מכת מדינה

"אמא, תשלחי לי קוד": ההונאה החדשה ב-WhatsApp

גל הונאות שוטף את המדינה: מעוקץ כביש 6 ועד התחזות לביטוח לאומי. למה אסור למסור קודים ואיך להימנע מנפילה

צבי טסלר

י"ב בכסלו תשפ"ו, 02/12/25 22:02 עודכן: 22:06

א+

א-

whatsapp אמון הציבור בת חן משינסקי אבן גל הונאות גניבת אשראי וואטסאפ עוקץ כרטיסי אשראי צבי טסלר

"אנחנו מרגישים לפעמים כמו במשחק מחשב, מנסים כל הזמן להתחמק מהכדורים ששורקים סביבנו", כך פתח צבי טסלר את הראיון בתוכנית 'המוקד הציבורי', כשהוא מתאר מציאות יומיומית בלתי נסבלת: מבול של הודעות SMS ושיחות המנסות לדוג את פרטי האשראי שלנו. בין אם מדובר בהתחזות לכביש 6, לדואר ישראל או לבנקים, התחושה היא שמישהו מנסה "לפגוע" בנו כל הזמן. עו"ד בת חן משינסקי–אבן מארגון 'אמון הציבור' מאשרת את התחושה הקשה: "יש עלייה דרמטית בניסיונות הפישינג בשנים האחרונות. בכל הרצאה שאנחנו מעבירים, אני מגלה על הונאה חדשה שמגיעה ישירות מהצרכנים".

התחכום של הנוכלים הגיע לרמה כזו, שגם המומחים הגדולים ביותר עלולים ליפול בפח. בוידוי מפתיע, סיפרה עו"ד משינסקי–אבן כי אפילו היא כמעט ונפלה קורבן: "בתוך שרשור הודעות אותנטי לחלוטין עם הביטוח הלאומי בטלפון שלי, הופיעה לפתע הודעת פישינג. זה נראה הכי הגיוני בעולם". המקרה הזה מדגיש את הסכנה הגדולה – הנוכלים מצליחים להשתלט על ערוצי תקשורת שנראים אמינים ("ספופינג"), מה שגורם גם לאנשים ערניים וטכנולוגיים להסס. "הסנדלר לא ילך יחף", העירה בחיוך מריר, אך המסר ברור: כולם, ללא יוצא מן הכלל, הם מטרות פוטנציאליות.

אחת ההונאות הנפוצות ביותר כיום מתמקדת בלחץ פסיכולוגי סביב חובות קטנים. טסלר תיאר במדויק את התרחיש: הודעה מכביש 6 על חוב זעום של חמישה שקלים, שאם לא ישולם מיד – יגרור הוצאה לפועל. "תיארת במדויק איך זה נראה", אישרה משינסקי–אבן. "הם בונים על הסכום הקטן שאנשים אומרים 'יאללה נשלם ונגמור עם זה', ועל אלמנט הלחץ והאיום". ברגע שהקורבן לוחץ על הקישור, הוא מועבר לדף נחיתה שנראה זהה למקור, ושם נגנבים פרטי האשראי שלו. הכלל החשוב ביותר הוא לעבור מפאסיביות לאקטיביות: לא ללחוץ על הלינק, אלא לחפש את המספר הרשמי בגוגל ולהתקשר עצמאית.

אך הסכנה הגדולה והאישית יותר אורבת דווקא בתוך המשפחה. השיחה הציפה תופעה מטרידה של גניבת זהות דרך הוואטסאפ: הודעה מ"הבת" או קרוב משפחה המבקשת בדחיפות קוד שנשלח ב-SMS. "ברגע שמוסרים את הקוד, הקו עלול להיות מנויד לרשת אחרת והנוכלים משתלטים על הטלפון", הזהיר טסלר. משם, הדרך לריקון חשבון הבנק קצרה. עו"ד משינסקי–אבן הדגישה כי מדובר ב"הונאה חמורה ומסוכנת מאוד", ונתנה כלל ברזל: "קודים הם אישיים, לא מעבירים אותם לאף אחד, גם אם זה נראה שהבת מבקשת".

לסיום, הזהירה משינסקי–אבן מפני תעשיית "איתור הכספים האבודים". חברות מפוקפקות מציעות לאתר כספים, אך בפועל גובות עמלות שמנות על איתור קרנות פנסיה פעילות שאינן אבודות כלל. ההמלצה הגורפת היא לשמור את תעודת הזהות והפרטים האישיים לעצמכם ולא להתפתות להצעות קוסמות. "הבושה הגדולה של הקורבנות, בעיקר המבוגרים שבהם, היא הנשק של הנוכלים", סיכמו השניים. הפתרון הוא לדבר על זה, להזהיר את ההורים, ולא להתבייש לדווח ולבטל עסקאות במקרה של נפילה.

האזינו לראיון המלא מתוך 'המוקד הציבורי' ב'קול חי':