הוועדה לביטחון לאומי המשיכה היום (רביעי) בהכנת הצעת חוק העונשין (תיקון מס’ 159) – עונש מוות למחבלים, לקראת קריאה שנייה ושלישית. הדיון, שהיה טעון וחריג בעוצמתו, חשף מחלוקת עמוקה בין תפיסות ביטחוניות, משפטיות ומוסריות – סביב עצם הענישה, אופן הביצוע והשלכות החוק בזירה הבינלאומית.
יו״ר הוועדה, ח״כ צביקה פוגל, הבהיר כי בשבוע הבא תונח נוסח מעודכן ומדויק יותר של ההצעה, לאחר תיאום בין השר לביטחון לאומי לשר המשפטים. לדבריו, הדיון הקרוב יתמקד בשאלה הרגישה ביותר: כיצד יבוצע העונש בפועל. פוגל ציין כי לאחר בחינת הנהוג בעולם, עמדת רוב המומחים היא שהאחריות הארגונית לביצוע העונש צריכה להיות מוטלת על שירות בתי הסוהר (שב״ס), בדומה למודלים מסוימים בארה״ב. בין האפשרויות שנבחנו: זריקת רעל, מסיכת חנקן, כיתת יורים ואף תלייה – אך הובהר כי “בשום מקום לא מופיע כיסא חשמלי”.
עמדת שב״ס הוצגה בצורה חדה: כלאי מיכל נחום הדגישה כי לצד ההתאמות הנדרשות בחוק ובפקודות, קיימת חשיבות עליונה לסודיות ולחיסיון – הן של המתקן והן של הסגל – “כדי לשמור על ביטחונם”. לדבריה, עצם פרסום פרטים על אופן הביצוע או זהות המעורבים עלול להציב אותם בסכנה ממשית.
עוד באתר:
מנגד, נציג צה״ל, רס״ן תכלת מרדכי, הציג שורה של קשיים משפטיים חמורים. הוא הזהיר מפני מצב שבו חקיקה של הכנסת תחייב את המפקד הצבאי לשנות צווים ביהודה ושומרון – מה שעלול להיתפס כסיפוח דה־פקטו. בנוסף, טען כי העדר זכות ערר על גזר הדין מנוגד לדין הבינלאומי, ובפרט לסעיף 75 לאמנת ז’נבה. “יש הכרח לפעול בהתאם להוראות הדין”, אמר, “והמצב המוצע מעורר קושי ממשי”.
ההתנגדות החריפה ביותר נשמעה מצד ח״כ עאידה תומא סלימאן, שאמרה כי עצם הדיון בדרכי המתה הוא בלתי נתפס. “אני נגד עונש מוות בכל צורה”, אמרה, והזהירה מפני טעויות שיפוטיות והשלכות מוסריות. לטענתה, החוק “משריש תפיסה שפלסטינים הם חיות ולא בני אדם”.
גם ד״ר נעם הופשטטר מהוועד הציבורי נגד עינויים בישראל תקף את ההצעה וטען שכל אחת משיטות הביצוע שהוצגו מוכרת בדין הבינלאומי כיחס אכזרי ובלתי אנושי. לדבריו, “ישראל מוציאה את עצמה ממשפחת העמים”, והחוק נשען על אדנים מפלים.
מנגד, נשמעו קולות תקיפים בעד החקיקה. לירן ברוך, מפורום נכי צה״ל למען ביטחון ישראל, קרא “לא למצמץ” ולהעביר את החוק כחלק ממערך רחב למיגור הטרור. עמית אסא, איש שב״כ לשעבר, טען מניסיונו כי מחבלים פועלים בידיעה ברורה שייכלאו וישוחררו – ללא חרטה וללא הרתעה. “זה מאבק בין תרבות לברבריות”, אמר.
בסיכום הדיון חזר יו״ר הוועדה ח״כ פוגל על עמדתו הנחרצת: “רובם של הנוח’בות והמחבלים מודים וגאים במה שעשו. העונש הזה נכון, מוסרי וערכי. הוא לא ברברי – הוא מציל חיים”.
