ברקע בקשת החנינה

נתניהו יוצא לנבצרות? פנייה חריגה ליועמ"שית

ישראל ביתנו פנתה ליועמ"שית בדרישה להכריז על נבצרות לראה"מ נתניהו; האם מיארה תדחה את הרעיון על הסף?

פנחס בן זיו

ט"ו בטבת תשפ"ו, 04/01/26 11:41 עודכן: 13:24

א+

א-

מפלגת ישראל ביתנו פנתה הבוקר (ראשון) ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בדרישה להכריז על נבצרות ראש הממשלה בנימין נתניהו. הפנייה מגיעה בעקבות בקשת החנינה שהגיש נתניהו לנשיא המדינה – בקשה שגורמים בקואליציה מדגישים כי אין בה כל הודאה באי־כשירות או ויתור על מילוי התפקיד.

את המכתב יזם חבר הכנסת עודד פורר, שטען כי עצם הפנייה לחנינה מהווה, לשיטתו, בסיס לקביעה שנתניהו אינו יכול למלא את תפקידו. עם זאת, בסביבת ראש הממשלה דוחים את הטענה מכל וכל, ומבהירים כי מדובר בפרשנות מגמתית שמנסה להעניק לבקשת חנינה – כלי משפטי מוכר ולגיטימי – משמעות שמעולם לא יוחסה לו בדין.

בישראל ביתנו טענו כי מדובר ב”מצב חסר תקדים”, שבו נאשם המכהן כראש ממשלה מתקשה, לטענתם, לשלב בין ניהול המדינה לבין ההליך המשפטי. מנגד, גורמים פוליטיים ומשפטיים המזוהים עם הקואליציה מציינים כי נתניהו ממשיך לנהל את ענייני המדינה באופן מלא, וכי עצם קיום משפט אינו יוצר נבצרות – לא משפטית ולא תפקודית.

עוד טענו במפלגה כי הם מתנגדים למתן חנינה, וסבורים כי יש לקדם דווקא נבצרות זמנית. אלא שגם כאן מזכירים בליכוד כי מדובר בניסיון לעקוף את הכרעת הציבור באמצעות מהלך משפטי, תוך שימוש בשיח של “טובת המדינה” כדי לקדם אג’נדה פוליטית מובהקת.

פורר אף טען כי כל יום נוסף שבו נתניהו מכהן בתפקידו גורם, לדבריו, “נזק לאינטרס הציבורי”. בקואליציה דוחים את הדברים ומציינים כי דווקא יציבות שלטונית, במיוחד בתקופה ביטחונית ומדינית רגישה, היא האינטרס הציבורי המובהק – וזו מתקיימת כל עוד ראש הממשלה נהנה מאמון הכנסת והציבור.

בסיום מכתבו ביקש פורר מהיועמ״שית להשיב בתוך עשרה ימים. עם זאת, חשוב להזכיר כי קביעת נבצרות לראש ממשלה היא מהלך חריג ביותר, ובמקרים קודמים התנגדו לכך הן היועמ״שית בהרב־מיארה והן קודמה בתפקיד, אביחי מנדלבליט.

גם עורכי דינו של נתניהו חזרו בעבר והבהירו כי נבצרות איננה החלטה משפטית אלא מצב עובדתי, וכי ליועצת המשפטית לממשלה אין סמכות להכריז עליה. לדבריהם, כל ניסיון כזה יהווה חריגה מסמכות ופגיעה ישירה בעקרונות הדמוקרטיה וברצון הבוחר.

גורמים בקואליציה מסכמים כי מדובר בעוד ניסיון של גורמים פוליטיים מהאופוזיציה להשתמש בכלים משפטיים כדי להשיג תוצאה שלא הושגה בקלפי – מהלך שלדבריהם נדון לכישלון גם הפעם.