראמפ ידוע בהתערבות במערכות משפטיות גם בחו"ל: "הוא הולך על ראשים של שופטים, מאיים, מוציא צווים… ולכן זו השפעה שראוי לגנות אותה." ויצמן סיכם כי יש מי שמתלהבים מההשפעה הזו, בלי להבין ש"זה יכול להתהפך להם". אלבשן חתם: "אין ספק שיש השפעה… וזה דבר אסור."

האזינו לשיחה המלאה מתוך 'שטח משפטי' – כל יום שני ב-12:00 ב'קול חי':