ביקור ראשון: הבכיר הישראלי שנחת בסומלילנד

שר החוץ גדעון סער נחת בבירה הרגייסה יחד עם משלחת מדינית מישראל. הביקור מתקיים זמן קצר לאחר שישראל הכירה בעצמאותה של סומלילנד – צעד תקדימי שהפך את ישראל למדינה הראשונה בעולם שעשתה זאת באופן רשמי.

לסומלילנד, שהכריזה על עצמאות מסומליה כבר בשנת 1991, חשיבות אסטרטגית ניכרת. למרות תפקודה כמדינה דה־פקטו עם מוסדות שלטון, היא לא זכתה עד כה להכרה בינלאומית רחבה – והמהלך הישראלי מעניק לה לראשונה חותמת מדינית משמעותית בזירה העולמית.

מדברי שר החוץ גדעון סער: ״ב-26 לדצמבר, ישראל וסומלילנד חתמו על הסכם היסטורי להכרה הדדית וכינון יחסים דיפלומטיים מלאים. סיכמנו על מינוי הדדי של שגרירים ופתיחת שגרירויות ונעשה זאת בקרוב. סיכמנו לעבוד ביחד לקדם את היחסים בין המדינות, למען השגשוג של שתיהן.

עוד באתר:

רמה גבוהה

"סרט של עשרת" • האודישן של בנימין ב'המלחינים'

המלחינים

אסון בלתי נמנע

עדות מצמררת: "צעקנו לנהג, הוא לא התייחס"

בצלאל קאהן ודוד חכם

צפו בתיעוד

ביקור ראשון: הבכיר הישראלי שנחת בסומלילנד

שלמה ריזל

תם עידן

החוק עבר: "מיארה לא תוכל לקחת שרים כבני ערובה"

קובי אליה

אנחנו רוצים לבנות ידידות חמה לא רק בין הממשלות – אלא גם בין העמים: העם הישראלי והעם בסומלילנד. מאז 26 לדצמבר, אנו רואים את השמחה האותנטית בסומלילנד, וגם בישראל. אנו נרגשים ליטול חלק במסע האמיץ של העם בסומלילנד מעצמאות להכרה. משרד החוץ עובד בהנחייתי בבניית היחסים בתחומים רבים: כלכלה, מים, חקלאות ועוד. נקיים שיתופי פעולה בנושאי ביטחון ונפתח בינינו שותפות אסטרטגית.

בשונה מ״פלסטין״- סומלילנד איננה מדינה וירטואלית. סומלילנד היא מדינה מתפקדת לכל דבר, על פי עקרונות המשפט הבין-לאומי. סומלילנד הייתה ועודנה דמוקרטיה יציבה כבר קרוב ל-35 שנה. יש בה בחירות דמוקרטיות וחילופי שלטון סדורים. היא פרו-מערבית וידידותית לישראל. זוהי תעודת כבוד עבורנו להיות המדינה החברה באו"ם הראשונה להכיר בסומלילנד כמדינה עצמאית וריבונית. אנו שומעים את המתקפות, הביקורת והגינויים על ישראל. אף אחד לא יקבע עבור ישראל במי להכיר ועם מי לקיים קשרים מדיניים. אנו מכירים באמת הפשוטה ובמציאות הקיימת ומקווים לראות מדינות נוספות עושות כך גם בקרוב. לסומלילנד מגיע, ובצדק, מקום בין העמים. זהו קשר טבעי בין שתי מדינות דמוקרטיות, שתיהן ממוקמות באזורים מאתגרים.

בפגישתנו חזרתי על הזמנת רה"מ נתניהו שתקיים ביקור רשמי בישראל. אנו מקווים לארח אותך בירושלים בקרוב מאוד. אנו מלאי תקווה שימים ורגעים היסטוריים אלו יהוו התחלה של חברות עמוקה בין העמים לשנים רבות קדימה״.

נשיא סומלילנד אבדירחמן מוחמד עבדילאהי הודיע על ביקור בישראל בקרוב ועל פתיחת שגרירות בארץ.

מדבריו: ״לביקורך חשיבות היסטורית והוא מהווה ציון דרך משמעותי ביחסים המתפתחים בין סומלילנד לבין מדינת ישראל. הוא משקף את מערכת היחסים הפוליטית, אך גם את המחויבות המשותפת להפוך קשר זה לשותפות יצרנית, צופה פני עתיד ואסטרטגית. סומלילנד מייחסת חשיבות רבה לשותפות זו וניגשת אליה בבהירות וחדירות מטרה. אנחנו מחויבים לבניית מערכת יחסים אסטרטגית עם ישראל, שתהיה מועילה לשני הצדדים ותתבסס על שיתוף פעולה בתחומי המדיניות, הביטחון, הכלכלה והפיתוח. אנחנו רואים בשותפות הזו לא רק עניין פוליטי, אלא כמהלך בעל חשיבות היסטורית.

אנחנו רוצים שמדינותינו יקדמו יציבות, שגשוג ואינטרסים משותפים. נוכחותך כאן היום מדגימה מנהיגות וביטחון בעתיד היחסים בינינו. היא מעבירה מסר חזק שסומלילנד וישראל מוכנות להעמיק את המעורבות ולפעול בנחישות להקמת תשתית דיפלומטית, לרבות פתיחת שגרירויות. מצדנו, ברצוני להבטיח את נכונותנו המלאה ואת הרצון הפוליטי לפתוח שגרירות בישראל ולתמוך בנוכחות דיפלומטית ישראלית קבועה ויעילה בסומלילנד. אני מכריז שאני מקבל את הזמנתו של ראש הממשלה נתניהו לבקר בישראל״.

מאחורי ההכרה עומד גם הקשר האזורי הרחב יותר. בשנים האחרונות התחזקה הברית בין ישראל לאתיופיה, מדינה מרכזית בקרן אפריקה, ששמרה על יחסים חמים עם ירושלים גם בתקופות של מתיחות אזורית. לאתיופיה אינטרס ברור בגישה לים, אינטרס שהוביל אותה לחתימה על הסכם נרחב עם סומלילנד לחכירת רצועת חוף והקמת נמל ובסיס צבאי.

המהלכים הללו עוררו התנגדות חריפה מצד סומליה ובעלות בריתה האזוריות, ובראשן מצרים וסודאן, הרואות בהתחזקות אתיופיה ובעלי בריתה איום על האינטרסים שלהן – במיוחד על רקע המחלוקות סביב סכר הנילוס. בתוך המארג הזה, כניסתה של ישראל לזירה מוסיפה נדבך חדש של הרתעה ושיקול אסטרטגי.

מבחינת ישראל, הביקור וההכרה פותחים דלת להזדמנויות מדיניות וביטחוניות כאחד. נוכחות באזור קרן אפריקה, סמוך לנתיבי שיט מרכזיים ולחופי תימן, עשויה לחזק את מעמדה האזורי של ישראל ולספק לה שותפות אסטרטגיות חדשות – בתקופה שבה חלק מהקשרים באפריקה נחלשו בעקבות המלחמה בעזה.