ההפגנות באיראן מחריפות: כוחות המשטר ירו למוות

גל המחאות באיראן, על רקע המשבר הכלכלי החריף והאינפלציה הגואה, ממשיך להתרחב ולהסלים. היום (רביעי) דווח על הרוג ראשון מאז פרוץ האירועים: מהדי סמוואתי, בן 18, שנהרג במהלך עימותים עם כוחות הביטחון.

על פי דיווחים המופצים ברשתות החברתיות, סמוואתי נורה למוות במהלך הפגנה שנערכה סמוך לבניין המושל בעיר פאסה, במחוז פארס שבדרום המדינה. גורמים עצמאיים ברשת תיארו את האירוע כנקודת מפנה במחאה, וציינו כי מדובר בירי חי שבוצע לעבר מפגינים.

ברקע להתפתחויות, משטר האייתוללות מגביר את מאמציו לבלום את המחאה. נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, כינס פגישה עם ראשי איגודים מקצועיים ונציגי לשכות המסחר, והצהיר כי הממשלה תפעל “בכל האמצעים האפשריים” כדי להתמודד עם הקשיים הכלכליים ולהפיג את חששות הציבור.

עוד באתר:

חדשות התעשייה

יהודה גלילי חטף עוגה לפנים • כל החדש במוזיקה

פסח בא גד

טראמפ לנתניהו:

"אם איראן תחדש את יכולות הגרעין, תהיה תקיפה מיידית"

יוני שניידר

צפו בתיעוד

ביקורת פתע ב-3 גדודים: "נערכים למלחמה בהפתעה"

קובי פינקלר

שחקן או פרשן?

מאיר ישב על כיסא ושיחק, התרחקתי ואז ראיתי את האמת

הרב אריה אטינגר

עם זאת, מאחורי המסרים המרגיעים, הציב הנשיא דרישה ברורה לשיתוף פעולה מצד המגזר העסקי. לדבריו, על ה“גילדות” וארגוני הסוחרים למלא תפקיד פעיל בהרגעת הרוחות ולסייע בצמצום המחאה, באמצעות תמיכה פומבית ושיתוף פעולה עם מוסדות השלטון.

כעת נשואות העיניים לשטח: האם ניסיונות המשטר לרתום את ראשי המשק יצליחו לבלום את הסחף – או שהמחאה, שאליה מצטרפים גם סטודנטים וצעירים, תמשיך לצבור תאוצה.

כזכור, אתמול דווח על הסלמה ניכרת ברחוב האיראני, בעקבות צניחה נוספת בערך הריאל. המטבע המקומי הגיע לשפל חדש, כוח הקנייה נשחק במהירות, ואזרחים רבים מתקשים לרכוש מוצרים בסיסיים. במקביל, המשטר מתקשה להציג פתרונות ממשיים, והציבור שומע בעיקר הצהרות כלליות והבטחות לעתיד.

המחאה נמשכת כבר שלושה ימים. היא החלה בקרב סוחרים ובעלי חנויות בטהרן, אך בתוך זמן קצר התפשטה לערים נוספות ולשכבות רחבות באוכלוסייה. כלי תקשורת המזוהים עם השלטון מנסים להציג את האירועים כ“מחאה כלכלית מצומצמת”, בעוד גורמי ממשל פועלים בשטח בניסיון לצמצם את היקף ההפגנות.

עם זאת, עדויות מהשטח מציירות תמונה מורכבת וקשה יותר. באזורים מסוימים דווח על שימוש בנשק חם מצד כוחות הביטחון. תושבים ששוחחו עם גורמים מחוץ למדינה מתארים תחושת חוסר אונים: לדבריהם, אין להם אמצעי הגנה, ואין כתובת ברורה לפנות אליה אל מול יד קשה של השלטון.