בעשור האחרון נרשמה עלייה עקבית ומשמעותית בשיעור השתתפותן של נשים מבוגרות בשוק העבודה הישראלי. לפי מחקר חדש של משרד העבודה, שיעורי התעסוקה של נשים בשנות ה-40 וה-50 המוקדמות לחייהן יציבים ועומדים על למעלה מ-80%, נתון המתקרב לזה של הגברים באותם גילאים. המגמה החיובית הזו, שעלתה ב-9 עד 12 נקודות אחוז ב-11 השנים האחרונות, נובעת בעיקר מעלייה ברמת ההשכלה ושינויים בין-דוריים. עם זאת, למרות היציבות בתחילת הדרך, החל מגיל 52 מתחילה ירידה הדרגתית בשיעורי התעסוקה, שהופכת לחדה במיוחד סביב גיל הפרישה הסטטוטורי.
המחקר חושף כי תעסוקת הנשים בגילאים אלו מאופיינת בריכוזיות גבוהה במקצועות "נשיים" מסורתיים, כאשר למעלה ממחצית מהנשים מועסקות בעשרה משלחי יד בלבד, בעיקר בתחומי הטיפול, החינוך והשירותים. ריכוזיות זו יוצרת חשיפה ייחודית לשחיקה: 64% מהאחיות ו-42% מהמורות דיווחו על רמות גבוהות של מתח ועומס נפשי. הממצאים מדאיגים במיוחד לאור העובדה שרבות מהן מעריכות שלא יוכלו להמשיך בעבודתן עד גיל 67 עקב המאמץ הפיזי והנפשי הכרוך בתפקידן.
לצד המקצוע, גם הרקע המגזרי והמצב האישי משחקים תפקיד קריטי. קיים אי-שוויון משמעותי בשוק העבודה, כאשר הפער הבולט ביותר הוא על רקע לאום: "שיעור התעסוקה של נשים ערביות בכלל נמוך יותר משמעותית מזה של נשים יהודיות". בנוסף, נשים גרושות נוטות להשתלב בשוק העבודה בשיעורים גבוהים יותר מנשים נשואות או רווקות, ככל הנראה בשל צרכים כלכליים. מנגד, נשים ללא השכלה אקדמית או בעלות הכנסה נמוכה נמצאות בסיכון גבוה ב-14% להיפלט משוק העבודה בהשוואה לנשים במעמד סוציו-אקונומי בינוני.
עוד באתר:
המעסיקים מצדם מזהים יתרונות ברורים בהעסקת נשים מעל גיל 50, כמו ניסיון, יציבות תעסוקתית ובשלות. עם זאת, הם מצביעים על חסמים כמו פערים טכנולוגיים וקושי ניהולי במקרים שבהם מנהלת צעירה נדרשת לנהל עובדת ותיקה ומנוסה ממנה. כדי להתמודד עם אתגרים אלו, המעסיקים מציעים פתרונות של גמישות תעסוקתית, כמו הפחתה באחוזי משרה או מעבר לתפקידים פחות שוחקים, לצד צעדים ממשלתיים כמו ביטול מבחן ההכנסה לקבלת קצבת אזרח ותיק.
למרות הקשיים, קיים פוטנציאל אדיר שאינו ממומש: כשני שלישים מהנשים בגילאי 55 עד 62 שאינן עובדות הביעו רצון להשתלב מחדש בשוק העבודה. החסמים העיקריים העומדים בפניהן הם חוסר ביטחון ותחושת אפליה על רקע גיל (גילנות). במשרד העבודה מדגישים כי תוכניות כמו "אמצע הדרך" חיוניות לצמצום הפערים הללו, כיוון שהן מציעות הכשרות מקצועיות והתאמת משרות ייעודית שעוזרות לנשים לחזור למעגל העבודה גם בגיל מתקדם.
